מהמטבח באהבה

ערב טוב לכולם!


שבוע לא קל עבר על כוחותינו. השבוע גיליתי דברים מחרידים על האוכל שאני אוכל במשך השבוע בצבא, וגם גיליתי בין היתר שלהישאר שבת לבד זה ממש, אבל ממש משעמם. הכל התחיל ביום שני, כשעשיתי תורנות שנקראת “מטבח בנות”.


מסתבר שאצלינו בבסיס יש הפרדה מאוד ברורה בין הבנים לבנות בהרבה תחומים, ותורנות מטבח היא אחד מהם. מכיוון שהבנות נורא עדינות ולא יכולות להרים סיר (אבל כן יכולות להרים מכשירים של 20 קילו) או חס וחלילה לגעת במים, הוחלט שהבנות יעשו תורנות של ניקוי שולחנות בחדרי האוכל (מתשע עד שבע) והבנים יעשו תורנות של שטיפת כלים (מצאת החמה עד צאת הנשמה).


בגלל שהצבא חייב להאכיל גם אנשים ששומרים כשרות יותר משהם שומרים בש.ג., כל המטבח מלא בשלטים שמורים על שמירת כשרות (זה הצד הרוחני של המזון, מסתבר). כדי לשמור על הרוחניות, ליד כל איזור לשטיפת כלים יש מקום לרוח קרה להיכנס. כמובן שאיזורי שטיפת הכלים מחולקים לבשרי, חלבי וסתמי (או פרווה, כנראה של החתולים). אנחנו צריכים לשמור על ההפרדה הזאת בחרדת קודש, אחרת, כמו שהסבירו לי ברצינות, צריך לזרוק את הכלים לפח. כמובן שלאף אחד לא באמת איכפת מזה, כך שהשתמשנו בכלי בשרי באיזור הפרווה, מצאנו כלים חלביים במדיח הבשרי והתברר שאין באמת מישהו שמעניינת אותו ההפרדה הדבילית הזאת.


הדבר השני ששמים לב אליו הוא הבזבוז המשווע של אוכל וזמן בגלל הפרדת הכשרות. קודם כל, איזורים נפרדים לשטיפת כלים, אחסון כלים וכלים בכלל גורמים לכך שהמטבח גדול פי שניים ממה שהוא צריך להיות. דבר שני, בגלל שבצהריים ובערב יש אותו אוכל אבל ארוחה אחת חלבית ואחת בשרית, אסור להעביר אוכל בין הארוחות. כתוצאה מכך נזרקת מדי יום כמות אוכל שתגרום לכל סבתא פולניה התמוטטות עצבים.


כידוע, אין שום דבר רע בלי קצת טוב. תורני המטבח זוכים לאכול את ארוחת הצהריים כשהיא חמה (והיא חמה בדיוק חמש דקות), נהנים מאספקת לחם במהלך שטיפת הכלים, אוכלים טונות של עוגות, זורקים סכו”ם לפח בלי שלאף אחד יהיה איכפת ושוברים מלחיות בלי חשבון. אני בינתיים שברתי אחת, ומי שעשתה איתי את התורנות שברה עוד שתיים. אחר כך אנחנו נתקעים בלי סכו”ם ומחפשים מלח על הרצפה.


היום אני בבית בגלל שעשיתי תורנות מטבח כל שבוע שעבר (יום שני, שלישי בבוקר עד תשע, רביעי וחמישי עד ארבע) וממחר אני מקבל בתמורה שבוע שמירות (בגלל שיש אנשים שהמושג “התחשבות” לא מוכר להם, אבל הם בוכים כל הזמן שדופקים אותם).


נתראה שוב עוד שבועיים. אני מקווה שאחרי זה אני אפסיק לעשות חצאים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 7 למהמטבח באהבה
  • מישור
    20/01/2009 ב23:09

    אתה מתוק

    הגב
    • nadavs
      26/01/2009 ב21:31

      אממ… תודה…
      nadavs

      הגב
  • פירה כתום
    25/01/2009 ב21:09

    חה חה אתה כותב מצחיק . 🙂

    הגב
    • nadavs
      26/01/2009 ב21:31

      תודה רבה. :-)nadavs

      הגב
  • שחר
    26/01/2009 ב20:24

    תהיתי מה לכתוב לך……אני כבר לא יודעת למה לצפות בפעם הבאה…ביקורת נוקבת על העולם ואחותו או סתם פוסט כלשהו על נושא חם, נושא שמדובר בהחלט.מנסה לתופס את עינו של הקורא הממוצע..לא?
    ובסופו של יום מי אתה? מה אתה? לא יודעת …כלום כלום כלום
     
    *נקודה למחשבה* אולי אתה לא רוצה…אולי……

    הגב
    • nadavs
      26/01/2009 ב21:33

      העולם מלא הפתעות. כל פעם יש פוסט אחר.
      (רמז: הפוסט הבא יהיה ביקורת נוקבת על יוצר תעמולת הבחירות ואחותו).
       
      מי אני ומה אני? אפשר לנסות להבין מהפוסטים, אפשר לנסות לדבר איתי בסופי שבוע (אייסיקיו, מסנג’ר) ואפשר גם להמשיך להתפעל מהתעלומות הגדולות של החיים.
       
      nadavs

      הגב
      • שחר
        27/01/2009 ב22:54

        אפשר הכל…..

        הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.