צהריים טובים לכולם!
שוב הגיע יום השואה, היום בו אנשים רואים את “הבריחה מאושוויץ” בשמונה בבוקר ואת “מת לצחוק” בשמונה בערב. ולא, אני לא מאשים אותם. אי אפשר לבקש מאנשים להתאבל יום שלם, ובטח שלא שנה שלמה כמו שמנסים לעשות בכיתה י”א.
כיתה י”א היא כיתה נוראית להיות בה מכמה סיבות, ובינהן המקצוע שנקרא העתקת סיכומים ב’. בשלב מסויים, אחרי שמבקשים מהתלמידים לקרוא סיכומים על הבליצקריג ופצצות האטום, מגיע הפרק של השואה. מכיוון שאחרי הכל מדובר במערכת החינוך, הפרק הזה מועבר בצורה יבשה. אבל אז מגיע החלק הנוראי מכולם – ביקור בעשרות מוזיאוני שואה, ולבסוף השיא במסע לפולין.
טחינת המוח שנעשית במוזיאונים והפעילויות האלה מצליחה אפילו להשתוות לשטיפת המוח בנוגע לצבא. עיקרי הדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב. השינוי היחיד הוא בדרך ההצגה שלהם. במוזיאון אחד בנו את גטו ורשה ובשני תא גזים בקנה מידה אחד לאחד. המסר היה אחד: היהודים נורא סבלו בשואה. האחרים? עשו כיף חיים על החוף של הים הצפוני.
השיא הוא כמובן במסע לפולין, מסע שלעיתים חוצה את גבול הלאומנות. לשמחתי, המדריך שהיה איתנו העביר את העובדות בלבד ולא ניסה לגרום לנו לבכות מכל עלה של דשא שאנחנו רואים, אבל בבתי ספר אחרים זה לא ככה. אפילו אצלינו בהכנה למסע (או בשם אחר: סינון מועמדים) אחת המורות שהיתה גם מדריכה במסע הציגה לנו קטע ותיארה את השואה היהודית כמשהו שעשו רק ליהודים. את השחורים, הומוסקסואלים, צוענים וכל מי שלא אמר “הייל היטלר” בבוקר לא מזכירים. הרי בהם אף אחד לא נגע. בהם לא עשו ניסויים. אותם לא רצחו בדרכים אכזריות. רק היהודים סבלו באירופה, ועכשיו העולם חייב לנו.
שימו לב גם להודעה הזאת בפורום של נענע. מלבד הניסוח המדהים של ההודעה שהיה גורם למורה שלי להבעה להגיד “וואו! מגיע לך מאה!” (ולכל אדם אחר לצאת מדעתו), שימו לב למסקנה המדהימה: “אנחנו צריכים לתרום לצהל ולשמור על המדינה שלנו כי זאת מדינת היהודיםם ומגיע לנו מדינה משלנו אחרי הזוועות הבלתי אנושיים שעשו לעם שלנו שם !”. “מגיע לנו”. זו המסקנה. זו גם המסקנה שבסופו של דבר מגיעים אליה בבתי הספר. מגיע לנו.
עם כל הרצון הטוב, יום השואה מפספס את המטרה שלו. כולם אומרים שצריך לזכור כדי שאירוע כזה לא יקרה שוב, אבל מכיוון שמגיע לנו, הכוונה היא שאירוע כזה לא יקרה לנו שוב. זה שנרצחים פליטים בדארפור, מענים אנשים בסין ושמים אנשים במחנות ריכוז בקוריאה הצפונית לא מעניין אף אחד. העיקר שזה לא יקרה לנו שוב.
ומה הפתרון לכך שזה לא יקרה לנו? להתגייס לצה”ל ולרדוף משתמטים. כי במקום לדאוג לכך שאנשים לא ירצו לפגוע בנו, אנחנו שולחים את עצמינו להיפגע.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
נדב במיטבו.
גם לי הלנו הזה צורם מאוד. אני אפילו לא יודעת על עמים אחרים שנרצחו באותה מלחמה בדיוק. וכל פעם שאני אומרת שזה קרה גם לארמנים, ובאותה מלחמה גם לצוענים, והומוסקסואלים וכל מי שלא היה מערקיץ שרוף של היטלר בתכלס, אנשים דואגים להשתיק אותי.
יודע אבל מה מכעיס אותי יותר? העובדה שאמא שלי וכל מיני חברות שהיו (וחצי מהן היו עסוקות בפוזות למצלמה חצי מהמסע, אבל לא חשוב) טוענות שיום השואה מיותר כי הוא בכפייה והן ממילא חושבות מדי פעם על השואה במשך השנה. כלומר, אין להן כוח לתוכניות שהן לא "הישרדות" בטלוויזיה.
זה לא כלכך קשור אבל בזכות האירוויזיון, לאחרונה גיליתי שבין ארמניה לאזרבייג’אן הייתה מלחמה ובגלל זה אין סיכוי השנה שהן יצביעו אחת לשנייה. ובכלל, 43 מדינות משתתפות השנה. 43. חצי מהמדינות האלו לא מכירים בכלל לולא התחרויות האלו. עובדה שהנהג הסעות שהיה לי לבצפר בכלל לא ידע שיש מקום כזה שנקרא ’לטביה’..
יום השואה לא מיותר, הוא פשוט יום של צביעות. מדברים יפה על הניצולים, אבל לא מעבירים להם שקל. מדברים על כמה שצריך למנוע ממקרה כזה לחזור, אבל שוכחים שזה קורה גם עכשיו.אני גם שמח לראות הרבה כתבות בנושא של רצח עמים אחרים ביום הזה. אולי זה יכניס את הנושא קצת למודעות הציבורית.
nadavs
ככה גם אני חושבת.
אבל אתה קולט שיש כאלה שפשוט אין להם כוח לזכור? שיש כאלה, כמו המורה שלי לסיכומיאדה ב’, שברגע שטענתי שיום השואה והשואה עצמה לא התרחשו רק ליהודים ושבכלל דברים דומים קוןרים גם היום, ניסתה לסתום לי את הפה וטענה שאף פעם זה לא היה בסדר גודל הזה ובתכלס ששואת הארמנים וכל שאר הדברים שציינת בעצמך לא ממש חשובים כמו השואה?
בוא נאמר שהבצפר שלי התגלה לי השנה ככלכך צבוע וחסר תכלית מבחינתי שאני מניחה שהתגובה שלה היא אחת הסיבות לכך שהחלטתי לעזוב אותו.
איך את מעיזה להזכיר את שואת הארמנים? הרי זה לא בחומר!
באחת ההכנות למסע לפולין המורה אמרה שהיו עוד כמה מקרים של רצח עם בעולם, אבל זה של היהודים הכי גדול. זו אחת הסיבות ששנאתי את ההכנות המעצבנות האלה.
nadavs
זה לא קשור. מדי פעם אנחנו היינו עוצרים מהחומר לבגרויות ומדברים קצת על הנושא באופן כללי. בסה"כ אמרתי שמרגיז אותי שכולם מסתכלים על זה כאילו שרק 6,000,000 יהודים נרצחו שם ושכרגע כביכול לא קוןרים דברים דומים בעולם, כי כאילו כל עוד השואה שלנו לא חזרה, אין השמדות עם בעולם. וזו בהחלט צביעות. בעיקר כאשר מתייחסים להיערה שלי כאל היערה שולית ולא חשובה במקום לפתח עליה שיחה רצינית.
לפעמים אני חושבת, שמה הפלא שישנה עוד גזענות ושהפלסטינים מצליחים בדיבורים שלהם נגדינו, תכלס אם אני הייתי מקומית בארץ זרה והייתי רואה את ההתנהגות של תיירים ישראלים ברחובות העיר שלי או שומעת בחדשות באופן שטחי על כל מה שאנחנו כביכול מחוללים כאן, הייתי מתייחסת אותו הדבר בדיוק. זה עצוב, אבל זאת האמת.
אף אחד לא ממש אוהב שמבטלים אותי כדי להגדיל אגו עצמי.
אותו.
אה, כן, ואתה רק צריך לשמוע שיחות בטלות של ישראלים היום. הכל גזעני. אפילו אחי לא יודע לדבר עם חברים שלא בטלפון בלי להיות בוטה וגזען. רק אתמול אמא שלי שמעה דיסק של איזה דתי, והוא ישר טעןם שהוא שונא דוסים. חייל בן 18…
נכון שמקרי זוועה ורצח היו (ועודם) בהרבה מקומות בעולם, אבל- השמדה שיטתית , מתוכננת היטב ןמאורגנת עד הפרט האחרון ומאחוריה אידאולוגיה מובנית היטב, לא הייתה מעולם. השואה היא, לכן, שואה אחת ויחידה. של היהודים. שום דבר בהיסטוריה האנושית לא משתווה לדבר הזה. כדאי לכם לזכור את זה היטב. ונאומים לאומיים (ולא לאומנים, כפי שכתבת) במסע לפולין הם בהחלט במקום. האמת היא, שבכל פעם שאני רואה כתבות וסרטים ביום השואה (החשוב ביותר), אני מבינה , ללא כל ציניות, שאין לנו ארץ אחרת.
מסכימה עם הטענה שלך, רק שאני לא זוכרת ש"שמים" + מתנגדי הנאציזם (קורבנות השואה) = רק יהודים.
את ההבדל בין לאומיות ללאומנות אני יודע, וזו לא שגיאה.בכל הסרטים והכתבות שוכחים שהיו עוד אנשים, לא יהודים, שהושמדו בשיטתיות, בצורה מתוכננת היטב ומאחורי השמדתם היתה אידיאולוגיה מובנת היטב. אותם לא מזכירים ברוב המקרים.
נכון שמה שהגרמנים עשו הוא יוצא דופן בכל קנה מידה, אבל כשאומרים שצריך לזכור את השואה על מנת שדבר כזה לא יחזור מתכוונים שצריך למנוע מאותו דבר בדיוק לחזור, או שמתכוונים לרצח עם, גם אם אינו מתוכנן ומאורגן?
אני חושב שהאפשרות השניה נכונה. אם מדובר באפשרות הראשונה, יש מספיק ארגונים, עיתונאים וטכנולוגיה שידאגו שלא יקרה משהו באותו קנה מידה.
nadavs
ואני חוזרת ואומרת: נכון,נרצחו אנשים רבים בהיסטוריה האנושית המקוללת (צוענים באירופה ומליוני רוסים ברוסיה הסטליניסטית והרשימה עוד ארוכה), אבל- שום דבר לא משתווה לתכנון המאורגן לפרטיו של השמדת היהודים!
ש-ו-ם ד-ב-ר!!
יהודים, שחורים, הומוסקסואלים, צוענים ועוד + מתנגדי הנאציזם!
את כל הזמן חוזרת על הניסוח "…..של השמדת יהודים" ובדיוק עם זה אני ממש לא מסכימה, בדיוק זה מה שכלכך מרגיז אותי.
הרמטכ"ל היה עכשיו באושוויץ או משהו, והוא כתב בספר המבקרים [יש ספר מבקרים באושוויץ? WTF] משהו כמו "אני הרמטכ"ל של ישראל בלה בלה בלה, ולעולם לא יציצו עוד ילדים יהודים קטנים ומפוחדים דרך גדרות של תיל". ממש בא לי להרביץ לו.
הוא ראש הצבא. אם מישהו יודע לכתוב שטויות – זה הוא.
nadavs
אין לי מושג מה מרגיז אותך המינוח "השמדת היהודים". כנראה מישהי לא התעמקה מספיק בעובדות ההיסטוריות. נכון שגם רצחו צוענים, שחורים, הומוסקסואלים וגם נכים ומפגרים גרמנים, אבל, אני חוזרת ואומרת, שרצח שנהגה ותוכנן באופן מדוקדק, שיטתי ושטני לפרטי פרטיו בשלבים, בתחכום ,בהסתרה, ברשימות שמיות של האוכלוסיה, בלימוד בבתי הספר תוך הסתמכות על "מדענים"וחוקרי גזע,דבר שלא קרה מעולם בהיסטוריה האנושית- זו ה"פריווילגיה" של היהודים.
למה בא לך להרביץ לרמטכ"ל? אתה יודע איך הרגישו ניצולים כשראו חיילים יהודים בישראל? תשאל את סבא שלך. אני כבר שאלתי את כל השאלות האלו, וקיבלתי את התשובות. מעיל הציניות שאתה לובש לעתים כה קרובות הפעם אינו במקומו!
הבעיה, בסך הכל, היא עם המשמעות של יום השואה. הרעיון שחוזר כל שנה הוא "לזכור כדי שמקרה כזה לא יחזור". אני יודע שמה שהיה ליהודים הוא ייחודי באכזריותו, אבל המקרים ה"פחות קשים" קורים גם עכשיו, ואני לא רואה את ישראל עושה משהו נגד זה.
לרמטכ"ל אני לא רוצה להרביץ (אבל הייתי שמח להחליף איתו כמה מילים). אבל אם המסקנה שלו מיום השואה ומצעד החיים זה שצריך למנוע ממה שקרה בשנות השלושים והארבעים לקרות שוב ליהודים, הוא יכול להיות רגוע. זה לא יקרה שוב.
לעמים אחרים, אני מצטער להגיד, זה קורה (נכון, לא בתכנון קפדני כמו שהגרמנים יודעים לעשות,אבל גם בקנה מידה קטן זו זוועה גדולה).
nadavs
היי!
האמת היא, שלפוסט הספציפי הזה אני לא הולכת להגיב במיוחד, כי…יש לי רגשות מעורבות כלפיו ואני לא ממש בטוחה מה אני חושבת…
אבל..
בגלל שאני מאוד מאוד משועממת, ולמרות שיש לי כמויות של שיעורי בית, ואני אמורה בכלל ללמוד למבחני גמר שלי, אני מסיירת לי באינטרנט ואיכשהו הגעתי לבלוג שלך!
הלכתי כמה חודשים אחרונה, עיינתי בפוסטים, ואני חייבת להודות שלמרות השיעמון שאתה מציין כל כמה משפטים אתה דיי מצחיק, ושאני מבינה אותך לגמריי:)
שיהיה לך אחלה של שבוע
שיר
תודה רבה. 🙂
nadavs
דדאאמממ…. יש לך בלוג X: