חברת הפסקות החשמל

בוקר טוב לכולם!

למי שתהה על חוסר העדכון, זה בעיקר בגלל שלא היה כלום, ממש כלום, לכתוב עליו.

אתמול והיום נשארים התלמידים האמריקאים בביתם לאחר ארוחת חג של תרנגול הודו ומלמול של כמה הם מודים לאלוהים על האוכל, המכונית והצרות הכלכליות. הרבה תלמידים ישראלים נשארו אתמול בבית מסיבות דומות: המורים שלהם לא מפסיקים להודות לאולמרט על זה שאין להם אוכל ומכונית, אבל צרות כלכליות יש בשפע.

אצלינו בבית הספר לא ממש שמעו על השביתה, ובגלל המחדל הזה אנחנו ממשיכים ללכת ולחטוף תרדמת מוחית חמישה ימים בשבוע. ולמרות כל זאת, מדי פעם עולה איזה משהו שנראה כאילו הוא מחייב חשיבה, אבל מיד מתברר שגם הוא לא דורש יותר מהקאה של כל מיני דברים שמישהי הכתיבה פעם.

לדוגמה, מבחן בספרות, הפעם על “המאהב”. אין ממש מה לעשות שם חוץ מלהעתיק את החלקים הרלוונטיים מהסיכומים מהאינטרנט. כל חשיבה מחוץ לקופסה תעלה בכך שהמורה שוב תגיד לי “נדב, למדת למבחן?”. הפעם ניסיתי, באמת שניסיתי לקרוא סיכומים מהאינטרנט. חבל רק שאחרי הסיכום הראשון הרגשתי סחרחורת וזנחתי את כל הרעיון. שוב עשיתי מבחן עם מה שאני זוכר מהשיעור ולא מה שאני זוכר מהסיכום.

בהבעה לעומת זאת היה מבחן טיפה שונה. המורה נתנה לנו חמישה נושאים, כולם משעממים עד מוות, והיינו צריכים לכתוב על אחד. כמובן שלא שכחתי את האלמנט החשוב ביותר בחיבור, ירידה על מערכת החינוך. אפילו הצלחתי לעמוד בטווח שהיא ביקשה, מקסימום שלושה עמודים עם בערך שמונה פסקאות (או פסקות, כמו שהיא אומרת). בשיעור לאחר מכן היא אמרה שהיא קראה את החיבורים בנושא שאני כתבתי עליו, והיתה כמובן חייבת להעיר לי שתרבות הצריכה זה לא בהכרח משהו שלילי (אם היא היתה קוראת יותר טוב, היא היתה מבינה שזה גם משהו חיובי, אבל לא בשבילה). ביום שני כנראה נקבל את החיבורים בחזרה, ואז אני אדע בדיוק איזה קטע הציק לה שם.

וביום רביעי, בעוד אני הייתי במבחנים לצבא, התברר שהמורה להבעה העלתה את הנושא “האם צריך לבטל את בחינות הבגרות?”. דווקא שאני לא נמצא. לא יאומן. לשמחתי מישהי הביעה את עמדתי בכיתה, אבל בכיתת חרשנים פגיעה בכבוד הבגרות הקדושה היא פגיעה ברוח הכיתה. לפי מה שהבנתי הוויכוח והחיבור בנושא עברו ליום שני. איזה יופי, סוף סוף חיבור נורמלי.

ובעניין אחר, ביום שלישי הגיע סוף סוף החורף. סוף סוף קצת גשם, קצת קור, קצת ברקים. כמדי שנה, החורף נחת על חברת החשמל בהפתעה גמורה. לקראת סוף הסרט “בחזרה לעתיד” עשו עלינו ניסוי בפיזיקה: מה קורה כשחוט החשמל מתנתק? התשובה די ברורה: לא רואים את סוף הסרט. שעה שלמה חיכינו עד שתיכבה נורת החירום ויחזרו האורות האחרים. איך חברת החשמל לא יודעת שמגיע החורף? זה עד כדי כך מפתיע? מה הבעיה לדאוג לכך שאספקת החשמל לא תיעצר כל פעם שיש איזה ברק בשמיים?

ולסיום, שביתת המורים. נראה כאילו השביתה הזאת לא מתקדמת לשום מקום. אלה רוצים להפחית את מספר התלמידים בכיתות והצד השני רוצה לעשות רושם על כל מיני חברות דירוג אשראי. עוד מעט השביתה תשבור את שיא השביתה הכי ארוכה ולא נראה שזה ייגמר בקרוב. התלמידים כבר מתחילים להראות סימני “מה יהיה עם הבגרות שלי? זה יפגע לי בעתיד!”. חבל שאף אחד לא סיפר להם שתעודת הבגרות לא נותנת עתיד, היא סתם תופסת מקום. עם קצת חשיבה (משהו שנמנעים מללמד אותו בבית הספר בכל מחיר), התלמידים ה”מסכנים” היו מתגברים גם על המכשול הזה. המערכת הרוסה כבר, נראה שגם עם השביתה אין לאן להתדרדר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs