חודש ושלושה ימים

ערב טוב לכולם!

כפי ששמתם לב, תדירות העדכונים ירדה פלאים בזמן האחרון. הסיבה לכך היא מאוד פשוטה – אין כמעט על מה לכתוב יום יום, אלא אם מחשיבים את הסיכומים בספרות כמשהו ששווה לכתוב. אני מקווה שבזמן הקרוב זה ישתנה.

ביום שישי היתה בארץ רעידת אדמה. אפילו אני הרגשתי אותה, ושעון מתנדנד ליד המחשב עזר לי להבין שאני לא מדמיין שהרצפה זזה. מיד לאחר מכן הופיעו מבזקים בנושא באתרי החדשות ולאחר מכן כתבות מלאות על עשר שניות שבהן האדמה זזה קצת.

כמו לכל רעידת אדמה, גם כאן היו רעידות משניות, בעיקר מכיוון החדשות באינטרנט. אתרי החדשות התמלאו בכתבות על כך שהמדינה לא מוגנת ולא מוכנה לרעידת אדמה גדולה שתגיע (ובינתיים כדאי להקים מחסני חירום) וכרגיל עזרו לזרוע פאניקה בציבור. די מפתיע שהחדשות לא חגגו על זה, אבל אני די בטוח שעוד השבוע נדע עד כמה המדינה לא מוגנת במקרה שתהיה כאן רעידת אדמה בעוצמה 1829 בסולם ריכטר. לא נורא, תמיד תהיה עוד אחת שתביא את הכתבה הזאת.

לאחרונה התרבו האיומים של ש”ס לצאת מהממשלה. אני לא מבין דבר אחד – למה הם נכנסו לשם מההתחלה? אולמרט יכל להקים ממשלה בלי ש”ס, ואז מכולנו היתה נחסכת הסחטנות הזאת והטמטום הגדול שנקרא משרד הדתות. אבל מה לא עושים בשביל להשאיר מדברי שטויות והורסי דמוקרטיה בממשלה.

היום הלכתי לבנק כדי להפקיד צ’ק מהפרסום באינטרנט שאני עושה. בבנק יש מערכת מאוד נוחה לניהול תורים – כל אחד לוקח מספר לפי השירות שהוא צריך ומחכה רק לו. אין צורך לברר מי אחרון. אבל יש בעיה. סניף הבנק נמצא בכפר יונה, ושם הרבה אנשים לא שמעו על המושגים תור או סבלנות, ולחלקם קצת קשה לקרוא יותר משלוש אותיות ברצף. כך נוצר מצב שאנשים נכנסים לסניף ומחכים. רק ברגע שהם רואים מישהו שנכנס אחריהם ונקרא לפקיד לפניהם נופל להם האסימון, ואז הם צריכים לחכות עוד חצי שעה. במקרה הפחות טוב הם פשוט מתפרצים לשיחה של מישהו אחר. ככה קרה לי היום. באמצע השיחה עם הפקידה נכנסה מישהי אחרת בליווי פקידה אחרת ואמרה שהיא הבאה בתור. נו, שיהיה. אני לשמחתי כבר הייתי בדרך החוצה.

עוד חודש יש לי יום הולדת. עוד שלושה ימים יש לבלוג יום הולדת שלוש. זה באמת הרבה.

ולסיום, מזל טוב לקוסובו, המדינה ה-384762 באירופה!

יום טוב.

שלכם,

nadavs