נהנה

ערב טוב לכולם!


לפני כשעה חזרתי מביקור בבנק. מכיוון שהבנק הוא גוף פיננסי יעיל ביותר, שינוי החשבון מקטין לבוגר שביצעתי יום אחרי יום ההולדת שלי לא נרשם, והייתי צריך לעשות את השינוי עוד פעם. מכיוון שהגיוס שלי מתקרב, קיבלתי גם שדרוג לחשבון חייל. על מנת לקבל את כל ההטבות המדהימות האלה, נדרשתי לחתום על כמות טפסים כזו שכילתה יער גשם שלם.


כמה מהטפסים היו בנושא נהנים בחשבון. חתמתי שאין נהנים בחשבון. למען האמת, אני לא חושב שמישהו נהנה ממנו גם ככה. הוא סתם נמצא שם. אני לא משתמש בו, אין בו הלוואות ככה שהבנק לא מרוויח ממנו, אין לי עמלות (מלבד עשרה שקלים פעם בחודש על הפקדת צ’קים מחו”ל) ובאופן כללי הוא משעמם מאוד. אז למה אני צריך לחתום שאין נהנים בחשבון? זה ברור לכולם.


בעקבות השדרוג שלי לחשבון חייל, הבטיחה לי הפקידה ששירות שליחת ה-SMS על מצב החשבון (ופרסומות… תחמנים) יהיה לי בחינם עד סוף השירות הצבאי. בהתחלה ניסיתי להתחמק, אבל אחר כך לקחתי אותו, כי ככה לפחות מישהו ישלח לי הודעות לטלפון (ביקשתי שההודעה תגיע בשבת, אבל מכיוון שהמחשב של הבנק דתי, זה לא התאפשר). לאחר מכן היא גם ניסתה לדחוף לי איזה כרטיס שיאפשר לי להיכנס לחנויות כמו קסטרו ורנואר ולשלם בתשלומים. הסיכוי שאני אכנס לחנות בגדים לבד ואצא ממנה עם בגדים שואף לאפס. את הכרטיס הזה דחיתי, בעיקר מכיוון שעם כרטיס האשראי שיש לי עכשיו אני עושה פעולה אחת: כלום.


לבסוף, הצלחתי לקבל אישור מהבנק לבצע בעולות (פעולות עם מבטאה הערבי של הפקידה) מהטלפון (באמת הגיע הזמן). חלק מהבעולות האלה הן העברת כספים לצד שלישי מזדמן. מעניין מתי יזדמן לי איזה צד שלישי שאני אוכל להעביר אליו כספים. אחרי שסיימתי לחתום על ספר שלם מילאה הפקידה טופס קצר להפקדת הצ’ק, והלכתי הביתה. מדהים איך פעולה קצרה כמו הפקדת צ’ק (אמנם לא בשקלים, אבל בכל זאת) לוקחת כמעט שעה.


היום התקיימה אצלינו בבית הספר המתכונת במעבדת פיזיקה. מדובר במבחן בו אנחנו מקבלים ערכה עם ניסוי שאנחנו צריכים לבצע לבד, ללא עזרה מאף אחד. כמובן שאף אחד לא נעזר באף אחד חמש דקות, אבל כשכולם מוצאים עט ומתחילים לחשוב על הניסוי, שואלים את החברים ואת המורה. היא מצידה מגלה את כל התשובות. הבגרות היא באותו סגנון, רק שהמורה לא רואה את הטופס לפני המבחן. פשוט לא יאומן.


ולסיום, הייתי בסופר היום, מה שנתן לי הזדמנות לראות איך מחיר החלב עלה. מלבד הצד הכלכלי, יצא לי גם לראות התנהגות ישראלית שיכולה להוציא אותי מדעתי. אנשים לוקחים עגלה בכניסה, ממלאים אותה בכמה מצרכים מהסופר והולכים לתור בקופה. שם מתחילות הקניות האמיתיות. הקונה המאושר, שכבר תפס מקום בתור, עורך קניות להנאתו (או שולח את אחד הילדים להביא דברים). הקונים האחרים, שמחים על כך שנעמדו מאחורי עגלה ריקה יחסית, חוטפים הלם למראה העגלה המתמלאת עד אפס מקום. מצידי שישימו שומרים שימנעו את זה – לקופה מגיעים אחרי שמסיימים את הקניות!


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 9 לנהנה
  • בני.
    28/04/2008 ב19:54

    רגע… את המדים שאתה עומד ללבוש שלוש שנים עכשיו אי אפשר לקנות ברנואר וקסטרו?   😉

    הגב
    • nadavs
      28/04/2008 ב20:40

      לא, רק בחנות "בגדים קצרים ומימיות" (בקו"ם).
      nadavs

      הגב
      • בני.
        28/04/2008 ב20:41

        אני רואה שהתחלת להתרגל לשיטת ראשי התיבות…   😛

        הגב
  • Wasted.
    29/04/2008 ב1:41

    אני חשבתי שאני היחידה שיצאו לה העיניים מהחורים היום למראה מחיר החלב 0% :-o.
     
    לא שמת לב לזה שמאז שהאורז התייקר (אתמול), אנשים מעמיסים 10 קילו אורז על העגלות שלהם?

    הגב
    • nadavs
      29/04/2008 ב7:27

      אני בדרך כלל לא מבלה בסופר, אבל חלב יצא לי לקנות כמה פעמים. כל פעם במחיר גבוה יותר.
      על האורז שמעתי, אבל עוד לא יצא לי לקנות שוב.nadavs

      הגב
  • Queen Crimson
    29/04/2008 ב1:54

    הקטע עם העגלות ממש נכון! ומחרפן…
    צריך לחשוב על משהו יותר אפקטיבי משומרים..למה יש לי תחושה שבמקרה הזה אין איזה פטנט עולמי כי זה פשוט לא קורה בשום מקום אחר בעולם?

    הגב
    • nadavs
      29/04/2008 ב7:28

      יש פתרון יותר אפקטיבי משומרים: חינוך. אבל הפתרון הזה דורש שיתוף פעולה של מליוני הורים ומורים, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי כאן.nadavs

      הגב
  • עדי
    29/04/2008 ב11:54

      הקטע עם העדלות ממש נכון ומעצבן
     

    הגב
    • nadavs
      29/04/2008 ב12:30

      אולי ינסו לשים מחסומים לפני הקופות כדי להפסיק את זה…
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.