נהג ישן

ערב טוב לכולם!

סוף סוף, אחרי שנתיים יותר מדי, הוסר מעלי אות הקין שנקרא “נהג חדש”. אני לא צריך לנהוג עם שלט צהוב שאומר “אתם מוזמנים לעקוף” ולא צריך להגביל את עצמי לשני אנשים באוטו. עם קצת יותר משלוש שנים של רשיון אמריקאי וכמעט ארבע שנים על הכביש, הייתי מצפה לביטול הסימן המביש הזה כבר מזמן. חבל שבארץ עדיין בטוחים שאני הסכנה מספר אחת על הכביש.

ובעניין אחר, השבוע, אחרי שסימנתי פסים בחול כל כך יפה, הגיע הזמן גם להשתמש בהם. ביום שלישי התאספנו כולנו לחזרות לקראת טקס החלפת הפיקוד, שהתברר כמשעשע ביותר. הרס”רים, שסוף סוף גילו שמישהו מקשיב להם, סידרו אותנו במחלקות לפי גפים ושמו על כל מחלקה קצין או נגד שיהיה מפקד מחלקה (מפקדי המחלקות צריכים להצדיע, אבל יש שם כאלה שמצדיעים כאילו הם מסתירים את השמש). סגן הרס”ר, האיש עם האיי קיו הכי נמוך בכדור הארץ, היה צריך ללכת בסגנון שהלכו בו בגרמניה בשנות השלושים ואז להגיד “לימין שור” ו”לפנים שוב”. ללא ספק, תפקיד מפתח.

סגנו של המפקד המתחלף הנחה את הטקס ופקד עלינו כל חמש שניות לעמוד דום או לעמוד נוח. מכיוון שאצלינו בבסיס לא עושים יותר מדי מסדרים, הוא התבלבל כל הזמן והרס”רים היו צריכים ללמד אותו את כל כללי הטקס (שלא עניינו אותו יותר מדי). אחרי חמש חזרות (בחום) התפזרנו לגפים וקיווינו שביום רביעי לא יהיה כל כך חם.

יום למחרת, כצפוי, היה חם בצורה בלתי נסבלת, וזה היה בחזרה הגנרלית. בטקס עצמו היינו צריכים להיות עם שרוולים מופשלים עד למטה, בשמש, בעוד אני מרגיש מפלי זיעה על הגב שלי. סגן הרס”ר התרגש בצורה בלתי נשלטת ועשה המון טעויות (“לקבלת המ… המפקד המסדר”), המנחה של הטקס שכח כמה עמידות דום וכמה עמידות נוח ובכלל, הטקס עצמו היה פחות לפי כללי הטקס מאשר החזרות. לא נורא, העיקר שההחלפה בוצעה בהצלחה.

לאחר הטקס היתה הרמת כוסית ולאחריה לחיצת ידיים עם כל האנשים של המפקד היוצא. הוא איחל לי בהצלחה ואני הבטחתי לו שאני אפסיק לנעול אנשים במשרדים (נעלתי אותו פעם בלשכה שלו). טוב, אני לפחות יכול לנסות.

השבוע הבא הוא שבוע נהדר. שבוע שבו אני אמור לסגור שבת שמירות, אבל בסוף מישהו אחר מבצע אותה. כל שמירה פחות היא חיסכון עצום באנרגיה בשבילי ופחות בזבוז זמן. חוץ מזה שיש לי גם כמה משימות אחרות, קצת יותר חשובות.

נתראה שבוע הבא.

יום טוב.

שלכם,

nadavs