פלורליזם

ערב טוב לכולם!

היום נגמרה הבגרות האחרונה לתלמידי י”ב ללא צורך בהשלמות, הבגרות הלפני אחרונה לתלמידי י”ב שלא סיימו לשון והבגרות הזאת שבאופן לא ברור תקעו שבוע לפני המועד ב’ במתמטיקה (וכמובן תהיה סיבה מצויינת להתלונן אחרי המבחן), הבגרות באזרחות.

בגלל סיבות שאין טעם לפרט הגעתי לבית הספר שעה לפני המבחן. הלכתי לברר איפה אני צריך להיות והתברר לי שזה בכיתת מעבדה 2. בגלל שאין באמת דבר כזה מעבדה 2, צריך לחפש בכל כיתות המעבדה את המספר הנכון. המספרים האלה מתחלפים כל בגרות ואין להם משמעות. למה הם עדיין קיימים? כנראה בשביל הכיף. הפעם המעבדה הזוכה היתה מעבדת כימיה הגדולה.

בגלל שהגעתי לפני כולם הלכתי לחכות בצל שיגיעו אנשים. כשהגיעו, ראיתי שבחדר המורים המורה מחלקת את המתכונות וציוני ההגשה. מצאתי את שלי והצצתי – 98 במתכונת. אחרי רבע שעה, כשנזכרתי שהיא אמרה שגם ציון ההגשה שם, פתחתי את הפתק שהיה משודך למבחן. ציון ההגשה: מאה. ליד שני המספרים האלה היו סימני קריאה, כנראה כדי להביע התפעלות (וואו! התלמיד שתמיד הייתי צריכה להעיר לו על זה שהוא לא כותב במחברת ותמיד מדבר עם מי שלידו קיבל 98 ואני מגישה אותו על מאה!). בכך מצטרף מקצוע האזרחות לתנ”ך והעתקת סיכומים ב’, מקצועות הומניים בהם ציון המגן עזר לציון הסופי (באזרחות הוא לא יכול להזיק, אז הוא מצטרף אוטומטית). מעניין אם מקצוע הספרות יצטרף לחבורה הזאת.

בשתיים וחצי התחיל המבחן. במעבדת הכימיה נכנסו כל תלמידי הכיתה שלי ששם המשפחה שלהם מתחיל באות ש’ וכמו כן תלמידי כיתה י”א, ככל הנראה במגמת אזרחות (עד כמה שזכור לי, בשכבה שלנו זו היתה מגמת פליטים). הבוחנת, שהיתה מוכרת לי קצת, חילקה את החוברות ואמרה בהצלחה.

קראתי את כל השאלות כדי לקבל מושג כללי, והמושג הכללי אמר לי “נו, תתחיל כבר. זה לא קשה”. בפרק הראשון בחרתי את השאלה השניה (כי לא זכרתי את סוגי האוטונומיה. זו כנראה אוטונומיה טריטוריאלית, אבל לא שווה לאבד חצי שאלה על זה. כל שאלה זה המון נקודות). בפרק השני הסברתי איך חוק איסור גידול חזיר מבטא את אופיה היהודי של מדינת ישראל (ובאמת התאפקתי לא להוסיף דברים מחוץ לחומר), אחר כך הסברתי את המושג העדפה מתקנת (אכלו לי, שתו לי. עכשיו תנו לי) ואת הגישה הפורמליסטית למרות החוק.

בפרק השלישי בחרתי בקטע השני, עם השופטים. שאלות 13 ו-14 היו באמת קלות. מי שלא זיהה ב-13 את עיקרון שלטון העם כנראה לא למד אזרחות. מי שלא זיהה את הזכות לשוויון בשאלה 14 כנראה לא התאמץ מספיק (והיה דרוש קצת מאמץ, הקטע לא היה ברור בחלק הזה).

בפרק הרביעי והאחרון בחרתי את השאלה עם השוטר שפגעו לו בכבוד (מעניין כמה מקרים כאלה הם אמיתיים) והמדינה האירופאית שמגנה על הזכות לדיור (שהיא זכות חברתית, ומי שלא כתב את זה כנראה לא קרא כל כך טוב את השאלה). בסך הכל תשע שאלות מתוך תשע עשרה. יותר קשה לדעת מה השאלות שצריך לעשות מאשר לענות עליהן.

אחרי חצי שעה סיימתי את המבחן והתחלתי לבדוק (בעיקר בגלל ניסוחים מעגליים נוראיים שהמקצוע הזה דורש). בשלב הזה תלמידי י”א החליטו לקיים עיקרון שירד במיקוד – פלורליזם. כל אחד התחיל להגיד את דעתו על המבחן ולבקש עזרה. הבוחנת, שאני בספק אם היא ידעה שזו בחינה באזרחות, אמרה שהיא לא מבינה בנושא, אז אחד מהגאונים של י”א מינה את עצמו למסביר הלאומי והתחיל לענות על אחת השאלות. הפלורליזם אפילו כלל את שני התנאים ההכרחיים שלו: הסכמיות (כולם הסכימו עם מה שהוא אמר) וסובלנות (כולם הולכים לסבול מזה, כי הוא אמר דברים לא נכונים). בהחלט מרשים, למרות שזה הבריח את כולם משם אחרי שעה. הבוחנת עצמה, יש לציין, טרחה רק להגיד “תהיו בשקט” סמלי אחרי כל הסבר. שלטון החוק במיטבו.

עוד שלושה ימים הבגרות האחרונה שלי – לשון (השלמה מכיתה י’). את הסיפור המופלא על המורה שלי והידע המתמטי שלה אני אספר ביום חמישי, אחרי הבחינה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs