להרוס את המשאב האנושי

בוקר טוב לכולם!


לפני ארבעה ימים פרסמה הבלוגרית “עכברת גינה” שיר שכתבה על ההתלבטות אם להתגייס או לא. בהחלטת אחד העורכים של ישראבלוג הפוסט הגיע לעמוד הראשי. בעקבות כך היא קיבלה יותר ממאה תגובות, רובן מאנשים שלא שמו לב לתאריך מתחת לשיר (לפני יותר משנה) ולעובדה שהכותבת היא כבר חיילת. הם החליטו שהיא משתמטת, כתבו תגובות שהיו גורמות גם לאירופאים בשנות השלושים לפחד ובאופן כללי לא הפגינו חוכמה יתרה, כמו תמיד כשמישהו כותב את המילה “לא” ליד המילה “להתגייס”.


אחד מהקוראים של אותו פוסט היה כנראה שר החינוך, גדעון סער. לפי ווינט, סער אמר שחלק מהתגמולים הכספיים שבתי ספר יקבלו יהיו קשורים לרמת הציונים וחלקם למספר המתגייסים. זהו, הוא הודה בזה. מטרת בית הספר היא לא להכשיר תלמידים לחיים, אלא לשטוף להם את המוח כדי שיהיו חיילים. גדעון סער מינה את עצמו למפקד חיל החינוך, החיל שאחראי על בתי הספר ברחבי הארץ. משרד החינוך הוא כבר לא משרד נפרד בממשלה, הוא זרוע של משרד הביטחון.


לא רק בתי הספר ירוויחו מהמהלך, אלא גם המורים עצמם. לפי סער, התגמולים יגיעו גם למורים. ללא ספק, עוד דרך להרוויח כמה מאות שקלים על ידי דיבורים על נפלאות צה”ל. עם שיעורי המורשת החדשים מכיתות ד’ עד ט’, זו לא תהיה בעיה. שש שנים הן מספיק זמן כדי ללמד כמה טוב זה להחזיק M-16 ולירות בערבים הרעים ובשוודים האנטישמים.


שרי הממשלה, כמו רוב האזרחים, מסרבים לראות את מה שהם אומרים כל הזמן: המשאב הכי חשוב של ישראל הוא המשאב האנושי. את המשאב הזה הם הורסים ביסודיות במשך 12 שנים, ואז, כשהוא סוף סוף יוצא ממערכת הורסת אחת הוא נכנס למערכת הרסנית לא פחות. במקום שהמשאב האנושי הזה ילמד בגיל 18 על גוף האדם ואיך לרפא אותו, על יצירות ספרותיות ואיך לנתח אותן, על שבבי סיליקון ואיך לפתח אותם הוא לומד איך לשטוף סירים, איך להכין קפה ואיך למלא טפסים. והכי חשוב, הוא לומד איך להציג את זה כתרומה משמעותית למדינה.


“תרומה למדינה”, המושג הנהדר שכל ישראלי אוהב לשמוע, לא חייב לבוא בצורה של שלוש שנים עם מגב ביד. הוא יכול לבוא בצורת מחקר רפואי במכוני המחקר בארץ. הוא יכול לבוא באמצעות עבודה במפעל של אינטל או בפתיחת מפעל מתחרה לאינטל. הוא יכול לבוא באמצעות כתיבת ספרים ומחזות. יש כל כך הרבה דרכים לתרום למדינה, אבל הישראלי הממוצע מכיר רק אחת, וחבל.


לפני שיקפצו גאוני כל העולם ויקראו לי משתמט מסריח, שמאלני עיוור ועוכר ישראל, כמה הבהרות. קודם כל, אני משרת בצבא כבר יותר משנה. שנית, כל הפוסט הזה לא התייחס בכלל לשירות קרבי. ייעוד הצבא הוא להילחם, וככזה הלוחמים בצבא עושים בו את אחד התפקידים היחידים שצריכים להיעשות בו. אני מדבר על אלפי חיילי המנהלה, פקידות הקפה וקציני האקסל. את העבודות האלה צריכה לעשות חברה אזרחית שאת המשכורת שלה יממנו עשרות אלפי החיילים שלא יהיו בצה”ל, אלא במקום זה יעבדו במקום אזרחי וישלמו מיסים.


נתראה בשבוע הבא, אחרי קצת שמירות. בתור משאב אנושי, אני כבר ממש טוב בלפתוח ולסגור את השער.


יום טוב ושנת לימודים מוצלחת לכל התלמידים. אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם.


שלכם,


nadavs

9 מחשבות על “להרוס את המשאב האנושי”

  1. לפי ההצעה של גדעון סער בתי ספר יתוגמלו לפי אחוזי גיוס לצה"ל ושירות לאומי גבוהים, רק שאת החלק של השירות לאומי טורחים לטשטש, כי זה לא כל כך מיליטנטי, והרי המטרה היא לסחוט כמה שיותר טוקבקים.

    ובקשר לתפקידים המיותרים- לא תמיד צה"ל הוא המרוויח, לפעמים זה החייל עצמו שמרוויח מהשירות, וזו אחת הסיבות שצה"ל הוא צבא קולקטיבי ולא מקצועי ומצומצם. יכול להיות שבבסיס שלך פחות רואים את זה. בבסיס שבו אני שירתתי היו לא מעט חיילים שהחיים שלהם השתנו וקיבלו כיוון חיובי, בזכות הצבא.

    1. שירות לאומי? אני בספק אם אפילו המורים יודעים שמתגמלים גם על זה. הרי הרבה יותר קל לשטוף את המוח על שירות צבאי.

      לא תמיד צה"ל הוא המרוויח? שישחררו את החייל. אזרחי ישראל לא צריכים לממן צבא שמפסיד כסף ללא מטרה, אלא צבא שלוחם. המטרה של צה"ל היא להגן על הגבולות (המשונים משהו) של ישראל ולא לגרום לחיילים להרוויח מהשירות. אם החייל מרוויח משהו תוך כדי השירות, שיהיה לו לבריאות, אבל הוא לא צריך להתגייס במטרה להרוויח משהו.

      nadavs

      1. בוודאי שהמורים יודעים. למעשה כל מי שהתעניין ובדק יודע. ככה גם בתי ספר דתיים של בנות ובתי ספר ערביים יכולים להרוויח.

        ובקשר לנקודה השנייה- תבקש מהמפקד שלך את "ייעוד וייחוד"- המסמך שמגדיר את ייעודו של צה"ל, ונוסח ע"י כמה רמטכ"לים ביחד. תקרא אותו, כדאי לך.

  2. לא אוהב את ההקצנות שלך.
    בשירות שלי עשיתי המון דברים אשר תרמו באופן ישיר לביטחון המדינה.
    שטיפת סירים ומילוי סירים לא נכללו ברשימת הדברים הללו.

    1. גם אני עושה המון דברים שתורמים לביטחון המדינה, אבל יותר מדי פעמים מפריעים לי עם שטיפת סירים.
      במקום זה כדאי שיבואו אנשים שתפקידם (כאזרחים! לא חיילים) לשטוף את הסירים, לנקות את הבסיס ולעשות כל מיני תורנויות שונות ומשונות (שמירות צריכים לעשות חיילים שזה תפקידם ולהיות מתוגמלים בהתאם). סמוך עלי שיהיו מספיק קופצים על המציאה.

      nadavs

      1. ותאמין לי שאני אומר שכמה שפחות אזרחים יכנסו לבסיסים ככה עדיף. ואם זה אומר שנטחן את הצעירים יותר אז זה מה שיהיה. עם כל הצער שבדבר (אין)
         
        עם כל הכבוד לשמירות, ביטחון מידע יותר חשוב מהכל.
        בתור חייל אני בטוח שאתה מודע לעובדה העצובה שמידור כמעט ולא קיים בצבא… כולם שומעים הכל מהכל.

        1. אתה יכול לסמוך עלי שאני יודע דבר או שניים על ביטחון מידע. באמת. ובאמת, באמת שאני יודע שאפשר להסתדר גם עם אזרחים בתוך הבסיס. מנסיון.
          nadavs

          1. מניסיון, זה לא אפשרי בכל מקום.
            בבסיסים עם רמות פעילות נמוכות כן. בבסיסים אחרים? לא…
            ובבסיסים מהסוג הזה כבר נכנסה חברת קייטרינג שדואגת לתורנויות המטבח.

  3. לא הפוסט ההכי חדש שלך, אבל יש לי מה לומר.
    הצורת חשיבה הקפיטליסטית הפכה את העבודה למשהו אנוכי ואינטרסנטי.
    הרבה מאוד עבודות הן לא מתוך הצורך להשתכר רק, אלא מתוך הרצון לתרום ולעזור.
    אבל הארץ הזאת רוויית מיליטנטיות, וטוטאליטריות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה