מעונש לנופש ובחזרה

ערב טוב לכולם!


לפני שבועיים כתבתי כאן פוסט שממנו משתמע שסוף העולם מגיע, והוא יבוא עם הרבה תבניות נירוסטה ומעט מאוד מוח. אמנם סוף העולם לא הגיע, אבל כמויות המים שבזבזתי לפני שבועיים בהחלט תורמות להגעתו מוקדם מהצפוי. אין מה לעשות, תורנות מטבח בנויה על אנשים עם רגישות אפסית למצב הכנרת, אקוויפר החוף וחשבון המים של צה”ל.


ביום חמישי הגעתי למטבח בשבע בבוקר וחשכו עיני – איתי היה עוד תורן אחד שיודע את העבודה, אבל מצד שני היה אחד חסר מוח לחלוטין. באחת עשרה התחלף התורן שיודע את העבודה באחד שבראש שלו יש כמות שלילית של מוח – ברגע שפותחים שם הכל נשאב פנימה.


בשעה שתיים בערך, בעוד אני מתפעל את המדיח ורודף אחרי התורן עם הואקום, הגיע התורן בלי המוח ואמר לי שהוא עייף ואין לו כוח לשטוף תבניות יותר. שניה לפני שהכנסתי אותו למדיח הלכתי איתו לאיזור השטיפה, אמרתי לו שאת הדברים הקטנים נכניס למדיח ושישטוף רק את הגדולים. הדביל עם הואקום בינתיים שתה שוקו עם הטבחים במשרד.


בשעה ארבע פתאום עזב התורן בלי המוח, ורק אז קלטתי שאני והואקום נשארנו לבד עד מוצאי שבת. לשמחתי זה לא היה כזה נורא, והתברר שברגע שמזכירים לו את המילה “הפסקה” הוא מתחיל לעבוד כמו שצריך.


שישי ושבת לא היו קשים במיוחד, בעיקר בגלל שלפי היהדות אסור לעבוד שביעית מהשבוע. בשבת בכלל לא עשינו כלום, ולשמחתי במוצאי שבת הגיעו שני תורנים שלא הייתי צריך לרדוף אחריהם, ויצאנו משם בעשר וחצי בלילה (אחרי ששיגעתי שם כמה דתיים שניסו להכניס אותי לבית הכנסת).


מכיוון שאני סוגר עוד שבת בשבוע הקרוב, שמחתי לגלות בעיתון שאני יכול להשתמש בסלולרי שלי גם בשבת ללא דאגה. לפי פסק הלכה חדש, מותר להפעיל אותו עם השיניים בשבת. ללא ספק, סוף סוף נפתרו בעיות כל העולם. עכשיו רק נשאר לקוות שאותם מטומטמים שבאמת ישתמשו בטלפון עם השיניים לא ישימו לב לאן הם הולכים, יקבלו מכה בראש ויתעוררו מההזיה המוזרה שהם חיים בה.


גם בירושלים יש אנשים שצריכים להתעורר, ומהר. לצערינו, החרדים הרבה יותר מאורגנים מהעולם הנורמלי (טוב, הם הולכים בצורה עיוורת אחרי מישהו, אז קל לשלוט בהם) וזה נותן להם כוח עצום לזריקת חיתולים משומשים על שוטרים במקרה שפותחים חניון בשבת. המדינה צריכה להיות חילונית, וזה אומר גם חניונים פתוחים בשבת. החרדים מצידם יכולים לקפוץ, אבל ברגע שהם יבינו שהמחאה שלהם חסרת תועלת, אולי הם ירגעו קצת.


ולסיום, השבוע אני נוסע לנופש מטעם הצבא. כן, אולי זה נשמע קצת כאילו החיילים של היום מפונקים מדי, אבל לפעמים צריך גם להירגע מכל מה שעושים. ולמה זה מעונש לנופש ובחזרה? כי ביום רביעי, עשר דקות אחרי שאני חוזר לבסיס, אני נכנס למטבח. לפחות לא בשבת (תהיה לי שבת ספרים בבסיס).


יום טוב.


שלכם,


nadavs

4 מחשבות על “מעונש לנופש ובחזרה”

  1. את צה"ל מעניין מצב הכנרת?
    תהיה בטוח שברגע שתודיע להם שאם הכנרת תתייבש הסורים יעלו מתוכה ויהרגו את כולנו הם יתחילו להתנהג בהיגיון.
    תעשה חיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה