חברת ביטוח אלוהית

צהריים טובים לכולם!


השבוע הספקתי לעשות המון דברים, בינהם לצאת לטיול שנתי ולחזור ממנו. מאז כיתה ח’ החלטתי שטיולים שנתיים זה לא בשבילי, בעיקר בגלל עודף חוכמה של השכבה והמורים שאיתם יצאתי לטיול. השנה, לשמחתי, זה היה שונה. היה בהחלט נחמד, המסלולים לא היו משעממים ומצד שני לא קשים מדי, המורים לא הציקו כמו שציפיתי ואפילו החברים לשכבה היו בסדר כמעט עד הסוף. פרטי הטיול לא ממש מעניינים, והם כוללים בעיקר סלעים וחול. אני כמובן לא התאפקתי מול כל זה והייתי חייב להחליק על אחת האבנים, ליפול, להתגלגל על האדמה ולקבל מכה בראש. אין מה לדאוג, הכל בסדר, והפצעים ביד יחלימו בקרוב. הטיול אופניים דווקא עבר בשלום, ואפילו בסנפלינג שהיה לנו הצלחתי לא לדפוק את הברכיים כמו רבים מהשכבה.


חוץ מהטיול, בוודאי שמעתם על הזוג ששכחו את הילד שלהם באוטו והאוטו נגנב. התגובה שלהם היתה שבעזרת השם הילד יחזור אליהם. הפעם היושב במרומים נענה לבקשתם והאוטו חזר (עם הילד). אבל הטמטום הנוראי שבהשארת ילד באוטו לבד והפקדת חייו בידי איזה אחד שאיש לא ראה צריך לגרום להרבה אנשים לצעוק על האנשים האלה “אלוהים הוא לא חברת ביטוח!”.
לפני כמה ימים הגיע מבית הספר הקודם שלי (איפה שעכשיו לומדים אח ואחות שלי) מכתב שמפרט את עקרונות המשמעת בבית הספר ואת העונשים על הפרותם. קריאה שלהם מעלה הרבה תחושות, בעיקר של בית כלא. אסור לצאת בלי אישור, כשיוצאים לפני תום הלימודים צריך להעביר כרטיס מגנטי ויציאה בלי סיבה, איחורים, חיסורים והפרעות אחרות גוררות הפחתה בציון עד כדי “מצב אזהרה”. ועם זה הם מצפים שהתלמידים ילמדו משהו. קודם כל הם בטח ילמדו לעמוד בזמנים כמו חיילים שמפחדים ממה שיכולים לעשות להם. מגעיל.


ואם כבר פחד, סיימתי לקרוא את הארי פוטר השביעי (כן, חיכיתי לעברית, אני לא אוהב לקרוא באנגלית). הספר מלא בכל כך הרבה דימויים נאציים (והרבה פחד) שכדאי כבר לקרוא לו ארי פוטר. זה יהיה יותר הולם.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

5 מחשבות על “חברת ביטוח אלוהית”

  1. הטיול השנתי שלנו יהיה בפברואר, שלושה ימים באילת. יאיי.
    אני מבינה שהראש שלך לעולם לא יוכל להידפק עלאמת, הא?

    עוד אין לי ילדים ואני לא מצליחה להבין אין ניתן לשכוח את הילד שלך ברכב. ילד זה בכלל משהו שבורח מהראש אי פעם אחרי שהוא כבר חי וקיים?

    זה גם מה שהתחילו בתיכון הראשון שלי, מקיף יהוד המתוחכם. אם לפני זה הוא לא הגעיל אותי מספיק, מאותו רגע נהייתה לי בלילה גרועה משל הריון. מה הפלא, שחבר’ה מעדיפים כבר להשתגע ברחובות בלילות ולהיכנס לכלא אמיתי? נראה לי נחמד שם יותר מאשר בתיכון רגיל..

    גאד, כבר???????. אני עוד לא קראתי את השישי בכלל. אני מניחה שרק אחד מהם, שישי או האחרון, אני אסיים הרבה אחרי יום הולדת 21 שלי (ביוני).
    גם אתה שמת לב לדמיון בין הנאציזם לוולדמורט? כתבו על זה כתבה לפני כחיצי שנה בחיים אחרים או משהו… יש מצב שדווקא זאת הסיבה לכך שזה כלכך מצליח בארץ? יעני, להראות חולשה שלנו אבל שאנחנו מנצחים כל הזמן ומוכיחים שאנחנו הצד הטוב או משהו כזה? ליטוף האגו, אנערף.

    1. אני מקווה שהראש שלי יישאר בסדר גם בשנים הבאות. אין לי תוכניות לדפוק אותו בעוד סלעים בקרוב.
       
      שכחת שני יתרונות של בית כלא אמיתי – מקבלים אוכל והוא חינם לגמרי. אלה שני דברים שבבתי הספר לא השכילו לעשות.
       
      אממ… אני קורא די מהר. אני לא יודע אם הספר הוא כזה הצלחה בגלל ליטוף אגו (אחרי הכל, העלילה מתרחשת באנגליה), אבל אני נהנה לקרוא אותו בלי קשר לסמלים החבויים פה (מעניין כמה זמן יקח עד שמנתחי הסיפורים יקפצו עלי).
      nadavs

      1. אוכל בחינם? האמת שבכל התיכונים באמריקה זה נראה לי יותר כחיסרון מאשר יתרון. זה בדר"כ אוכל שמן ולא בריא ואני מעדיפה כבר להביא אוכל אמיתי מהבית ולקנות מהמכונות פעם ב…

        לא בגלל ליטוף אגו, בין השאר בגלל ליטוף אגו ואין קשר למיקום ההתרחשות, התוכן כנראה חשוב יותר. וגם אני, זה סתם גורם לכמה תצהיות בקשר לג’יי קיי רולינג. אממ, מנתחי הסיפורים פחות או יותר בכיוון הזה לדעתי ככה שלא יקפצו עלייך, ליתר ביטחון תתכוננן. 😉

  2. טיול שנתצי זה כיף..:]
     
    חבל שלנו ביטלו אותו כבר שנתיים ואני מקווה שלא יבטלו אותו גם השנה בגלל השביתה המזדיינת הזאת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה