סרבנות

ערב טוב לכולם!

לא להאמין, אבל אני, החייל הכי לא בעייתי בצה”ל, מוגדר כסרבן. טוב, לא במובן הקלאסי של המילה, אלא יותר במובן של “ויתר על האפשרות לצאת לקצונה ויחידות התנדבותיות”. בקיצור, אני מוגדר כסרבן קצונה, מה שמונע ממני את האפשרות לשים דרגות כבדות על הכתפיים. מצד שני, את הפלאפל שלי אני מעדיף על הזרוע עוד שנתיים (או בפיתה עוד שנתיים וחצי) ולא על הכתפיים.

מצד שני, עכשיו כשאני לא קצין, אני לא אוכל ללכת למועדוני חשפנות כשתוך כדי עיתונאים רודפים אחרי. לעומת זאת, מפקד חיל הים המסכן לא יכול ללכת למועדון חשפנות בלי שירדפו אחריו. מסתבר שגם שאנשים יורדים מהמדים הם עדיין מייצגים את צה”ל (כדאי שאני אתחיל להתחמק מהמשטרה הצבאית גם בסופי שבוע). חתימת קבע היא באמת דבר נורא כובל.

לעומת מפקד חיל הים, משה קצב היה הרבה יותר מתוחכם. תוך כדי תפקיד הוא הצליח להפיל את המכנסיים בטעות מול כמה נשים ולהחליק לכיוונן (מעניין מתי זה יתחיל להיות קו ההגנה שלו). עליו לא קפץ שום עיתונאי תוך כדי המעשה (קצב היה בתפקיד הקופץ במקרה הזה), אבל אחרי הפרסום כבר עשו עליו כתבה בעובדה, דבר שחיסל סופית כל אפשרות שאילנה דיין תרד ממנו. בינתיים יוגש נגדו כתב אישום והנושא המציק הזה יגיע כבר לבית המשפט, שם הוא ייסחב במשך עשר שנים עד שיבוא הרוקח של קצב ויעיד על תקופת הויאגרה של הנשיא לשעבר.

בכלל, יותר מדי נושאים בזמן האחרון הקפיצו כל מיני פמיניסטיות קיצוניות וגרמו לנו להיזכר בימים היפים בהם כל בחורה שירד לה שקל מהמשכורת בגלל טעות של רואה החשבון רצה למשטרה לדווח על הטרדה מינית. לשמחתי הנושא הזה בירידה, אבל חזרתו של קצב עלולה להפוך את הטירוף הזה לטרנד פעם נוספת.

ואם כבר בעניין של טירוף, לאט לאט ובשקט מתכנן אביגדור ליברמן את ההשתלטות שלו על מדינת ישראל. יש לו כבר מליון תיקים, אבל זה לא מספיק. הממשלה המתגבשת הולכת לעשות פה צרות, ועם הפאשיסט הזה בתוכה הולך להיות פה לא נעים. תחזיקו חזק ותתחילו לספור אחורה עד נפילתה של ממשלת נתניהו השניה והאחרונה, תודה לאל.

ולסיום, מחר אני הולך לבסיס, חותם על נשק, הולך לתדריך שמירה ומתחיל לשמור. לשמחתי, רק עד יום חמישי. ככה זה כשאישור המטווח לא בתוקף (יאריכו אותו, לא לדאוג) ושמירה בסוף השבוע תיפול בדיוק על המטווח.

נתראה שבוע הבא, עם שני פסים ואפילו לא ארון אחד.

יום טוב.

שלכם,

nadavs