צהריים טובים לכולם!
מדינת ישראל חוגגת היום 62 שנות עצמאות מהבריטים ו-62 שנות שעבוד לכל מיני קבוצות אינטרסים ורעיונות שצריך היה לוותר עליהם לפני 70 שנה. שנה שעברה קיבלה מדינת ישראל כמה עצות שיעזרו לה להגיע לשבעים ואחת (לצערי, אף אחת מהן לא ייושמה). השנה יהיו עצות שיביאו את ישראל לשבעים ושתיים.
1. להפסיק להיות בייביסיטר. בישראל יש יותר מארבעה מליון אנשים בוגרים, ורובם המכריע יכולים לעבוד או למצוא מישהו שידאג להם. מדינת ישראל לא צריכה לסבסד ילדים (על ידי קצבאות ילדים), אבטלה (על ידי דמי אבטלה) או לימוד תורה (על ידי סבסוד נדיב ביותר של הלומדים). מי שרוצה שמונה ילדים, שימצא דרך לפרנס אותם. מי שרוצה ללמוד תורה, שימצא מישהו שיסכים לכלכל אותו (בהסכמה, לא בכפיה). ומי שמובטל מוזמן ללכת למעסיק של עובדים זרים ולהציע את עצמו גם כן. עבודה יש בשפע.
2. לשפר את מצב הבטיחות בכבישים. הנהג הישראלי המצוי הוא עובדה, וכדי לשנות אותה צריך לאסור על כולם לנהוג בעשרים השנים הקרובות ולהתחיל דור חדש של נהגים. לעומת זאת, את תשתיות הבטיחות בכבישים אפשר לשפר כבר עכשיו. את המס הנוראי על מכוניות, שמעלה את המחיר שלהן ומעלה את גיל הרכב (ובכך מוריד את כמות אביזרי הבטיחות) אפשר לבטל מחר בבוקר. כבישים ישנים, דו סיטריים ומסוכנים (כמו כביש הערבה) אפשר להכפיל ולהוריד את מספר תאונות הדרכים בעשרות אחוזים. אפשרי בהחלט.
3. להפסיק את הפיקוח על כל דבר. ברגע שמפקחים על מחירי הפופקורן בקולנוע, סכום הזכיה המירבי בלוטו ומחיר הספרים, הם פשוט לא יהיו. אם בית קולנוע מוכר פופקורן בשלושים שקלים (וזו גניבה, ללא ספק) ואנשים קונים, אין שום סיבה למנוע מהם את זה. אם סופר מתחיל מקבל חמש אגורות מכל ספר וחנויות הספרים עדיין מלאות בספרים ואנשים, כנראה שמשהו עובד בשיטה הזאת. אין טעם להתערב בנושאים האלה בגלל שכמה אנשים התלוננו שהם משלמים הרבה על תירס או מקבלים מעט מדי עבור ההשקעה שלהם בספר.
4. להוריד, בהרבה, את כמות הבירוקרטיה. פרשת הולילנד האחרונה היא לא תוצאה של מוחות עברייניים שניסו לקנות השפעה באמצעות כסף, אלא תוצאה של שיטה שלא מאפשרת להניח בלוק בלי לקבל אישורים מחצי מדינה ותשלום שבעים אחוז ממחיר הבלוק לכל העולם. כמובן שלא צריך לאפשר בניה בכל מקום ובכל צורה, אבל קבלת עשרות אישורים בשביל סגירת מרפסת היא מוגזמת בהחלט.
5. תחבורה ציבורית 364 ימים בשנה. תחבורה ציבורית צריכה לעבוד בישראל כל יום בשנה, מלבד יום כיפור. אנשים לא יסכימו לוותר על יום המנוחה שלהם? נסו להציע להם משכורת כפולה על שבתות וחגים ותראו כמה אוטובוסים ורכבות יסעו פה.
6. לדאוג לשרים מקצועיים. זה לא ייתכן ששר החוץ יהיה אדם שלא שמע מעולם על דיפלומטיה ושר הפנים יהיה האדם הגזען ביותר במדינה. שרים לא צריכים להיות חברי כנסת, אלא אנשי מקצוע. אולי ככה מנהיגים בעולם יפסיקו לברוח כשהם שומעים “ישראל”.
7. להפסיק לצנזר כל דבר. הבדיחה הזאת כבר מיצתה את עצמה. ברגע שמצנזרים פרשה שמעניינת גם מעבר לגבולות ישראל, אנשים פשוט קוראים עליה באנגלית במקום בעברית. בכל הפרשות האחרונות לא היה מדובר בסודות הגרעין הישראליים, אלא בשוחד ומחדלי אבטחה בצה”ל. די ברור למה ממהרים לצנזר דברים כאלה, אבל כל עוד אנחנו רוצים דמוקרטיה, צריך להפסיק עם השטות הזאת.
8. לעשות שלום. כן, גם השנה ההמלצה הזאת מופיעה כאן, והיא חשובה מאי פעם. יש לנו כל כך הרבה עושי צרות מקצועיים שגורמים למשברים בחו”ל, אז כדאי מאוד שלפחות בבית יהיה לנו שקט. אין כזה דבר שאין עם מי לדבר. יש מספיק אנשים, משני הצדדים, שנשבר להם מהסכסוך הזה וכל מה שהם רוצים זה לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה לאישה ולילדים וללכת לישון בידיעה שאף אחד לא יפציץ להם את השכונה. איתם אפשר לדבר, והם רבים משנדמה.
יום עצמאות שמח!
שלכם,
nadavs
עם הכל אני מסכימה חוץ מהעניין על האבטלה. אולי הפתרון הוא לשלם ביטוח אבטלה כפי שמשלמים פה, אבל אני לא חושבת שצריך לתת למובטלים to fend for themselves.
אתה עוד צעיר ולא יודע כמה נורא זה שהמקצוע שלך מאבד מהביקוש שלו ואתה מוצא את עצמך בלי דרך להאכיל את ילדיך. שלא נדע.
לא מדובר על אדם שרק איבד את עבודתו. אנשים כאלה צריכים לקבל עזרה, אבל זמנית. הכוונה שלי היא לא לממן אנשים שחיים על קצבת האבטלה בלי נסיון ממשי למצוא עבודה.
nadavs