ספר מחזור

ערב טוב לכולם!

לפני 11 ימים סיימו תלמידי התיכון את לימודיהם, ומתוכם סיימו כמה עשרות אלפים את כיתה י”ב. בסוף כל מחזור מגיע כמובן ספר המחזור, ובתחילתו כותבת תמיד המנהלת (או המנהל, למי שיש). השנה לא קיבלתי ספר מחזור, אבל הצלחתי להשיג אחד ואפילו הצלחתי לתרגם את הנאום המרגש לעברית. אני לא אסגיר איזה בית ספר זה, אבל אם מישהו מזהה, אני מאחל לו כל הכבוד על כך ששרד שם.

את התרגום לעברית עשיתי לפי השכבה שהייתי אמור להיות בה בבית הספר, ולא לפי השכבה הנוכחית שאת רובה אני לא מכיר.

בוגרי מחזור מ”ט היקרים,

בסיכום תקופת לימודיכם, אני שמח וגאה לומר לכם: הייתם שכבה נהדרת. שכבה שידעה לשלב בין הישגים בלימודים, פעילויות חברתיות והתנהגות למופת.

בלימודים – אנו צופים שכ-80% מכם יעמדו בבחינות הבגרות בקרוב, והשאר ישלימו את החסר מאוחר יותר. תוך כדי כך איכות ההישגים של תלמידינו, ביחס לממוצע הארצי, עולה מדי שנה, ורבים מכם ימשיכו ללמוד ולהתקדם בתחום האקדמי.

בפעילות חברתית – השתתפתם ויזמתם רבות. די אם נזכיר את ייסוד מועצת התלמידים החטיבתית, את ההשתתפות הרבה והמשמעותית בטיולים השנתיים, במסע הישראלי ובמסע לפולין, את יוזמתכם לעיצוב פורים שמח ותרבותי ואת היציאה להתנדבות לאחר מכן.

ולקראת שנת שירות ושירות בצה”ל – אתם ממשיכים את המסורת של אלפי בוגרי בית הספר מהמחזורים הקודמים: 97.5% מבוגרינו מתגייסים לצבא, רובם לשירות משמעותי ביחידות מובחרות, בחילות הלוחמים ובקצונה. רבים יוצאים לפני כן לשנת התנדבות, מעשירים את עצמם, תורמים לחברה ומעניקים כבוד לכולנו.

וזו רק ההתחלה. לאחר השירות בצה”ל על כולנו ליצור חברה הוגנת ומשגשגת, מנהיגות מוסרית ואיכות חיים בישראל. הייתם שותפים לכך בבית הספר, ואני מאחל ומייחל שכך תהיו ותעשו בכל סביבותיכם.

היינו רוצים להיות לכם כמו בית שני ולשמור על קשר.

בגאווה, בהוקרה ובתקווה, בשם כל הסגל בבית הספר,

המנהל

ועכשיו, בעברית תקנית ולא פלצנית:

בוגרי מחזור מ”ט היקרים (שברתם לנו הרבה ציוד),

בסיום שהותכם הלא מועילה בבית הספר, אני שמח רק על דבר אחד: אתם יוצאים מפה ולא חוזרים. הייתם שכבה שידעה לשלב בין הישגים מלאכותיים בלימודים (כמו כל בתי הספר), עבריינות ועשיית כלום.

בלימודים – אנו צופים שכ-80% מכם יעמדו בבחינות הבגרות, אבל בשנה הבאה נתאכזב ממספר שיהיה נמוך בכמה אחוזים טובים. השאר ישלימו את החסר קצת לפני ההרשמה לאוניברסיטה או בין כותלי בית הכלא.

בפעילות חברתית – השתתפתם ויזמתם הרבה מקרי אלימות והשחתת רכוש, אבל עשיתם זאת בקבוצה. די אם נזכיר את הקמת מועצת החנפנים החטיבתית, השתייה הרבה בטיולים השנתיים, במסע הישראלי ובמסע לפולין, הסטוקים של הנפצים שהבאתם בפורים ואת ההתנדבות שלכם להרים כסאות בסוף היום כדי שיהיה קצת נקי בכיתה.

ולקראת שנת שירות ושירות בצה”ל – אנחנו ממשיכים את המסורת של מערכת החינוך הישראלית מהמחזורים הקודמים: 100% מבוגרי בית הספר עברו שטיפת מוח בנוגע לצבא, כדי לגרום להם לחשוב שמי שלא לוחם או קצין בצבא לא עושה בעצם שום דבר. רבים יוצאים לפני כן לשנת התנדבות, כי הם עוד לא יודעים שמה שהם ירצו עם כניסתם לצבא הוא לצאת ממנו, וחלקם יתחרטו על התחלת החיים שנה מאוחר מכל השאר.

וזו רק ההתחלה. לאחר הכנסת הדפים למדפסות הצה”ליות, על כולנו ליצור חברה הוגנת ומשגשגת (אבל לא לימדנו אתכם את זה, אלא את ההיפך), מנהיגות מוסרית (אופס, גם את זה) ואיכות חיים בישראל (שתשתפר מאוד בבית הספר לאחר עזיבתכם). לא הייתם שותפים לכך בבית הספר, אבל אני מקווה שאחרי שש שנים של חיסול כל יכולת חשיבה עוד נשאר בכם משהו.

לא רוצים שום קשר איתכם, ומחר אנחנו מחליפים את כל מספרי הטלפון.

בגאווה (שסגל בית הספר עדיין בריא ושלם), בהוקרה (להורים שלכם ששילמו יותר מאלפיים שקל בשנה) ובתקווה (שלא נתראה יותר), בשם כל הסגל בבית הספר,

המנהל

יום טוב.

שלכם,

nadavs