קוברים את אשקלון

ערב טוב לכולם!

סוף סוף, שנה אחרי שהממשלה הנוראית של נתניהו הורכבה, הועברה בה החלטה שהאמריקאים לא יגידו עליה שום דבר. באופן די אירוני, מדובר באחת ההחלטות הכי גרועות שהתקבלו בה בשנה האחרונה. גבירותי ורבותי, ממשלת ישראל החליטה לקבור את אשקלון.

הסיפור הוא פשוט: בית החולים ברזילי, שנמצא באשקלון, זקוק למיגון בגלל קרבתו לעזה. אבל כמו כל דבר בישראל, שום עבודה לא יוצאת לדרך בלי הכשר של הרבנות, והפעם הרבנות מצאה קברים עתיקים. ושוב, כמו כל פעם שמוצאים חתיכת סידן באדמה, התחיל הריטואל הרגיל: אלה קברים של יהודים ואסור לגעת בהם. צריך להזיז את חדר המיון למקום שלא יפגע חס וחלילה בעצמות הקדושות של צדיקי ישראל הגדולים.

סגן שר הבריאות ליצמן שוב נותן לכיפה שלו לחשוב במקומו. אם הוא היה מפעיל את הראש במקום את הספר שהוא מחשיב לחוברת הוראות של העולם, הוא היה מגלה שחדר מיון שלא צמוד לבית חולים הוא לא רעיון טוב. אבל שלושה קברים (ולא משנה אם ומה חתכו לאנשים בהם בגיל שמונה ימים) מהווים כוח עצום שמונע הקמת חדר מיון במקום. באשקלון, כמו בצומת קבר בנימין ובכל שאר ישראל, המתים קודמים לחיים. כל קבר אחד עתיק הוא מתכון להוצאת מליוני שקלים ויצירת עשרות קברים חדשים.

בצבא ארץ הקודש ממשיכים ללכת בצעד איטי ובטוח לכיוון השום דבר. השבוע האחרון היה בסימן בהייה בתקרה והקרוב יהיה בסימן בהיה בתקרה בבית. לא, לא קיבלתי גימלים, אלא פשוט נוצר מצב שבו אני חוזר הביתה השבוע פעמיים רק כדי לסגור שבת בסוף השבוע.

איך קורה הדבר המופלא הזה? קודם כל, תרבות יום א’. מסתבר שגם לפני שנה, ביום ראשון שלאחר יום ההולדת שלי הייתי בתרבות יום א’. היום, בסימן יום השוויון (בין היום ללילה, למי שחיפש), היינו בהצגה “ינטל”. ההצגה מספרת על נערה פולניה שרוצה ללמוד תורה, אבל בגלל שהיא נולדה למין הלא נכון היא לא יכולה. היא מתחפשת לבחור, עוברת לכפר אחר ושם רואים את עלילותיה כגבר שלומד תורה. חבל שהציבור שהכי קשור להצגה, הציבור שיודע לצעוק “שוויון” רק כשמגיע לו כסף, לא מגיע אליה. אולי הם היו לומדים משהו על הדרך שבה הם מחנכים את הילדים שלהם.

ביום רביעי, כמו בשנה שעברה, אני הולך לחלק חבילות מזון לנזקקים לפני פסח. אני מקווה שהשנה כל האנשים שנגיע אליהם הביתה יהיו בחיים (הקטע הזה היה קצת לא נעים שנה שעברה). לאחר מכן, מתל אביב אני אחתוך ישר הביתה רק כדי לחזור לבסיס ביום חמישי ולסגור את השבת הראשונה לשנת 2010. לא לדאוג, אני לא הולך לעשות שום תורנות מלבד לישון הרבה. החזרה הביתה תהיה ביום שני, ליל הסדר. הפעם אני אחגוג אותו בבית.

נתראה ביום רביעי (פוסט חגיגי לפסח, כי אי אפשר בלי).

יום טוב.

שלכם, הולך לאכול אריחים בשבוע הקרוב,

nadavs