נכשל

ערב טוב לכולם!
משרד החינוך נכשל. סופית. המערכת מתה. התפגרה. כשמחברים אותה למכשיר אק”ג, אא”ג או כל מכשיר שעושה קווים, רואים קו ישר ושומעים צפצוף אחד ארוך. המערכת של נאס”א לזיהוי חיים לא מגלה שום סימן מיוחד לידה. רק מהמשיח היא לוקחת דוגמה כרגע, וגם לאחר מותה ממשיכה להוציא כסף מאנשים. נו, ברוך שפטרנו.

56.9. מהיום תתרגלו לשמוע את המספר הזה, כי זה הציון הממוצע של תלמידי כיתה ה’ במבחני המיצ”ב (“מי יצא דביל?”). נכון, זה לא באמת נכשל, אלא 0.9 נקודות מעליו, ונכון שבפעם הקודמת הציון הממוצע היה 67 (גאווה עצומה), אבל כנראה יש איזו בעיה. רק כנראה.
אפשר כמובן להאשים את התלמידים שמשתמשים במשפט החשוב של השיטה הקפיטליסטית: “מה יוצא לי מזה?”. בכיתה ה’ התלמידים כבר מספיק שטופי מוח כדי להבין שאם המבחן לא מגיע לתעודה, הוא לא חשוב. חלק מבתי הספר ניסו לפתור את הבעיה הזאת ע”י איומים של הכנסת המיצ”ב לציון בתעודה, אבל הרוב יורדים מזה בסופו של דבר.
ואפשר, ואפילו צריך, להאשים את מערכת החינוך שמאז שנת 1600 לא ממש הותאמה לטבע וניסתה להתנגד לו. כשילד רוצה לדעת משהו, הוא שואל את ההורים שלו. ההורים נותנים את התשובות לשאלות שלו. הילדים, בניגוד למה שמאמינים בו במערכת החינוך, נולדים עם סקרנות גדולה מאוד. בבית הספר המצב הפוך. מגיע מבוגר, צועק על הילדים, לרוב עצבני ועם קול מעצבן (זה כנראה משהו גנטי אצל מורים) ומדבר על דברים שבכלל לא מעניינים את הילד. אחר כך עוד מעיזים לשאול את הילד שאלות והוא צריך לספק את התשובות. הסקרנות הטבעית נעלמה, נשאר רק לחכות למידע הלא מעניין שיגיע מגרונה הצרוד של המורה. אין פלא שבכיתה ב’ רוב הילדים כבר שונאים את בית הספר.
בירושלים צריכים להתעורר ולהבין – הילדים צריכים ללמוד מה שמעניין אותם, הם צריכים לחשוב, הם צריכים להבין. המורה צריך להיות מישהו מעניין, לא מישהו שעבד כמורה כשבן גוריון הכריז על הקמת המדינה. המורה צריך ללמד את המקצוע שלו, ולא להתייחס לאיזה מבחן ברצינות תהומית במשך שנת לימודים שלמה. התלמידים לא טיפשים, הם יודעים לענות על שאלות. ומקסימום אם הפורמט של התשובות לא בסדר (גם כן שטות. לכל אחד יש שיטה שיותר נוחה לו לענות וכולן יעילות באותה מידה) אפשר לעבוד על זה לפני מבחנים. רק לא כל השנה.
נקווה שבמיצ”ב הבא יהיה יותר טוב.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

12 מחשבות על “נכשל”

  1. אז מה, נדב?
    האם הערב הזה באמת טוב לכולם?!

    נראה לי שאת רב האזרחים במדינה המיצ"ב לא מעניין, לכן מי שישב בשלטון לא ישתה ולכן המצב או ישאר כך או יחמיר…

    1. כמובן שהערב לא טוב לכולם. יש כאלה שדווקא מעדיפים את הבוקר. 😉
      מי שמתעניין במיצ"ב זה מורים, מנהלים שחרדים לשם הטוב של בית הספר שלהם ושרת החינוך. אני לא יודע כמה זה יוצא, אבל בחישוב גס לבערך 99.5% מהאוכלוסיה לא ממש איכפת מהמיצ"ב הזה.
      nadavs

      1. כמו שזה נראה אני לא הולך לדעת מה זה בוקר מחר…
        כואב לי הלב על משרד החינוך… כל כך הרבה דברים רעים נאמרים עליו ואפילו לא דבר אחד טוב. אולי צריך לסגור אותו באמת. נהפוך אותו למרד החיכוך או החיוך… 🙂

        1. חוץ מהתואר "הבייביסיטר הכי זול במדינה", אני לא חושב שיש עוד משהו טוב להגיד על משרד החינוך…nadavs

          1. רואה? בכל זאת הצלחתי להתעורר בבוקר…
            בייביסיטר-כינוי הולם. "המשרד לענייני בייביסיטר". זול מבחינה ערכית או רק מבחינה כלכלית? (אני חושב ששניהם…).

          2. אז יופי שניכם מתלוננים על כמה משרד החינוך נכשל וגרוע …
             
            אבל מה אתם עושים עם זה? זאת השאלה
             
            שחר

          3. אחלה פוסט נדבוש.
            גם הירידות על משרד החינוך הולמות במיוחד.

            אבל בוא נעבור לפרקטיקה: מה אפשר לעשות בנידון מלבד להיות מתוסכלים ולכתוב פוסטים מבריקים ושנונים בבלוג?
            בטח לא הרבה, אבל משהו, צריך מספיק רצון ומוטיבציה.

          4. מה לעשות? לארגן שביתת תלמידים אמיתית, שבה התלמידים הולכים ושובתים עם דרישות משלהם. זה לא דורש הרבה כסף, רק חשיבה.
            nadavs

          5. אז יאללה!!
            אני מוכנה לעזור בטכני, השאר קצת לא רלוונטי לי מכיוון שאני לא קשורה בכלל ל"חינוך" שאתה מתאר פה כל הזמן..

          6. בינתיים ההורים עושים את העבודה בשבילנו, אבל צריך גם לשכנע אנשים. מתוך שלושים תלמידים אצלי בכיתה (לא כולל אותי), אפשר לשכנע בערך שלושה וגם זה לא בטוח. איפה יש תלמידים שלא חושבים שבגרות זה דבר קדוש?
            nadavs

  2. תחשוב שנניח בכל כיתה יש 3-4 ויש גם בטח עוד קצת מבתי ספר לא רגילים, כמוני.
     
    בכלל, אפשר להגביר את המודעות איכשהו. הבלוג שלך עושה את זה מצויין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה