היערכות לראש השנה

צהריים טובים לכולם!


בשעה זו ממש, ברחבי ישראל ואירופה (באמריקה יצטרפו עוד כמה שעות), מליוני יהודים עושים אחת משתי פעולות: מכינים אוכל לאירוח בבית או מכינים אוכל ועוטפים אותו בעשרות טונות של ניילון נצמד ונייר אלומיניום לפני נסיעה. השנה אנחנו מארחים את ארוחת החג אצלינו, וכתוצאה מכך המקרר שלנו הפך לחוות גידול בקר ועופות בקירור. ברגע זה ממש התנור עובד קשה על הצלי והחתולים בבית עושים עבודה נהדרת בלהתעלם ממנו ולישון.


מצפון ומדרום אלינו קרובי המשפחה עובדים קשה על מליוני קלוריות בצורת עוגות, סלטים והמאכל שמתאים לכל חג (גם ליום כיפור): גפליטע פיש. הקרפיונים כבר הקימו ועדת חקירה בנושא המאכל המשונה הזה, אבל מעולם לא סיימו את החקירה מכיוון שתמיד הם הוצאו מהמים בכוח על ידי אירופאית אכזרית עם מערוך.


גם בצבא העם לא מוותרים על ההכנות לחג השני הכי מפורשן בלוח השנה היהודי (המקום הראשון שמור כמובן לפסח). אתמול היו לנו שתי הרמות כוסית, כל אחת בראשות קצין בכיר. יותר בכיר, יותר מדבר. כנראה אחד הדברים הראשונים שמלמדים בבה”ד 1 הוא לדבר לאט ובשקט ולחזור על דברים. אחרת אי אפשר להסביר למה שמענו את אותם דברים עשר פעמים בחמש דקות בשתי הרמות כוסית שונות.


עם כל כאב הראש שמביא ראש השנה, הוא לפחות מביא איתו יומיים של חג. הסיבה לכך הוזכרה בתחילת הפוסט. בסוף סעודת החג המארחים נתקעים עם כמות אוכל שתספיק להאכיל את כל הנזקקים מהפרסומות המציקות בטלויזיה. ממציא החג היה מספיק חכם כדי לתת לעם ישראל שני ימי מנוחה בבית כדי לאכול את כל השאריות.


בשעה זו כל מה שנשאר הוא לחכות לערב, לערוך שולחן באורך של כל הבית שלי ולהעמיס עליו את המנה הראשונה. עשרים המנות שלאחריה יגיעו בערך שתי שניות אחרי שנסיים (את הכל, כיאה לפולנים טובים) את המנה הראשונה.


אמנם עוד לא תשס”ע, אבל הרבה סימנים מעידים על כך ששנת תש”ע הולכת להיות טובה. את האמת נדע רק עוד 355 ימים.


שנה טובה!


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 6 להיערכות לראש השנה
  • הַנְּסִיכָה הַקְּטַנָּה.
    18/09/2009 ב14:53

    איזה משפחה מתוקה!
    אני אוהבת את ההכנות המאסיביות, אבל אצלי זה לא ככה.
    אנחנו לא מכינים וואו ומתארחים כמו בכל שנה אצל דודתה של אימי,
    אנחנו מביאים לה מאכלים ויין ושוקולדים. אבל זה מבאס כי אנחנו לא כ"כ
    קוראים את ברכות חג בשלמות.
    בכל זאת יש לי הרגשה טובה לגבי החג ןהשנה הזו,
    שאני לא ממש לחוצה לגביו או לגביי האיחולים והשקידה המטורפת על הבקשות
    שלי לחג כי אני יודעת שחלק מהן אני אגשים.

    שנה טובה, מתוקה ומבורכת.
    תחזור בשלום מצבא!

    הגב
    • nadavs
      19/09/2009 ב18:29

      גם אצלינו לא קוראים את הברכות בשלמות, או בכלל (למעשה, אין אצלינו אף אחד שמכיר אותן). אבל זה לא משנה. הרעיון בחג זה להיות ביחד עם המשפחה, לא להודות לאוויר על האוכל.

      שנה טובה!
      nadavs

      הגב
  • אוריה בר-מאיר
    18/09/2009 ב17:16

    אם רק היה אפשר לוותר לנו על ההכנות המרגיזות ופשוט לתת לנו את האוכל…
    בקשר לרוב החגים אני אמביוולנטי, רק את פסח אני יודע שאני שונא ממש.
    שנה טובה לך.

    הגב
    • nadavs
      19/09/2009 ב18:33

      בשביל זה המציאו את הברכה "ברוך אתה פרסי ספנסר, ממציא המיקרו".

      שנה טובה!
      nadavs

      הגב
  • The BIG little
    19/09/2009 ב7:00

    כל הטקסיות הפלצנית הזו של החגים כבר נמאסה עליי. זה נראה לי כמו משהו נחמד ומשעשע רק לילדים קטנים. כל הברכות ווהגדה של פסח.. זה נשמע כמו הקראה בלתי פוסקת של עמי ותמי, דוקטור סוס ודירה להשכיר. אני לא ממש מאמינה שמאכילת ראש של דאג אני אהיה בשנה הקרובה לראש ולא לשנב, או שהשנה שלי תהיה מדהימה ומתוקה בכלל תפןח מסכן שנטבל בדבש.
    אולי בגלל האדישות שלי לכל הקשקוש הזה, כשאמא חילקה היום פתקים משונים יצא לי "הרש/י לעצמך לחייך". אני כנראה לא יודעת איך מחייכים עם מיגרנה.

    הגב
    • nadavs
      19/09/2009 ב18:35

      אין מה לעשות. בתור העם הנבחר, נבחרנו לסבול לנצח מסיפורים הזויים ועליה במשקל.

      שתהיה לך שנה טובה (ובלי מיגרנות),
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.