ארבע שנים

בוקר טוב לכולם!


לא יאומן, אבל לפני ארבע שנים, בארצות הברית, החלטתי שאני רוצה לפתוח בלוג ולספר לעולם מה עובר עלי בארצות הברית. מאז עברו בו יותר מחמישה עשר אלף אנשים, נכתבו בו מאות תגובות והעיצוב שלו שונה פעם אחת. היום. לפני ארבע שנים בחרתי באדום ובכחול, כי הם התאימו לדגל האמריקאי (שמתם לב גם לתמונה בראש הבלוג, כן?). הצבעים האלה גרמו להמון תלונות, בעיקר מאנשים שהיה להם קשה להתרכז. בעקבות התלונות וההבטחה שנתתי בפוסט על תעמולת הבחירות, שיניתי את הצבעים למשהו קצת פחות כואב בעיניים.


וכדי לחגוג באמת טוב, צריך לעשות מה שכל בלוגר עושה כשהבלוג שלו חוגג יום הולדת, סטטיסטיקות שלא מעניינות אף אחד.


החודש הכי טוב לבלוג היה ללא ספק חודש פברואר 2009, בעקבות הפוסט על תעמולת הבחירות. בגלל שיש לנו את מערכת החינוך הכי טובה בעולם, המון כניסות היו מחיפוש של הביטוי “תעלומת בחירות” בגוגל. העם אמר את דברו, וזה נשמע כמו “אני את הבגרות שלי בלשון כבר נכשלתי”.


הפוסט שזכה להכי הרבה תגובות גם הוא על תעמולת הבחירות, והוא הצליח לעקוף את הפוסט שהחזיק בכתר כמעט שלוש וחצי שנים, פוסט ההתנתקות.


הפוסט הקצר ביותר הוא עדיין הפוסט הראשון, שנכתב עם המחשב והמקלדת שאני משתמש בהם עכשיו.


אין לי כוח לחפש את הפוסט הכי ארוך, אבל אם מדובר באורך פיזי של הפוסט על גבי המסך, אני חושב שפוסט תעמולת הבחירות לוקח שוב, ובגדול.


בשנה הבאה חוגגים חמש שנים, וזה יוצא ביום ראשון. צריך לחשוב על דרך לפרסם את פוסט יום ההולדת הבא בזמן.


וכמה נושאים אחרים, ברוח האופטימיות של יום ההולדת של הבלוג:


מזל טוב לישראל, יש לה ראש ממשלה חדש. קוראים לו בנימין נתניהו, והוא הולך להקים קואליציה שמייצגת את רוב הציבור, שהוא פטריוטי ואוהב את מדינתו, ואפילו יותר, את אלוהיו שבשמיים. כל הכבוד לאיש שהצליח פעמיים להיות ראש ממשלה בלי רוב בבחירות. שיהיה לו בהצלחה בקדנציה השניה שלו שתשלים לו את שתי הקדנציות לארבע שנים.


בבריטניה התבשרנו לעוד בשורה משמחת, שיעורי חינוך מיני מעשיים. סוף סוף מישהו מלמד את הילדים האלה איך באמת באים ילדים לעולם ולא מספרים להם סיפורי חסידות וכרובים. כמו כן, טוב לראות שיש מקומות שבהם מערכת החינוך שלנו טובה יותר מאשר אצל אחרים. בארץ כל ילד בן 13 יודע מה זה “פיננסי”.


ולסיום, ראיתי ביום חמישי משפחה חרדית עם אבא, אמא וילד (מאוחר יותר התברר שמתחת לבגדים של האמא יש עוד ילד). הילד הסתכל עלי והאבא שאל “למה אתה מסתכל על החייל? תגיד לו שגם אתה תהיה חייל, בצבא השם”. לא עניתי לו (והבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אני לא מפספס הזדמנות כזאת), אבל טוב לדעת שיש ילדים שעתידם הפיננסי מובטח. אני בטוח שהבוס הגדול שמחלק משכורות בצבא השם נותן יותר מארבע מאות שקלים בחודש.


ובנימה אופטימית זו, שתהיה שנה חמישית מוצלחת לבלוג.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לארבע שנים
  • Tyrannosaurus Sex
    21/02/2009 ב22:04

    המון מזל טוב לך. יופי של בלוג.

    הגב
    • nadavs
      21/02/2009 ב22:46

      תודה רבה. >:D<
      nadavs

      הגב
  • שחר
    22/02/2009 ב0:34

    מזלטוב אני מניחה
    פתאום אתה קולט כמה השתנית בארבע שנים פתאום כשמסתכלים על פוסטים מלפני ארבע שנים אתה קולט ואוו זה ההייתי אני זה אני שכתבתי את כל זה ואתה קולט כמה אתה שונה היום כמה הדברים שחשבת עליהם השתנו ומשתנים ומה העסיק אותך וזאת הרגשה ממש מוזרה ולפעמים אתה חושב "ואוו פעם הייתי ממש מפגר"…..או שזה רק אני…..
    בהצלחה לעוד שנה כזאת נפלאה 🙂
    שחר

    הגב
    • nadavs
      28/02/2009 ב18:27

      תודה רבה. 🙂
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.