שולה המוקשים הפוך

ערב טוב לכולם!

עברו יותר משבועיים מאז הפוסט האחרון בבלוג, ונראה שבינתיים ישראל שיכללה עד מאוד את משחק שולה המוקשים ההפוך שלה. איך משחקים שולה המוקשים הפוך? בקלי קלות. במקום לנחש איפה המוקשים וללכת רק מסביבם, צריך לדרוך על כל אחד מהם. המוקש האחרון היה מוקש ימי, אחד קטלני במיוחד. משהו שהתקשורת תשכח אחרי שלושה שבועות ולא שבועיים, אבל פותח פתח להעלאת רמת הקושי במשחק ל”בלתי אפשרי”, כשכל הלוח מלא מוקשים.

אמנם לוחמי השייטת עשו את העבודה הטובה ביותר שיכלו בהתחשב בסיטואציה, אבל האנשים שמעליהם עשו טעות ענקית. המשט הזה הפך להשקה הרשמית של קו אירופה-עזה. כל מי שקורא לעצמו פעיל למען זכויות אדם לא יקבל חותמת רשמית לפני שייט לעזה, מעצר על ידי הקומנדו הישראלי וביקור בדיוטי פרי בנתב”ג לפני הטיסה חזרה לארץ מוצאו. מי שיצליח להגיע הכי קרוב לעזה יקבל תעודת הצטיינות.

בעקבות התוצאות העגומות של יום ראשון בלילה, גם ארדואן רוצה להגיע לעזה, ואולי גם לצרף כמה ספינות קרב טורקיות למסע. אם זה יקרה, אין דרך לצאת מהפלונטר הזה. שבעת המובחרים יצטרכו לבחור בין השתלטות בכוח, הסתכנות בעוד פגיעה באנשים ואולי גם כמה חילופי אש עם הטורקים ובין שבירת המצור על עזה (גם כן שטות. כנראה איפהשהו שכחו שאנשים במצור ומחסור נוטים לשתף פעולה ולהיות שוחרי שלום כמו האנשים שתקפו חיילים על המרמרה). לפחות נשיג את הניקוד הגבוה ביותר בשולה המוקשים ההפוך.

ובנושא אחר, צה”ל שלח אותי בשבוע האחרון לשמור על המולדת. בגלל ששוב הצלחתי לסדר לעצמי חיים קלים יחסית ולעשות שמירות רק חצי שבוע, קיבלתי את השעות הכי גרועות (שתיים עד שש). בסופו של דבר ההשקעה השתלמה, גם כי שמרתי רק חצי שבוע וגם כי השמירות משתיים עד שש עוברות הכי מהר (כי ישנים בכל שאר היום). שילמתי את חובי לצבא לזמן הקרוב.

ביום חמישי לפני זה קיבלתי תורנות רס”ר לבריכה. כן, בבסיס שלנו יש בריכה (אם אפשר לקרוא ככה לשלולית הזאת). ליד הבריכה יש עצים, ובתקופה הזאת של השנה לעצים יש פרחים. הרבה פרחים. כשיש הרבה פרחים ואין כיסוי לבריכה, מקבלים את הפרחים בתוך הבריכה.

בדיוק בבעיה הזאת רצה הרס”ר לטפל. הוא טיפס על העצים הפורחים עם מסור חשמלי ופשוט הוריד אותם ענף ענף. אז גיליתי למה נשלחתי לתורנות – כדי לסחוב את העצים החוצה משטח הבריכה. ככה זה כשיש כוח עבודה חינם. במקום להשקיע קצת כסף ועשר דקות כדי לשים כיסוי לבריכה, הרס”ר משקיע אפס שקלים ומבזבז לאנשים כמה שעות מהחיים כדי להוריד עצים.

לפחות זכינו לחוויה של לראות את הרס”ר מטפס על עצים. נמצאה החוליה החסרה.

השבוע הבא הולך להיות סטנדרטי יחסית, אבל עם מטרה אחת חשובה: להצליח לקנות פיצה. לפני שבועיים אני וחברי לחדר נכשלנו פעמיים במשימה (נגמרו הפיצות! מחדל!), אבל השבוע נצליח. אני מקווה.

נתראה שבוע הבא (אחרי פיצות).

יום טוב.

שלכם,

nadavs