מנפלאות השלישים ההפוכים

לילה טוב לכולם!

שבועיים עמוסים בכלום ושום דבר עברו על כוחותינו. בשל המחלה הצבאית הנוראית שנקראת “אילוצים”, הייתי צריך לסגור שתי שבתות ברצף. דבר כזה לא נראה אצלי בגף כבר הרבה זמן, וללא ספק עשיתי היסטוריה בשבועיים האחרונים. כמובן שאת ההיסטוריה הזו הייתי שמח שלא לעשות ולהשאיר למישהו אחר את התענוג, אבל נפלאות הן דרכי הצבא, וכך מצאתי את עצמי שומר בשעות הכי גרועות וגם סוגר עוד שבת אחרי זה.

הפעם הסיבה לשמירות הגרועות (שתיים עד שש, תענוג) היא כמו הפעם הקודמת: הבטחתי למישהי. מנסיון, כששומרים עם מישהו שמכירים או מישהו שאפשר לדבר איתו, הזמן טס. הפעם שוב הבטחתי ושוב נפלתי, אבל כמו שצפיתי, השמירות עברו מהר מאוד. כמויות התה האדירות ששתינו שם כנראה עזרו מאוד לעניין.

אחרי השמירות האלה בחנתי את כל השמירות שעשיתי עד אז (כן, אני זוכר את כולן. לא היו כל כך הרבה) וגיליתי מצב עצוב למדי: מתוך תשע שמירות (כולל האבט”שים של השבוע), היו לי ארבע פעמים שמירות משתיים עד שש. שלוש פעמים היו מבחירה (יותר נכון שתיים מבחירה ואחת כי הייתי נחמד). רוב האנשים שומעים “שתיים שש” ומקבלים חום. לי השעות האלה לא מפריעות יותר מדי אם אני עם מישהו טוב. בינתיים השמירות המהירות שלי היו בין שתיים לשש והאיטיות ביותר מעשר עד שתיים.

השמירות הבאות שלי יהיו בסוף ינואר, ואם כל התכנונים יצאו לפועל, אני אשמור עם שלוש בנות שאני מכיר, אחת אפילו מהגף שלי. אמנם אלו שמירות של שבוע, אבל עם קצת עזרה הוא יעבור מהר.

בתורנות אחרת, מטבחים, כבר מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, ועוד שבועיים או שלושה נדע אם זו השמש או הרכבת של המדיח. המצב הוא כזה: המטבחים הבאים (והאחרונים) שלי אמורים להיות בסוף פברואר. אם יגיעו אלינו (עוד שבועיים או שלושה) שני בנים לא בכיינים, הם יקחו את המטבחים שלי ושל הבן השני מהגף שעושה מטבחים, ואנחנו ניכנס להקצאה הבאה כסמלים מאושרים. אם לא, כנראה נצטרך לאזור אומץ ולשטוף עוד קצת לפני הסוף המיוחל. אני מאוד בעד האופציה הראשונה. אני כבר ממש רוצה ללכת לאפסנאות ולהחליף את מדי המטבח שלי למשהו קצת פחות מסריח.

מלבד זה, גיליתי שאם עובדים על פרוייקט כלשהו עם עוד מישהו, והמישהו הזה לא נמצא שבוע, התמוטטות עצבים היא אופציה בהחלט הגיונית. בחיים שלי לא דיברתי עם היומן באווטלוק כל כך הרבה, השתמשתי כל כך הרבה ברשימות ממוספרות בוורד וכתבתי כל כך הרבה כיסויי תחת. עם כל מה שעברתי בשבוע הזה, מגיע לי עיטור העוז, לא פחות.

השבוע הקרוב הולך להיות מעניין ביותר מסיבות כאלה ואחרות. שבוע בלי הרבה בלבולי מוח. זה, כמובן, תמיד מועיל.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה