משחקים באכ”א

ערב טוב לכולם!


כמדי כמה שנים, החליט לו אחד הגנרלים הגדולים בקריה שהגיע הזמן לבקר את הבסיס שלי. אחרי הכל, חייבים לבדוק אם הוא מתנהל כמו שצריך מבחינת טפסים, רישום תלונות ונקיון מוגזם. אחרי הכל, אם תלונה נרשמה לא כמו שצריך, היא מבוטלת והרס”ר יחטוף על הראש.


מפגן הצביעות הגדול התחיל ביום שלישי, כשניקינו את החדרים בצורה פנאטית לקראת המסדר שהיה אמור להיערך יום לאחר מכן. גם בגף עשו ניקיון רציני, אבל לשמחתי לא השתתפתי בו (את הסיבה תדעו יותר מאוחר). לכבוד הביקורת הקטנונית הזאת אפילו סידרנו את הארון. כאילו מישהו באמת יפתח אותו כדי לראות מה אנחנו מחביאים שם.


ביום הביקורת, בשעה עשר, עמדתי בשער הבסיס עם מדי א’ ווסט כחול שכתוב עליו “אבטחה” (הבנתם למה לא ניקיתי בגף?). כעשרה מטרים ממני עמדה חבורה של אנשים לבושים במדי קבע ולזרוע של כל אחד מהם מחובר שרוך בצבע כחול לבן. לא, זה לא אומר שהם נולדו בארץ. זה אומר שבגיל 21 הם אמרו לעצמם “אין לי עתיד” והפכו לנגדי משמעת.


הנגד של הביקורת התגלה כרנ”ג בעל אות מלחמת יום כיפור, כלומר הוא שירת בצבא כבר לפני לפחות 36 שנים. לא להאמין, אבל כבר לפחות שלושים שנה הוא מציק לסדירים מסכנים. אחרי שהוא סיים לתדרך את הרס”רים של הבסיס הוא ניגש אלי וניהלנו את השיחה הבאה:


“שלום. מה התפקיד שלך פה?”


“אני שומר”


“אתה ש.ג קבוע או תורנות?”


“אני בתורנות” (הוא כנראה חשב שזה התפקיד הצבאי שלי. הוא רס”ר, לא לצפות ליותר מדי)


“יש לך דיסקית על הצוואר?”


“כן”


“תראה לי בבקשה”. הראתי לו (ידעתי שיש ביקורת, אז באתי מוכן).


“תראה לי בבקשה דיסקיות בנעלים”. הראתי לו (שמתי אותן שתי דקות קודם בעקבות אזהרה של המשמרת הקודמת).


“למה אתה לא מסופר? שם ומספר אישי” (זה לא הוגן, הוא קירח. בשבילו כל שיער זה לא מסופר)


כן, כך הופיע שמי והמספר האישי שלי בביקורת מגוחכת. לשומרת שאיתי הוא הציק על הגז המדמיע (“מה זאת אומרת לא בטוח שהוא בחדר? שם ומספר אישי”). לאנשים אחרים הוא הציק הרבה יותר. לדוגמה, מישהו נרשם על כך שהוא לא הלך עם דרגות על מדי ב’, מישהו אחר על כך שהגומיות שלו בנעליים לא היו באותו גובה. לדעתי צריך להתלונן על הגאון הזה על שירות ארוך מדי.


מאוחר יותר הוא ערך את המסדר במגורים שלנו והחליט שאישור הזקן של אחראי המגורים שלנו צריך להילקח ממנו, כי לדעתו הוא קיצץ את הזקן יותר מדי. כשאחראי המגורים שאל את הרס”ר אם אין לו מילה בנושא, הוא מלמל איזה משהו. ככה זה כשמעירים לרס”ר.


עכשיו, בגלל המעצבן הזה, אני צריך לעשות תספורת ביתית (כי בגלל שאנחנו חיים בארץ הקודש, אין מספרות בשבת) ולקוות לטוב. רק שזה לא יתפתח לתלונה. זה כבר יהיה פחות טוב.


כמו שרוב הקוראים בוודאי לא זוכרים, בפסח, כששמרתי בבסיס, מצאתי את האפיקומן. בזכות המציאה הזאת זכה הגף שלי ביום גף. אני וחברי לגף, שני האנשים שנשארו בפסח, חיכינו ליום הגף הזה כדי להתאוורר קצת ולשבור את השגרה. ארבעה חודשים לאחר מציאת האפיקומן סוף סוף השתמשנו בפרס שמצאנו.


ועכשיו, חידה. תמיד חייב להישאר בבסיס מישהו מהגף, מה שאומר שמישהו לא יצא ליום גף. מי לא יצא?


כמובן, אני ומי שנשאר איתי בפסח. למה? אני אפילו לא רוצה להגיד את הסיבה (לפחות זאת שבגללה אני לא יצאתי). היא כל כך מעליבה ומכעיסה שאין טעם לדון בה אפילו. התוצאה, בכל מקרה, היא ששמרתי שמירה אחת יותר ממה שהייתי צריך. לפחות לא השתתפתי בכל הנקיונות שהיו בגף. סוג של בונוס.


השבוע לא אמור להיות עמוס מדי מבחינת תורנויות, אבל לעולם אין לדעת. תמיד יש איזה מישהו שצריך להחליף, וכשזה קורה תמיד תופסים את הרב”ט הראשון שמוצאים. איכשהו זה תמיד אני.


נתראה שבוע הבא (אולי?).


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 למשחקים באכ”א
  • אוריה בר-מאיר
    05/09/2009 ב21:25

    צה"ל מנסה להוכיח שהאמרה "כל הזין בצבא" נכונה או משהו כזה?

    הגב
  • טליה (:
    09/09/2009 ב0:01

    יש משהו שהוא שכח להעיר עליו?:|

    הגב
    • nadavs
      11/09/2009 ב10:54

      לא נראה לי. אחרי הכל, לאיש יש עשורים של נסיון.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.