המפקד המסלול

ערב טוב לכולם!


שבוע ארוך עבר על כוחותינו בדרום, שבוע עם אישור יציאה מיוחד. עוד מעט תדעו מה אני עושה בבית שבועיים לפני הזמן, אבל קודם כל, למה בכלל השבועיים האלה הם לא שבוע.


ביום שני לפני שבוע, בעוד אני מסתפר כדי לא לקבל דו”ח של משטרה צבאית כמו שניים מחברי לקורס, הודיע מפקד הקורס על יציאה למשימה שכוללת שינה בעמידה. בעקבות המשימה הזאת לקחנו נשק ונודע לנו שאנחנו נשארים בבסיס 21 ימים, אז כדאי להתכונן. כמה ימים אחרי זה המשימה בוטלה, אבל שלושת השבועות נשארו.


בגלל שכשהייתי שבוע בבית ההורים שלי והאחים שלי בילו באיטליה, נוצר מצב שאני לא אראה אותם בערך חמישה שבועות. בעקבות כך ביקשתי באופן מיוחד שיתנו לי לצאת, ורק אחרי שאמרתי להם להסתכל הם אישרו לי לצאת. כמובן שיש קאץ’ בעניין – מחר אני צריך להתייצב בתחנת הרכבת של נתניה בחמש וארבעים. ממש לא כיף.


מלבד זה, הקורס עובר באופן לא רע בכלל. ביום רביעי, ערב יום כיפור, עזבו אותנו כל המפקדים והשאירו אותנו עם מפקד המסלול. הוא לא מפקד על שום מסלול, אבל היו חייבים למצוא לו איזה תואר. הסתבר שלמרות שהוא חנון בצורה קיצונית (וזו הסיבה שהשאירו אותנו לבד איתו – כל המפקדים פשוט הבריזו לו) יש לו טיפה חוש הומור, כך שהסבל לא היה גדול במיוחד. חוץ מזה, יש אצלינו אחד חוכמולוג שכל הזמן אומר “כן המפקד המסלול”. המפקד משתגע מזה ומתקן אותו כל הזמן, אבל הוא ממשיך בשלו. יש גם את הגרסה השניה והכואבת יותר לאוזן: “כן המפקד מסלול”.


ביום שישי עשינו תחרות בין הבנים לבנות כדי להעביר את הזמן עד שבת בכיף. בהתחלה עשינו תחרות שכללה שרירי בטן, ובגלל שהבנות הפסידו בהתחלה עשינו את התחרות פעמיים כדי שיהיה תיקו. לאחר מכן עשינו את המשחק המפורסם של “אסור לגעת ברצפה, צריך לעבור עם הכיסאות”, שם הפסדנו בגלל שהיינו יותר בנים.


אחרי המשחקים האלה הגענו למשחקי חשיבה, שם הבנות הפסידו באופן מוחץ. נשלחנו החוצה לחפש מעטפות עם חידות. הבנות מצאו את המעטפה שלהן בזמן שמצאנו את שלנו. רצנו מהר לחדר וגילינו שהמעטפה לא נכונה. חזרנו החוצה ומצאנו את המעטפה עם החידה, שהיתה “רכבת באורך קילומטר נוסעת במהירות 60 קמ”ש ונכנסת למנהרה באורך קילומטר. תוך כמה זמן תצא הרכבת בשלמותה?”. הסתכלתי על החידה, חשבתי כמה שניות ואמרתי “שתי דקות”. איזנתי את הניקוד ל-2:2. הבנות היו בהלם. במשך דקה וחצי הן בזבזו את זמנן.


אחרי זה היתה עוד חידה (שידעתי, אז נאסר עלי להשתתף. ניצחנו שם בחצי נקודה כי מישהו ידע להסביר את הפתרון) ועוד משחק נחמד. לבסוף הוא עשה לנו דמיון מודרך שהראה כמה אנחנו צריכים להיות מאוחדים. בסך הכל היתה פעילות מאוד נחמדה ומגבשת שצריך לעשות יותר.


חוץ מזה, השיעורים מדאיגים אותי יותר ויותר. כל שיעור שעובר אני מבין יותר ויותר מה קרה במלחמת לבנון השניה. אני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל ישו בכבודו ובעצמו הפעיל את הציוד שאני צריך להפעיל. הם משוכנעים שהערבים מסביבנו מטומטמים עד רמה של חוסר שכל. מסתבר שזה לא נכון.


ולסיום, מסתבר שיש יהודים בלי שכל. הם ראו אוטו נוסע ביום כיפור בעכו והחליטו שהגיע הזמן לעשות קצת שמח. אבנים נזרקו, חלונות נופצו ומכוניות הובערו. מסתבר שבשם הרג הערבים מותר לחלל את יום כיפור. בזמן שאני הייתי צריך להיזהר איפה אני מדבר בטלפון הם מרשים לעצמם להתפרע. אלוהים בטוח יסלח להם על זה.


יום טוב וחג שמח.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 להמפקד המסלול
  • בני.
    14/10/2008 ב21:04

    זו רק התרשמות שלי או שההתנהלות בצבא היא כמו ביסודי?
    אתה יודע? אמרו חכמינו: "הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מוביל לידי שיגעון".

    הגב
    • nadavs
      14/10/2008 ב21:54

      ההתנהלות היא ממש לא כמו ביסודי. ביסודי, כעונש, היו משעים אותך. בצבא, כעונש, משאירים אותך.
      nadavs

      הגב
  • ללא שם
    15/10/2008 ב2:45

    nadavs למה אתה מכליל? והאם יצא לך להכיר דתי לא קיצוני לעומק?
    אני מכירה אותך מגיימר לפני לפחות 3 שנים ותמיד רציתי לשאול אותך את זה

    הגב
  • רביולי
    16/10/2008 ב22:16

    אז מה, אז מה שאתה מנהל בגיימר!
    לבלוג שלך יש צבע מזעזע וזה כואב בעניים.
    דרישה: שינוי. להלהללהלהל.

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.