מהמטבח בהפתעה

לילה טוב לכולם!

לפני כמה דקות חזרתי מהסרט הארי פוטר של השעה שמונה וחצי. מהאולם יצאנו בשעה אחת עשרה וחצי, וזה כי עזבנו ממש בתחילת הכתוביות. אם היינו נשארים עוד, ככל הנראה היינו יוצאים מתישהו בשבוע הבא. מלבד זה שהסרט הוא לא יצירת מופת קולנועית (למרות שהוא מאוד קרוב למקור), מסתבר שהישראלים הם לא יצירת מופת אנושית. את עוצמת הרעש שהיתה שם לא מודדים בדציבלים, אלא בקילובלים. בסצינה כלשהי בסרט רואים ארון שמוכנסת אליו ציפור והיא חוזרת מתה. ברגעים מסויימים היה בי רצון עז להכניס לשם גם חלק לא מבוטל מהאנשים שצפו בסרט.

בשבוע שעבר נפל דבר בבסיס שלי: הטבחים השתגעו על כל הראש והתחילו להכין אוכל. ולא, לדברים הנוזליים והסלעים שהם מכינים בדרך כלל לא קוראים אוכל, אלא יותר בכיוון של “נעצום עיניים, נדמיין שזה אוכל ונעמיד פנים שזה משביע”. ביום ראשון נכנסנו לחדר האוכל וגילינו פלאפל. אמנם לא כמו של מלך הפלאפל (או של יריבו המושבע, מלך מלכי הפלאפל), אבל עדיין משהו שאפשר לקרוא לו אוכל.

יותר מפתיעה העובדה שעם הפלאפל הזה בא צ’יפס. ובצ’יפס אני לא מתכוון למקלות תפוחי האדמה שברגע שנוגעים בהם הם הופכים לעיסה, אלא לצ’יפס אמיתי. כזה שאפשר גם להכניס לפיתה (הייתם מאמינים? גם צ’יפס, גם פיתה, גם פלאפל). היינו המומים לחלוטין מהמהפך, אבל הרגענו את עצמינו עם הידיעה שמחר האוכל יחזור להיות מגעיל כרגיל.

באותו יום קיבלנו מייל ממפקד גף שקר כלשהו שמפרט את תפריט הקיץ, ובאופן מדהים הטבחים הגאונים הצליחו לעמוד כמעט בכולו. ביום שלישי הם הבטיחו נקנקיות מגונות, אבל במקום זה קיבלנו קבבים (דווקא לא מגונים). ביום רביעי הם הביאו שוב את מה שפעם היה דג והיום משמש כדרך לגרום לאנשים לאכול את המנה הצמחונית (אבל חילקו עם זה קרטיב! רמזור!). ביום חמישי הם הכינו שניצלים ללא הפתעות. מדהים.

כמובן שאף אחד לא משלה את עצמו. התפריט יחזור להיות מה שהוא היה פעם (נוזלים וסלעים) ממש בקרוב (כנראה ברגע שלטבחים יימאס, משהו שייקח בערך שעתיים). עד אז לפחות נוכל להנות מהאוכל ולעבוד על חיילים חדשים שהאוכל אצלינו באמת טעים.

ולסיום, נקנח עם ידידינו שבעזרת אלוהים, שהוא כל יכול, הצליחו לשחרר רוצחת בפוטנציה ממעצר. מדובר כמובן על החרדים, שמצליחים שבוע אחרי שבוע להוכיח שהתגמול על עשרים ילדים למטר מרובע גדול מהמצופה – יש המון חיתולים לזרוק על השוטרים. כנראה שהחיתולים מסריחים כמו מערכת אכיפת החוק כאן, כי שחרור של מתעללת סדרתית וסגירה של כבישים ללא אישור הם לא דברים שקורים בדרך כלל במדינות נורמליות. מצד שני, אם קובעי המדיניות במדינה (אלה החרדים, אל תשלו את עצמכם שהפוליטיקאים עושים משהו) מדברים עם יצור דמיוני, קשה לקרוא למדינה נורמלית.

יום טוב.

שלכם,

nadavs