הצעות מגונות

ערב טוב לכולם!

כפי שכתבתי בתחילת השבוע, ביום שישי לפני שבוע ביליתי קצת במטבח בבסיס. בעקבות האירוע המציק הזה קיבלתי אישור לצאת ביום ראשון מוקדם בבוקר. ביום ראשון, לפני שיצאתי, דיברתי עם אחד המפקדים. הוא שאל אותו אם בסופו של דבר עשיתי שבת מטבח ואמרתי לו שלא. קצת לפני ההסעה מישהי אמרה לו שאני יוצא והוא אמר “שיהיה לו בהצלחה”.

ביום חמישי, תוך כדי שיחת הגף, דיברו גם על הבלאגן בתורנויות והגיעו למטבח שלי. נשאלתי כמה זמן הייתי במטבח, ועניתי “שעה וחצי”. המפקדים הסתכלו אחד על השני קצת בהלם ואמרו “על זה נתנו לו צ’ופר? אתה חייב לנו אחד”. אני באמת לא יודע איך אני אסתדר עם העובדה שאם מקרה דומה יקרה שוב, אני אצא הביתה בשעה הרגילה, במיוחד לאור העובדה שכבר יצאתי מאוחר יותר לאחר תורנויות. אני מקווה שאני אצליח לעמוד בנטל ובאיומים המיותרים שלהם.

מוקדם יותר ביום חמישי כינסו את הגף שלי ועוד אנשים שקשורים לתפקיד, הציגו לנו משהו שקשור לתפקיד ואז עלה לבמה סגן האלוף הרלוונטי והכניס את כולנו להלם. הוא אמר במפורש את מה שרמזו לי רק שבוע קודם: “אנחנו רוצים שתהיו בקבע”. בסגנון הדיבור שלו, במילים שהוא השתמש בהן ובתנועות הגוף שלו היה ברור שהוא מכוון באופן ברור לכמה אנשים ספציפיים, ואחד מהם הוא אני (השם שלי אפילו עלה בנאום, בהקשר אחר).

תוך כדי הדיבור, התגובה שלי היתה הלם. לאחר מכן, שהתפזרנו, התגובה שלי הפכה ל”פחחחחחחח, בחיים לא”. כמובן שחברי היקרים, שהבינו טוב מאוד את הרמזים, התחילו לדמיין אותי עם דרגת רס”ב על הכתפיים. בתגובה, שהיתה מאוד בוגרת, אמרתי להם “פחחחחחחחח, בחיים לא. תשארו אתם בקבע”. מאוחר יותר הדגמתי להם בשיחת גף כמה אני טוב בתור חייל סדיר כאחד שמסדר לעצמו יציאות טובות הביתה.

כרגע הסיכוי היחיד שאני אשאר בקבע תלוי בכמה תנאים שהסיכוי שיתממשו במאתיים השנים הקרובות שווה לסיכוי לשלום עולמי (מה שאומר שביום חמישי, ה-11 באוגוסט 2011, אני אהיה אזרח חופשי). הבעיה היא שאני מכיר את הלך הרוחות, ובעוד כמה חודשים יתחילו לטרטר לי במוח על העניין. ככל שיתקרב השחרור המפקדים הרלוונטיים ייעשו נואשים וירדו על הברכיים. הפחד שלי הוא שהדבר יתפתח ל”עונשים סמויים” (“מה, עוד פעם פסח? בתור איש קבע זה לא היה קורה לך”) כדי להגביר את הלחץ. אני מקווה שיש להם מספיק שכל בראש כדי להימנע מהשטויות האלה.

נתראה שבוע הבא.

יום טוב.

שלכם,

nadavs