לילה טוב לכולם!
שבוע לא קל עבר על עם ישראל בכבישיו. מסתבר שקברים התחילו להיות מגנטיים ונהגים פה לא יודעים לנהוג. בעצם את העובדות האלה ידענו, אבל שילוב שלהן יכול להיות קטלני.
לדוגמה, השבוע בצומת קבר בנימין התרחשו כמה תאונות, אחת היתה קטלנית והרגה שישה אנשים. שישה! מסתבר שמע”צ כרגיל התעצלו לעשות משהו (חוץ מלקבל שכר) ובמקום להגדיל את הצומת ולשים רמזור הם העדיפו להגיד שעצרו אותם בגלל קברים באיזור (שעכשיו יצטרכו להרחיב בשישה אנשים). יותר משהתירוץ הזה עלוב, הוא עצוב. עצוב שמע”צ נותנים תירוץ כזה ואחרים מתייחסים אליו כאל תירוץ לגיטימי (בלי קשר לאם הם משקרים או לא). המדינה הזאת מקדשת את המתים ומזלזלת בחיים. זה ניכר בכבישים, בצבא ובעוד המון מקומות.
עוד תאונה שהיתה השבוע לא גבתה קורבנות (מלבד דלת של אוטו), אבל היא היתה יכולה להימנע אם מטומטמת אחת שיצאה ברוורס מחניה לא היתה עושה את זה עם דוושת הגז. היא פשוט יצאה מהחניה ברוורס וכמעט הפכה אוטו שעמד מאחוריה. אחרי המקרה היא יצאה, הסתכלה, ראתה שאין יותר מדי נזק (או שיש, לא ברור) ונסעה משם. דוגמה ומופת לכל אזרחי ישראל.
הכתבה הכי מעודדת בנושא הכבישים השבוע הגיעה ביום שישי במוסף הכלכלה של ידיעות אחרונות. סופר שם על מחקר בנושא מהירויות הנסיעה בארץ. מסתבר שככל שהמהירות המותרת נמוכה יותר אחוז החורגים ממנה עולה (היו גם מקרים של מאה אחוז חורגים), ולעומת זאת בכבישים עם הגבלת מהירות גבוהה יחסית (כמו כביש 6) אחוז החריגות וגודלן אפסי. זו הוכחה לכך שאם יעלו את מהירות הנסיעה החוקית, אנשים לא בהכרח יסעו יותר מהר. אם בכביש שמוביל מהבית שלי לנתניה המהירות המותרת תהיה 160 קמ”ש, אני בספק אם מישהו יגיע למהירות הזאת. הכביש פשוט לא מתאים לכך.
אבל לא מדובר פה באיזו מדינה מתוקנת שחושבים בה בהיגיון, ולכן המשטרה תמשיך לחפש את עברייני המהירות שנוסעים 110 קמ”ש בכביש שאפשר לנסוע בו 130 קמ”ש. למה? כי זה קל. הרבה יותר קשה לתפוס נהגים שעוקפים על פס הפרדה רצוף, למרות שנהגים כאלה גורמים להרבה יותר תאונות.
כמו שנאמר היום בשיר מספר שתיים באירוויזיון, There must be another way (הכותב של השיר גאון. סוף סוף שיר בשתי השפות המדוברות ביותר באירופה – אנגלית וערבית).
תיזהרו בכביש, כן?
יום טוב.
שלכם,
nadavs
ניזהר, ניזהר.
(למרות שעם הפרסומות האלה של "גם יום חלום יכול להגמר באסון", אני בספק אם מישהו בכלל רוצה לעלות על הכביש. כאילו שאנחנו לא מספיק מדוכאים במדינה שלנו).
אני בספק אם מישהו מתייחס לפרסומות האלה ברצינות.
מה קרה לך, אני יושבת כל היום בחדר עם הרגליים מקופלות לבטן וממלמלת "רק על הקווים".
ואם נהיה רציניים לרגע, אני באמת לא יודעת מה מידת ההשפעה של זה. הייתי אומרת שצריך לקרות משהו שיטלטל אותנו ויבהיר לנו מה המשמעות של להיות נהג, אבל אם מוות של מאות (או אלפים? אני לא בקיאה בסטטיסטיקות) לא מצליח לטלטל אותנו, אני בספק אם יהיה משהו שכן.
אנשים שיודעים לנהוג כראוי ובזהירות כבר מבינים את המשמעות של הפרסומות האלה. אנשים שנוסעים סתם מהר עם מוסיקה בשביל הדאווין, מקללים במקום להבין שהם צריכים לתת זכות קדימה, נוסעים באדום "כי על הזיןה שלי לחכות לירוק או להיות פראייר עוד 5 דקות ברמזור", אלה אנשים שלפרסומות האלו אין השפעה עליהם והם מזלזלים בהן.
אני לו חושבת שהדרך לטלטל ולגרום לכמה שיותר אנשים לנהוג נכון היא טלוויזיה ופרסומות. נראה לי שהכיוון הנכון הוא יותר במה שנדב כתב בפוסט.
אצלי בגף זה כבר הפך לבדיחה, ככה שאני ממש לא מתייחס לזה ברצינות. אני בספק אם מי שבאמת אמור להיות מושפע מזה באמת מושפע (כמו שכתבה ליטל).
nadavs
אמא שלי מתחילה להפחיד אותי לאחרונה באופן כללי ועם הנהיגה שלה בפרט. זה נראה כאילו היא למדה את התיאוריה ואת שיעורי הנהיגה בעבר כד"א ושכחה הכל. בכיכרות, למשל, במקוום לזכור שהיא צריכה לתת זכות קדימה, היא מקללת את כל מי שנכנס לפניה. 😕
זה נכון לגביי הרבה דברים. כשאוסרים, רוצים לאכוף את האיסור. זה כייף.
את השיר של מירה עוואד ואחינועם ניני הן עצמן כתבו ביחד עם גיל דור. בעיניי כל הקונספט של הייצוג היה קצת פלצני, ולא רק בגלל השיר עצמו, אלא בגלל שתיהן והסיבות שהן הסכימו להשתתף בתחרות. ריגלתי אחריהן קצת.
ההתנהגות של אמא שלי לא נגמרת בלקלל בכיכרות, ביום חמישי כשנסעתי איתה לעשות חיסון פפילומה, היא כמעט נכנסה באוטו שהייתה לו זכות קדימה.
אם היא לא תקלל את מי שנכנס לפניה, ישללו לה את הרשיון. ככה זה עובד בארץ.
nadavs
מזל שעוד אין לי רשיון.
באמת שאני לא מבין מה כל כך דחוף לאיראנים להשמיד אותנו. אנחנו עושים את זה כל כך יפה בעצמנו…
אני אומר לך, הפרסים האלה לא חושבים. nadavs