מצעד הבכיינים

אחר הצהריים טובים לכולם!


ימים לא קלים עוברים עלינו. עיתונים נפתחים עם תמונות של חיצים אדומים יורדים, אנשים מפוטרים וביבי נתניהו. הכלכלה הולכת לעזאזל, כולם פתאום מתחילים לחסוך ולהתלונן שהם מובטלים כבר חמש שנים (איפה הם היו עד עכשיו?). אבל הגרוע מכל הוא לא זה. בגלל המיתון (זה אפילו לא מיתון, בארץ יש בכלל האטה), התחיל שוב מצעד הבכיינים.


כל יום, בערך באמצע מהדורת החדשות, עולה מנכ”ל של איזו עמותה למען ילדים שהאצבע הקטנה שלהם ברגל נתקעה במיטה (ואני יודע כמה זה כואב) ואומר שאין יותר תרומות. החברות הגדולות חשבו הרבה זמן מאיפה לקצץ כדי לעבור את המשבר והגיעו למסקנה שהכאב באצבע עובר מעצמו. בעקבות כך הם הפסיקו לשלם, והבכיינות בעיצומה. כל יום אני צריך לראות או לשמוע אנשים “קשי יום” (שמשום מה הציוד שהם קיבלו מהעמותה הגיע מנאס”א והבית שלהם נראה חדש) שבוכים שהם לא יכולים לטפל בילד שלהם. כדי לחרפן אותי באופן סופי, הם טוענים שהמדינה צריכה לעזור להם. ברגע הזה בא לי לזרוק את השלט על הטלוויזיה, אבל אז אני נזכר שאני בחדר שלי בבסיס ואין לנו שלט (זה ממש מציק).


המדינה לא צריכה לשלם להם אגורה. למען האמת, גם קצבת אבטלה היא משהו מאוד שנוי במחלוקת. הם עמותה, כך שהם מתקיימים מתרומות. המדינה היא לא גידאמק. היא צריכה לדאוג לכל התושבים, לא למקרים מיוחדים ונדירים. אז נכון שיש אנשים עם מצבים קשים מאוד (מכה באצבע הקטנה של הרגל זה דבר נורא, אני יודע), אבל אני לא צריך לשלם עליהם. אני משלם מיסים (יותר נכון, אשלם מיסים) כדי שיהיו לי כבישים נורמליים, כדי שאני אוכל ללכת בטוח ברחוב, כדי שיצאו לי מים מהברז וכדי שאני אוכל לקנות אקמול במחיר מוזל. לא כדי שמישהו עם מחלה שיש כמוה עוד חמישה בכדור הארץ יבריא. זה, עם כל הכבוד, עניין אחר לגמרי.


ולסיום עניין העמותות, אם כל כך קשה, אפשר תמיד להשתמש בשיחות שנור. אלה תמיד עובדות מצויין, וגם למדתי כבר איך לא לענות להן אף פעם. כל פעם שאני עונה ההורים שלי לא בבית, אין בבית אף אחד מעל גיל 18 וגם אין אף אחד מתחת לגיל הזה. ככה הם לא מציקים לנו לפחות שלושים דקות.


ובעניין אחר, ברכות לחסידות חב”ד על הפרסום הרב שהם קיבלו בעקבות מוישי, הילד הצורח, ומתנגדי הממשל בתאילנד. הם הצליחו לקבל לגיטימציה לפנאטיות והמיסיונריות שלהם וקיבלו זמן מסך שפוליטיקאים היו מתחננים עבורו. את המטרה האמיתית שלשמה הם הקימו בתי חב”ד בכל חור (להחזיר בתשובה אנשים שרק השתחררו מהצבא, טסו למדינה אקזוטית ולקחו כמה חומרים) הם לא אמרו, ושום דיון בנושא לא נראה באמצעי התקשורת. אמנם היה פיגוע ודיון כזה עלול להיראות לא במקום, אבל אף אחד לא התנגד להעביר ביקורת על ההודים, שמשום מה נראה שחוו פגיעה יותר גדולה.


לסיום, רק שתדעו, מצעד הבכיינים התחיל לפני חודש ומשהו, מיד אחרי טור של יאיר לפיד במוסף “שבעה ימים”. עוד הוכחה לכך שלא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון או הגיוני.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

9 מחשבות על “מצעד הבכיינים”

  1. ואוו ווא ווואוו
    אני לא מאמינה שאמרת את זה ואני אצטט "לא כדי שמישהו עם מחלה שיש כמוה עוד חמישה בכדור הארץ יבריא. זה, עם כל הכבוד, עניין אחר לגמרי." מה? אני לא מדברת על אנשים שיש להם ולא חסר ,אבל קח לדוגמא אותך במצב הזה לא היית רוצה שסל התרופות יכניס את התרופה שלך אפילו שהמחלה נדירה? כאילו זה הכי אגואיסטי בעולם…אולי זה לא משתלם אבל אתה פאקינג מדבר על חיים של בן אדם…
    וקודם כל כן מדברים על זה שבית חב"ד בא במטרה לשכנע צעירים לחזור בתשובה{היום הייתה כתבה על זה בחדשות אולי לא ראית..} , אבל למה לעזאזל הכנסת את הילד? נכון אולי לא דיברו על הזנק האחר שנגרם להודים וזה לא בסדר אבל למה אתה מזלזל כל כך במקרה של הילד? מה הוא עשה לך? הילד הצורח? ומה אם זה היית אתה שמאבד את אמא ואבא שלך? חשבת פעם לבכלל להעמיד את עצמך במצב כזה?
    כדאי שתחשוב פעמיים לפני שאתה כותב!!!!
    שחר

    1. בקשר לסל התרופות – יש סיבה שלא כל התרופות נכנסות לשם, והסיבה היא שלא כל תרופה צריכים לממן כל אזרחי המדינה. ממש לא. אולי זה נשמע קשה, אבל המדינה היא לא מוסד צדקה והיא (או במילים אחרות, אני, את וכל שאר האזרחים) לא צריכה לממן כל תרופה. זה, דרך אגב, בדיוק הרעיון של עמותות.
       
      בקשר לילד – הילד לא עשה לי כלום, אבל השימוש שלו על ידי התקשורת לצורך סחיטה רגשית הוא פשוט נורא. פתאום, כשמציגים ככה ילד בוכה, מי יעז לערער על הלגיטימיות של בית חב"ד?
       
      nadavs

      1. טוב אולי אתה צודק בקשר לסל התרופות ואולי קצת הגזמתי בקשר לעניין הזה..
        אבל תסלח לי, לא הראו את הילד הזה כדי לתת לגיטימציה לבית חב"ד ולמטרות שלהם, ולא ביימו את זה שהוא יבכה בטלוויזיה וזה מעצבן אותי ממש שאתה חושב ככה אררררררר חח
        אתה ממש מעוות את המציאות, ובכלל איזה אינטרס יש לערוץ שתיים או לכל הערוצים האחרים לתת לגיטימציה לבית חב"ד זה מטורף כמעט כמו כל קונספירציה אחרת….בעבהבעהעב
        שחר
         

        1. בסופו של דבר, ברוב המקרים הצגת ילד בוכה לא באה עם ביקורת על מוסד כלשהו. כך יוצא שהחב"דניקים מוצגים כמסכנים, ובארץ הקודש להיות מסכן זו המקפצה הכי גדולה ללגיטימיות (ע"ע ש"ס).
          nadavs

  2. יעל פריאל

    תשמע אם כל הכבוד לבלוג שלך אין לך זכות לדבר על אנשי חב"ד שהם נמצאים בכול מקום בארץ ובעולם ואם לא הם אז אני הייתי אוכלת נחשים ופירות ים וכל מיני מאכלות אסורים הם דאגו לי לאוכל כשר וליל הסדר שלא היה יהודים בקמבודיה ואתה היית בבסיס שלך או בבית אז מה את בכלל משמיץ אותם באיזו סמכות אתה צריך להתבייש!!!!!!!!!! אמן כל היהודים יחזרו בתשובה לאלוקים שאוהב ומחכה לנו כי מאוד קרב יום הגאולה כל הסימנים כבר כאן צריך רק לפתוח את העינים שיהיה לכולנו חג אורים שמח.

    1. אם הייתי במצב רוח רע, הייתי כבר עונה משהו ציני וקצר על זה. אבל בגלל מצב הרוח הטוב שלי, אני אכתוב משהו ארוך.
       
      אז ככה…
      איך בדיוק נסעת לקמבודיה אם את אוכלת כשר? מה ציפית בדיוק? שהם יעשו במיוחד בשבילך שחיטה כשרה? לא נראה לי. חוץ מזה, כשנוסעים לחו"ל כל הכיף זה לאכול אוכל מקומי.
       
      באיזו סמכות? הסמכות שניתנה לי על ידי חופש הביטוי. זה משהו נהדר חופש הביטוי הזה.
       
      להתבייש? אחרי מחשבה ארוכה (של שלוש שניות) החלטתי שלא. חב"ד הם שוטפי מוח (אני רואה שהם עשו עבודה טובה) ומיסיונרים, ואני לא אתבייש בגלל מה שאני חושב עליהם.
       
      כל היהודים יחזרו בתשובה? אכלנו אותה. לא תהיה פה קידמה והמדינה תקרוס.
       
      אלוהים אוהב? תסבירי את כל הבעיות שיש כאן מסביב.
       
      קרב יום הגאולה והסימנים כאן מסביב? שיט, לא קיבלתי הזמנה בדואר. באיזה יום זה יוצא?
       
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה