יום שנור

ערב טוב לכולם!

מחר הוא היום שמסכם עבודה של חודשים רבים. אחרי יותר מחודשיים בהם אנחנו עובדים על הכספת לתחרות הפיזיקה של שלהבת פראייר תתקיים מחר סוף סוף התחרות עצמה. מחר בשמונה בבוקר אני ועוד שני חברים נתייצב במכון וייצמן (מה שאומר לקום בשש. נהדר) ונדבר עם כל מיני פרופסורים שיתפנו מהמחקר המעמיק שלהם בתורת הסנדוויצ’ים (לידע כללי – יש כזה דבר) לטובת קופסאות עץ.

לאחר שנסיים לדבר עם ראש מחלקת מדעי הדשא נעבור לתחרות עצמה שכוללת פתיחת כספות של אחרים. לביצוע המשימה יש שתי דרכים – דרך לוד והדרך המקורית. דרך לוד פשוט דורשת פטיש אוויר, ומשם אתם כבר יכולים לדמיין את ההמשך. הדרך המקורית דורשת חשיבה, הבנה בפיזיקה ויותר מכל הבנה בחומר של הבגרויות. בזמן הזה אחרים ינסו לפתוח את הכספת שלנו.

בסיום השלב המלהיב הזה אני ועוד חבר מהקבוצה נחזור הביתה על מנת להתכונן לבגרות מעבדה בכימיה. היום המורה לכימיה עשתה סימולציה לבחינת המעבדה ובה התברר שיש שניים מכיתת כימיה שצריך לתלות. החכמים האלה הדפיסו גרפים לא נכון, כתבו המון שטויות בדוח שלהם וכתבו מסה במיליליטרים. המורה גילתה את פרשת המיליליטרים באמצע הסימולציה ואני ומי שנבחן איתי נעשינו אדומים. הוא מיהר להסביר את תורת הצפיפויות ולנמק למה אין כאן פגיעה בחישובים, אבל ביום רביעי אני אצטרך להסביר לבוחנת לבד איך זה שלא ראיתי את הפאשלה ולעקוף את העובדה שלא כתבתי בכלל את הדוח.

ובנושא אחר, כפי שכנראה ראיתם בערוץ השני, ביום שלישי הבא שוב יתקיים יום שנור. בטלוויזיה קוראים לזה יום טוב, והוא אכן יום טוב לחברות הגדולות. לשפיות של עם ישראל הוא קצת פחות טוב. מסורת התרומות הזאת כבר יוצאת מכל החורים, וברגע שאנשים ירגישו שהם רק נותנים אבל לא מקבלים כלום הם גם לא יתנו. והיום הזה יגיע בקרוב.

ואם תהיה מילה אחת על הממשלה שלא עוזרת, אני נותן את קולי להטלת פצצה במשקל טון על האולפן.

יום טוב וללא שנור.

שלכם,

nadavs