סופים

צהריים טובים לכולם.

אתמול היה יום מלא סופים, ואיזה תאריך מתאים יותר מהתאריך של היום, השלושים ביוני, לכתוב על זה. הסוף הראשון הוא סוף תקופת המתכונות. מעכשיו יש רק בגרויות. אתמול התקיימה המתכונת באזרחות, מתכונת שכצפוי היתה קלה מאוד ולא כללה יותר מדי דרישות. הבעיה היחידה התגלתה בשאלה הראשונה שכללה רב כלשהו ואמירות לגבי הומוסקסואליות. השאלה היתה באיזו זכות משתמש הרב. רציתי לענות “הזכות להיות אידיוט”, אבל לא הייתי בטוח אם זה יתקבל. בסוף עשיתי את השאלה השניה, שהיתה הרבה יותר אופטימית. היא כללה רק שר בריאות גנב וסוגי עבריינות. על זה אפשר לענות בכיף.

הסוף השני היה הרבה יותר עצוב. אחד החתולים אצלי בבית היה מאוד חולה, וההחלטה היתה שהוא יקבל זריקה ויסיים את חייו ללא כאבים מיותרים. למרות שכבר ידענו מראש שזה יגיע, זה עדיין קטע לא קל. אני לקחתי אותו לוטרינר, ובדרך אליו היו ברדיו שירים עם מילים מאוד מעודדות, כמו finally, פרידה ו-poison. בלי ספק, ההרגשה שלי השתפרה כל רגע. עכשיו הוא קבור בחצר. יהי זכרו ברוך.

הסוף השלישי של אתמול הוא סוף י”ב. אתמול התקיימה מסיבת הסיום של בית הספר, בהשתתפות כולם. ביקשו מאיתנו להגיע בשבע ורבע כדי לסיים קצת לפני הגמר של היורו. בגלל שגם אחרי שלוש שנות תיכון אף אחד בבית הספר לא למד שכדי להתחיל בשבע ורבע צריך להזמין את כולם לרבע לשבע, התחלנו את הטקס ברבע לשמונה. הוא כלל נאומים, סרטים (אפילו אני מופיע שם) והרבה מתנות. אחרי הטקס הכיתתי עברנו לטקס השכבתי, שם גילינו כמה באמת מעריכים אותנו בהנהלה. המנהלת התחילה בנאום ארוך ומרתק, ומסתבר שהוא נכתב אי שם בשנת 1945, כשבית הספר נפתח. באמצע הנאום היא אמרה את שם השכבה שסיימה שנה שעברה במקום את שם השכבה שלנו. מקוריות זה שם המשחק.

אחרי הנאום המביך הזה היו כמה הופעות של התלמידים, קטע נחמד של המורים ושיר לסיום בו כולם עלו על הבמה והעיפו בלונים. בגלל מחירי ההליום הגבוהים (גבוהים לבית הספר), לא טרחו כל כך למלא את הבלונים עד הסוף, וחלק מהם לא הצליחו להתרומם כשחיברו אליהם חתיכת נייר של 9 ס”מ על 9 ס”מ. אחרי המקרה המשעשע הזה קיבלנו את ספר המחזור. ספר עם כל כך הרבה שגיאות כתיב באמת קשה למצוא. המסיבה, דרך אגב, נגמרה ב-22:20. חלק מההורים כבר עזבו לטובת גמר היורו.

היורו גם נגמר אתמול עם 1:0 לספרד על גרמניה. היה משחק לא רע. בסוף, כשחילקו מדליות לספרד, אנגלה מרקל קיבלה אותם עם פרצוף קפוא. השחקנים המסכנים גם היו צריכים ללחוץ לה ידיים, בטח כולם עכשיו בבית חולים עם שברים.

ולסיום, היום נגמרה שנת הלימודים תשס”ח לבתי הספר היסודיים, או בשמם הידוע, המקום בו התלמיד מרביץ למורה בלי ללכת לכלא. בשנה זו הם למדו המון דברים, ועכשיו יש להם חודשיים לשכוח את הכל עד השנה הבאה. מזל טוב למסיימי כיתה ו’ שעוברים לכיתות ההכנה למטחנה. עברתם חצי מהדרך. עכשיו רק שימו את השכפ”ץ המוחי והיזהרו מזיבולי שכל.

יום טוב.

שלכם,

nadavs