שלום כיתה א’ (גירסת הפעוטון)

ערב טוב לכולם!

עוד שבוע מרתק שכלל המון דברים נורא מרתקים עבר עלינו השבוע. בין היתר אפשר למצוא מספר מסויים של היבטים משיעור הבעה, מספרים עם פרצופים בשיעור מתמטיקה, כספות פיזיקליות ואנרכיה תחבורתית מכיוון נתניה ורכבת ישראל.

נתחיל, איך לא, בשיעור מרתק ושמו מתמטיקה. ביום ראשון קיבלנו חזרה את המבחנים ואני קיבלתי ציון עם פרצוף. מסתבר שהאחרים (חוץ מאחת) קיבלו ציון ועשו פרצוף. אנשים נפלו במבחן הזה כאילו זה מינימום מבחן סוף סימסטר באוניברסיטה שעשו לתלמידי כיתה ח’. ביום שני, בלי שהודיעו לי, היה מבחן חוזר לכל מי שצריך. למרות שהייתי יכול להגיע לבית הספר אחרי המבחן ולישון עוד כמה שעות יקרות, פתרתי תרגילים ממבחן אחר. מעניין כמו לוח השידורים של הערוץ הראשון. במבחן השני הציונים היו כבר יותר טובים, כנראה בגלל שהוא היה קצת יותר קל (ולא כלל תרגילים מפגרים לחלוטין כמו במבחן הראשון).

ביום שלישי אני ועוד מישהי נסענו למכון וייצמן ברחובות בשביל לשמוע על תחרות הכספות ה-13. בתחרות הכספות כל קבוצה בונה כספת שכדי לפתוח אותה צריך לפתור חידה פיזיקלית כלשהי. התחרות היא על שם שלהבת פריאר למי שמחפש (שימו לב, קוראים את השם כמו שלהבת פראייר. מה שיותר חמור, זה שם של גבר). בינתיים, בבית הספר, התברר שהמחנכת ירדה מהפסים לחלוטין וערכה משחק כיסאות מוזיקליים בשיעור חינוך. בשיעור הבא כנראה נלמד לצייר עם צבעי עיפרון.

ביום רביעי, אחרי שביררנו עם המורה לפיזיקה מתי אפשר לפשוט על המעבדה ולהתחיל לתכנן את הכספת, הלכנו לשאול את המורה להבעה אם אפשר לנצל את השיעור שלה למשהו קצת יותר מועיל. היא אמרה שהיא לא מבינה בכלל איך חשבנו על זה, כי בשיעור הזה היא הולכת ללמד אותנו איך לעבות רעיון (משהו שהיא מנסה “ללמד” כבר בערך חודשיים). כמובן שהשיעור היה מיותר לחלוטין. מלבד זאת, שבוע שעבר היא הוכיחה את טמטומה הנצחי (וזה לא שקודם ראינו אותה כחכמה כל כך) כשהיא אמרה שיש למשהו שלוש היבטים. אני מיד חטפתי מכה בשני האזניים ורציתי לתקן אותה, אבל יכולתי להגיד באותו רגע של הלם רק ארבעה מילים. דרך אגב, היא גם מורה ללשון, אבל נראה לי שהמצב הזה זמני.

ולסיום נושא בית הספר, אתמול היתה הפסקה פעילה להזדהות עם המורים. ההפסקה כללה צביעת שלטים, ריקודי עם והעלאת מורל התלמידים ע”י מנהלת בית הספר. מצידי שיתנו למורים מליון שקלים לשניה, עד שהם לא מלמדים לא נפתרת שום בעיה.

אתמול, לא תאמינו, הרכבת איחרה רק בחמש דקות. זה כמעט כאילו היא הגיעה בזמן. אני חושב שבגלל זה מעמידים את מנכ”ל הרכבת לדין עכשיו. למען האמת, יש נגדו תביעה באשמת הריגה ותביעה ייצוגית נגד הרכבת על לוח הזמנים היחיד בעולם שמראה את השעות בהן הרכבת לא מגיעה. אני מקווה שהתובע ינצח, כי באמת הגיע הזמן שנהגי הרכבות ידעו שקיים לוח זמנים.

ולסיום, היום שוב נסעתי באיזור התעשייה של נתניה. זה פשוט לא ייאומן כמה זכרונות המקום הזה מעלה ברגע שנוסעים בו. בעיקר זכרונות של כמה טמטום יכול להיות למתכנני כבישים ולנוסעים עליהם.

ביום שלישי נגמר לי המלווה. סוף סוף אני אוכל לצאת מבית הספר בלי לנסוע עם כפר יונה באוטובוס ולשמוע מוזיקה מעשרים טלפונים סלולריים במקביל.

יום טוב.

שלכם,

nadavs