הזכות לעשות מה שאומרים לך

ערב טוב לכולם!

ברוכים הבאים לישראל, המדינה הדמוקרטית האחרונה שהיתה במזרח התיכון. אי שם באיזור השנים 2008-2009 היא לאט לאט ויתרה על הדמוקרטיה (שכל אחד יעשה מה שבא לו? זה כאב ראש), שמה כיפה על ראשי כל האזרחים (להבדיל את אחינו היהודים מבני דודינו הערבים), לקחה מהם כל זכות אפשרית (מלבד הזכות לעשות מה שהמדינה אומרת) ושמה בראשה איש שכל תפקידו הוא להתפרץ לביתו של נשיא ארצות הברית. בשנים הקרובות היא מתכננת לאסוף את טביעות האצבעות של כל האזרחים (סתם… בשביל הכיף), לפקח להם על האינטרנט (כי וואלה הוא אתר שמאלני מדי) ולהעלות אותם ישירות לטיסה IK360 עם הטייס המצטיין יעקב נאמן שאפילו לא עשה קורס טייס. הוא טס רק בעזרת השם.

כל יום שעובר אני רק שואל את עצמי יותר ויותר ברצינות בשביל מי אני מבזבז את שעות השינה הטובות ביותר שלי ונדחס עם עוד אלפי אנשים ברכבת ביום ראשון. אף טרוריסט לא ייעצר בזכותי ושום טיל איראני לא יחליט לעשות סיבוב פרסה בגלל התפקיד שלי. כל תפקידי מתמצה בלהזיז את סטטיסטיקת הגיוס (המזוייפת להחריד) קצת למעלה ולנפח את חזהו של אהוד ברק.

לצערי, התפקיד שלי כולל גם להגן על שרי משפטים כמו יעקב נאמן, שרוצים שישלוט כאן המשפט העברי. במקום להתקדם לעשור השני של שנות האלפיים, נחזור לעשור השני של שנות האלפיים לפני הספירה. נבטל את כל החוקים נגד אפליה, נרתק אנשים לביתם במשך 25 שעות בשבוע ונשמח את אלי ישי. אפשר גם לבקש מכל הממשלה לקפוץ ממצדה.

אני גם צריך לשמור על חבר הכנסת דני דנון, שחוץ מזה שיש לו שם של יוגורט יש לו גם מוח של יוגורט. הוא הציע לפני חודשיים בערך הצעת חוק שתקים רשות שתפקח על האינטרנט. שוב מוכיחים נבחרי העם (איזה עם זה, לעזאזל?) שכל רצונם הוא ללכת אחורה בזמן ורק לבטל את זכויות האדם. האינטרנט הוא פחות או יותר המקום החופשי האחרון שנשאר בישראל. גם את זה רוצים לקחת לנו. אני צריך להתחיל ליצור עותקים של הבלוג הזה לפני שאדון דנון יחליט שצריך לחסום אותו (“מי זה הנדב הזה שקורא לי יוגורט?”).

בתוקף תפקידי, אני גם צריך לאבטח את המאגר הביומטרי הבא עלינו לרעה. הוא אולי יכול לעזור בפענוח פשעים, אבל לא יכול לעזור בהבאת עוד שוטרים. הוא אולי יכול לעזור בזיהוי קורבנות של תאונות דרכים, אבל לא יכול לעזור במניעתן. כל תכלית המאגר הזה היא לשבת אי שם מתחת לאדמה עד שהאקר כלשהו יצליח לשים עליו את היד ולהפיצו לכל דורש, בדיוק כמו מרשם האוכלוסין. מה יעשו עם המאגר הזה לאחר שהוא ידלוף? כל אחד יכול להפעיל את הדמיון שלו ולחשוב מה הוא היה עושה עם מאגר כזה. הוא גם יכול להיכנס לחשבון הבנק שלו ולגלות שאחד שכבר השיג את המאגר קנה מטוס פרטי על חשבונו.

ולסיום, התפקיד שלי מחייב אותי גם לסגור שבתות. בגלל הקצאת תורנויות נוראית לבנות (ונהדרת לבנים), גם שני הבנים בגף (שאני אחד מהם) סובלים מעודף שבתות. אני זכיתי בתענוג הגדול של לסגור שתי שבתות ברצף, משהו שקורה רק למרותקים (ביום רביעי אני אספר לכם על עוד כמעט ריתוק), קרביים, חיילים שחושבים שהם קרביים (כמו הקרציות שעזבו השבוע את המגורים שלנו) ואנשים חסרי מזל במיוחד. בצה”לית זה נקרא “שליש הפוך” (כש”שליש” אומר לצאת שתי שבתות ולסגור אחת, ו”שליש הפוך” אומר ההיפך), אצלי זה נקרא “כאב ראש”. אבל לא נורא. עברנו את הקורס (עם שני שלישים הפוכים) ונעבור גם את זה. חופשת סוף השבוע הבאה שאני אצא אליה תתחיל בשלושים ואחד בדצמבר, בדיוק בזמן לסיכום שנת 2009. יש למה לחכות.

מחר וביום רביעי יש לי שני ימים מלאים בבית (בשני ושלישי אני מגיע ויוצא מהבסיס) ובחמישי אני הולך לשמור על הש.ג, שלא יברח. בסוף אני באמת אתחיל לחשוב שאני קרבי.

נתראה מתישהו בשנה הבאה.

יום טוב וחג שמח.

שלכם,

nadavs