מצב מאונך

לילה טוב לכולם!

שוב אני בבית, הפעם רק אחרי חמישה ימים בבסיס. בגלל הזמן הקצר הזה נראה היה לי ביום שישי שאני בכלל צריך לירות בשעון (מה שאני מרגיש כל בוקר) ולחזור לישון, כי רק רבע לחמש. אחרי שנזכרתי שאין לי נשק ואני צריך ללבוש מדי א’ נרגעתי קצת והערתי את חברי לחדר. האוטובוס כרגיל יצא מאוחר ולרכבת של שמונה וחצי שוב לא הגענו, אבל לפחות גילינו שיש נהגים גרועים בכל חלקי הארץ ולא רק לבית הספר שלמדתי בו.

הקורס עצמו מתקרב לסוף בצעדי ענק, וניתן להרגיש את זה לפי כמות העונשים המופחתת והעונשים האישיים. לצערי אני שייך בקורס לקבוצה (שנקרא לה “בנים”) שרבים מחבריה איחרו ביום כלשהו, אז היא קיבלה עונש זמנים (להקריא זמנים שלוש דקות לפני הזמן). זה לא כיף וזה היה אמור להיגמר ביום חמישי, רק שהרסנו את זה ברגע האחרון כי התחלנו להקריא את הזמנים דקה וחצי מאוחר מדי.

השיעורים העיוניים עדיין מעוררים כמו ערוץ 1. עובדה מצערת זו גורמת לכך ששינה היא חלק גדול מהשיעור וריכוז מלא הוא בלתי אפשרי. אני מבין את החומר לא רע, אבל חברי לקורס סובלים קשות מחוסר הבנה וחוסר עניין בחומר. לא נורא. התחילו לאחרונה גם תרגולים מעשיים, ובקרוב כולנו נדע בעל פה איך שמים קסדה על הראש.

הרס”ר גם נרגע בשבוע האחרון, ותרמה לכך במיוחד העובדה שהוא לא היה בו במשך ארבעה ימים ועשה לנו מסדר רק ביום חמישי. להפתעתנו הגדולה, הוא נכנס לבניין, עשה סיבוב ולא אמר מילה אחת רעה. כנראה הוא לא שמע ג’וקים הולכים ליד הקולר (והוא יכול לשמוע אותם גם מארצות הברית).  חוץ מזה, זוכרים את החור בקיר משבוע שעבר? למרות שהרס”ר ביקש שלא נסתום לו חורים, החור כנראה הולך להיסתם. עוד לא ברור אם זה יהיה עם שעווה מהאוזניים שלו או גבס, אבל התכנון הוא שעד סוף הקורס החור יהיה סגור.

עוד חדשות טובות הגיעו גם מכיוון קורס כיבוי שסיים ועזב את הבניין. שתי השבתות הבאות יהיו נהדרות ושקטות, בלי יותר מדי צעקות בשבע בבוקר. צריך רק לראות מה קורה עם שותפי לחדר שעדיין לא גילה שבסוף היום צריך להחליף את הגרביים, ואם אפשר אז גם להתרחץ (ותמיד אפשר, לעזאזל איתו). חוץ מהריח שנודף ממנו, הוא גם אידיוט (או רק מעמיד פנים) ועושה הרבה רעש. נרחיב עליו בשבוע הבא, כשאני אדע לאיזה בסיס או כלא הוא הולך.

ולסיום, בצבא יש את המונח “מצב מאוזן” שמתאר את המצב שבו צריך להיות בכיבוי אורות (או במילים אחרות, שוכבים במיטה). לצערי, יש כמה מפקדים שלא יודעים את זה. ביומיים האחרונים קיבלנו את אותה הפקודה על ידי שני מפקדים שונים, אבל עם אותו תוכן. שניהם אמרו להיות במיטות במצב מאונך. אני אמרתי לילה טוב ורצתי לצחוק בצד. יש דברים שאי אפשר לעמוד בהם, בטח שלא בעשר בלילה.

נתראה בסוף הקורס, עוד שבועיים ומשהו.

יום טוב.

שלכם,

nadavs