לקוחות מאוד יקרים

צהריים טובים לכולם!


ביום חמישי האחרון הועלתה הצגת הסיום של השכבה שלי. ההצגה היתה מאוד נחמדה, וכללה כמובן כמה קטעים הקשורים לטלוויזיה (מונית הכסף, הישרדות). לא ברור לי איך ההורים יכלו להבין את ההצגה, אבל נראה שחלקם מאוד נהנו. בהצגה היו גם שלושה ריקודים: אחד של הבנות, אחד של הבנים ואחד של זוגות. בריקוד הבנים היו על הבמה המון קרשים. מאוד הופתעתי שלא התנפלו עליהם כל אוספי הקרשים לל”ג בעומר.


יום אחרי ההצגה נסענו מטעם מקום העבודה של אבא שלי לשדרות כדי להזדהות איתם. השילוט בדרך מאוד אינפורמטיבי. כשמתקרבים לעיר יש שלט “שדרות: 4. נתיבות: 19”. אחרי כמה קילומטרים יש שלט נוסף שאומר “שדרות: 4. נתיבות 19”. אחרי בדיוק חמש שניות מגיעים לשדרות. מישהו במע”צ לא יודע לספור. למען האמת, זה לא מפתיע. הם גם לא יודעים שצריך לכתוב “צומת חדש” ולא “צומת חדשה” או “צומת מסוכנת”.


מיד כשהגענו נסענו למסעדה לאכול. חלק מהאוכל הגיע מהר, חלקו הגיע לאט וחלקו הגיע ממש לקראת הסוף. לאחר שסיימנו את האוכל הלכנו לשלם עליו. על חלון המסעדה, שישבתי עם הגב אליו (ישבנו בחוץ, בשמש. התוצאה: אני כולי אדום), היה כתוב שיש במקום אינטרנט אלחוטי. אותו השלט היה כתוב גם באנגלית. היה כתוב שם שיש אינטרנט אלחוטי, ובסוף לקוחות יקרים. אבל לא סתם לקוחות יקרים, אלא לקוחות מאוד יקרים. היה כתוב שם “expensive customers”. כל מי שהיה שם צחק, חוץ מאב הבית של העירייה שלא הבין מה לא בסדר (או סתם לא ראה את זה).


אחרי המסעדה נסענו לעוד כמה מקומות בעיר, כשנסיעה אחת נעשתה בניגוד לחוקי התנועה. אב הבית של העירייה שליווה אותנו אמר בפניה אחת לפנות ימינה, אבל היה שם חץ שמורה לפנות שמאלה. מולינו הגיעו כל מיני אנשים שלא הבינו מה פתאום נוסעים מולם, וגם תמרור האין כניסה שהתעלמנו ממנו לא הוסיף לתחושה. היה מאוד משונה.


את העיר עזבנו בערך ברבע לשתיים, אחרי קניה של כמה ספרים ודיבור עם הנהג של אריאל שרון. היה מאוד מעניין.


אתמול קיבלתי את המתנה ליום ההולדת (באיחור קל, אבל לא נורא): צניחה חופשית. הצניחה התבצעה במועדון ליד חוף הבונים.


כשהגענו נתנו לנו לראות סרט ולחתום על כמה טפסים. הטפסים אמרו פחות או יותר שהמועדון לא אחראי לשום דבר שקורה לי, כולל פציעות, שברים, מוות וכדומה. אחרי קצת יותר מדי זמן קראו לי ללבוש את החליפה והרצועות, הראו לי את מי שאני צונח איתו ואת מי שיצלם אותי (תמורת 600 שקלים. שקל על הדיסק, 599 שקלים על הצילום). אחרי אימון קצר של מה שצריך לעשות עלינו למטוס.


במטוס ישבנו בצורה שקצב נתבע עליה בבית משפט. אחד בתוך השני. תוך כדי הטיסה צעקו האנשים אחד לשני (ועדיין אף אחד לא שמע). הצלם צילם, אני קיבלתי הוראות לחייך וכשהגענו לגובה ארבעה קילומטרים נדלק האור הירוק במטוס ונפתחה הדלת.


אנשים התחילו לקפוץ שם אחד אחרי השני. קצת לפני התור שלי יצא הצלם ונתלה על הדלת. אני ישבתי על הפתח, קיפלתי רגליים ונדחפתי החוצה. היה מדהים. הרעש של הרוח ותחושת ההלם הקצרה היו נהדרים. גם שם המשיך הצלם לבקש שאני אחייך, מה שגרם לכך שאני נראה בסרט כמו אידיוט (אי אפשר לחייך במהירות הזאת). לאחר חמישים שניות (או יותר לפי דעתי) הגענו לגובה קילומטר אחד והמצנח נפתח. הרגשתי משיכה חזקה בכתפיים ופתאום נהיה שקט.


מי שהיה איתי (ופתח את המצנח) נתן לי לכוון קצת, לעשות סיבובים והסביר לי מה אני רואה (פה זה מפרץ עתלית, פה אנשים שלא יודעים לכוון). אחרי כמה דקות כאלה נחתנו על הדשא, שם חיכה לנו חברי הצלם שביקש תגובה, צילם אותי עם המשפחה והחברים וסגר את המצלמה סוף סוף.


אחרי חצי שעה בערך קיבלנו את הסרט, וכמו שחשדתי, אני נראה שם כמו אידיוט. עכשיו הדיסק שוכב אצלי בחדר בתקווה שאיש לא יראה אותו (אסור לצלם אותי. זה גורם נזק למצלמה ולצופים).


לסיכום, חוויה נהדרת. לכו לעשות. זה באמת אחד הדברים המדהימים שאפשר לעשות (למרות שלקפוץ ממטוס נשמע טיפה התאבדותי, זה נהדר).


יום מצויין.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 14 ללקוחות מאוד יקרים
  • בני.
    13/04/2008 ב19:59

    כמה עולים שם לקוחות?

    הגב
    • nadavs
      13/04/2008 ב20:10

      לא שאלתי, אבל בגלל המצב שם אני מניח שלא הרבה.nadavs

      הגב
  • דודה
    14/04/2008 ב13:31

    בעניין הצניחה: וואוו! הפעם ממש הפלגת בתיאורים מרגשים…

    הגב
    • nadavs
      14/04/2008 ב15:55

      אם רק אנטיגונה היה כתוב מעניין כל כך…
      nadavs

      הגב
  • דודה
    14/04/2008 ב19:49

    זה כתוב, זה כתוב! הבעיה היא לא לא בסופוקלס,אלא באחת האונות של המוח, לא זו שעוסקת במספרים מדוייקים, אלא זו שיודעת להפליג על כנפי הדמיון ולהסניף מטפורות .

    הגב
    • nadavs
      14/04/2008 ב22:42

      הבעיה היא באחת האונות של משרד החינוך, לא זו שעוסקת בלהרדים תלמידים (זאת מצויינת), אלא זו שעוסקת בלעניין אותם.
      nadavs

      הגב
  • דוברמן
    14/04/2008 ב20:06

    זו באמת חוויה מרתקת, וגם לא כל כך מפחידה (מכזה גובה, הקרקע נראית כמו מפה, ולא מרגישים בגובה).
     
    מה שכן, פעם אחת צנחתי צניחה חופשית, בניו יורק. והיה כל כך קר שממש קפאתי למעלה, ורק חיכיתי שזה יסתיים. גם כאבו לי הידיים מלהחזיק אותם למעלה ולמשוך בחוטים. קצת מטיש, אבל עדיין חוויה מדהימה. ואגב – שם עולה אותו הדבר בערך.

    הגב
    • nadavs
      14/04/2008 ב22:49

      זה באמת לא מפחיד ברגע שמתחילים. בסרטים זה נראה כאילו לא זזים בכלל, בגלל הגובה. אבל כשרואים אנשים שהופכים לנקודות ברגע שהם קופצים מהמטוס מקבלים קצת פרופורציות.
      nadavs

      הגב
      • דוברמן
        14/04/2008 ב22:55

        את הפרופורציות שלי קיבלתי דווקא כשהסתכלתי על המטוס, וראיתי שהוא עף ישר למעלה ממני. אז הבנתי שהמטוס בעצם באותו הגובה, ואילו אני זה שנופל נפילה חופשית (ליטרלי).

        הגב
  • דודה
    16/04/2008 ב18:10

    לא חייבית לעניין אתכם כל הזמן! אתם דור תפנוקים שמחפש לחם ושעשועים: יאללה: ג’אנק פוד מהיר, קליפים, משחקי מחשב, מהיר , נוצץ, ספידי, נוסחתי ועם סיפוק מיידי. אין לכם סבלנות לתהליכים. (אולי זה גם מסביר את אחוז הגירושים המדהים של זוגות צעירים). לא כל מידע שמגיע אלינו אמור לעניין אותנו מיד. יש דברים שהעיבוד שלהם אטי יותר מהצבת מספר בנוסחה, והתגמול מגיע מאוחר יותר. לעתים אנחנו אחראים בעצמנו על עצמת העניין של נושא מסויים. חוץ מזה,עובדה שיש כאלו שדווקא אוהבים את החפירה בטקסט. מזל שיש עוד כאלה…

    הגב
    • nadavs
      16/04/2008 ב21:40

      נכון, אבל זה הדור, ואין מה לעשות נגד זה. במקום ללכת עם הראש בקיר אפשר לנסות להתקדם, משהו שמערכת החינוך לא עשתה כבר מאות שנים.
      בלימודי המחשבים בבתי הספר מלמדים שפות שכבר לא משתמשים בהן. סינון מידע זה משהו שלא קיים כבר. לא פעם הייתי צריך לערוך עמוד שלם שהועתק מויקיפדיה.
      כנראה, עד כמה שזה כואב לשמוע, מקצוע הספרות לא רלוונטי. לפחות לא בדרך שמלמדים אותו היום. זה שאנטיגונה נוגע בנושאים שרלוונטים גם להיום (חוקי הדת מול חוקי המדינה. בכל זאת הבנתי משהו) לא עושה אותו רלוונטי. זה פשוט עוד פרט מידע בדרך לסיפוק המיידי שנקרא "תעודת בגרות".
      nadavs

      הגב
  • דודה
    16/04/2008 ב22:05

    אכן , אתה צודק בטענה שמערכת החינוך "התקדמה" מאוד מאז שאני עברתי את הבחינות שלי: למשל, לא פיזרו אותן על 3 שנים לטובת עדינותם ופריכיותם של התלמידים, אלא הפציצו כמעט הכול בכיתה י"ב .לא היו יחידות לימוד כדי שכל אדיוט יקבל תעודה. פשוט התמודדנו כמעט עם הכול- ותעודת בגרות הייתה מוערכת כמעט כמו תואר ראשון (של פעם. לא הקשקוש של היום)., היו יותר מורים ממין זכר, ורבים היו בעלי תואר מתקדם. תלמידי ישראל היו בין המקומות הראשונים בהישגיהם, ואילו היום- מכיוון שכולם לקויי למידה, התוצאות בהתאם (אני יודעת שיש גם בלתי מתחזים-וההתייחסות המתחשבת אליהם היא ההישג הכמעט יחידי של המערכת). ובעניין הספרות- כשאתה אומר "לא רלוונטי", אתה טועה טעות ענקית. הספרות היא החיים, ואת זה תבין אולי בהמשך חייך. (ראיתי שקמצוץ מזה תפסת בדוגמה שנתת על יצירה שנכתבה מ-ז-מ-ן)מה שכן- היא אולי לא רלוונטית לגביך במובן של היא לא רווחית. יהודה עמיחי הוא לא סטארט-אפ ואי אפשר לגלגל מליונים משיר של נתן זך. אתה מקסימום משורר דל שחי על קצבת משרד התרבות או גרוע מזה, מורה שצריך ללמד טיפוסים ציניים

    הגב
    • nadavs
      16/04/2008 ב23:17

      שוב, המקצוע לא רלוונטי בדרך שמלמדים אותו היום. להעביר ביקורת ("בעל זבוב") ולהציג קונפליקטים (ידידתנו אנטיגונה) הם שני נושאים (מתוך המון) שהספרות עוסקת בהם ותמיד יהיו רלוונטים. ברגע שמבקשים ממני להעתיק סיכומים של המורה ולהסביר מה זה גיבור טראגי ותוך כדי זה לענות על משהו שהוא ממש לא רלוונטי ("יצירות רבות מכילות קונפליקטים – בין אדם לסביבה ובין אדם לעצמו. הסבר ופרט…" – זה לא רלוונטי), העניין נעלם.
      אם היה מקום להשוואה למצב של היום (כמו, לדוגמה, דתיים שרואים פחות ופחות בבית המשפט כסמכות ומעדיפים את חוקי הדת על חוקי המדינה) ומקום להביע דעה בבגרויות, אז אולי היה שווה לשבת שעה בכיתה ולהקשיב.
      nadavs

      הגב
  • דודה
    17/04/2008 ב7:02

    הללויה! זו לא הספרות שאינה רלוונטית לדבריך-אלו המתווכים. ובזה אני מסכימה לגמרי. המערכת עיוורת ואילמת, וחבל שאנשים כמוך לא מנערים אותה. אתה, לצערי, לא מצטיין ברטוריקה שאינה כתובה. יכולת לעשות קצת מהומה בתחום המחייה שלך ולדרוש משהו אחר מכדורי שינה .
    (אבל , לעומת זאת, אתה עושה קישורים רלוונטיים מן הספרות לחיים באופן המחשיד אותך כמחבב ספרות בסתר…)

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.