צהריים טובים לכולם.
אחרי הרבה רעש ואיומים, יצאה לדרכה ביום רביעי שביתת המורים. הפעם הדרישות הן העלאה של 20% בשכר, ואם הדרישות לא יתקבלו התלמידים יקבלו גשר מסוכות עד חנוכה. עוד לפני תחילת השביתה כבר קבעו בכלי התקשורת שהיא תימשך חודש או חודשיים, מה שגרם לתגובות מעורבות. מצד אחד, הרבה תלמידים שמחו על ההזדמנות שניתנה להם לעשות משהו יותר רציני מלישון בכיתה במקום במיטה. מצד שני, היו גם תלמידים שהתחילו לבכות על הבגרות שלהם והרס העתיד הורוד שהם תכננו לעצמם.
כולם, אבל כולם, מפספסים את הנקודה. העלאת שכר לא תפתור את הבעיה של המורים. המצב שלהם בשפל כל כך נמוך שאפילו ים המלח נראה לידו כמו האוורסט. המערכת מלאה בכל כך הרבה מורים גרועים, כאלה שנמצאים שם כי יש להם שם שורשים יותר ארוכים מאקליפטוס. היכולת שלהם ללמד שואפת לאפס (לא רק באשמתם), אבל היכולת שלהם להתלונן ולבכות מרקיעה שחקים. מי שבינתיים סובלים הם התלמידים שצריכים להביא כריות לכיתה ואז לנסות להיזכר על מה המורה דיבר מול דפים ורודים.
משום מה, לא נראה לי שמקצוע ההוראה הוא עד כדי כך שוחק. בארה”ב היו לי די הרבה מורים ואף אחד מהם לא נראה שחוק או היה עצבני יתר על המידה, ורובם התחילו ללמד עוד לפני שנולדתי. אני לא זוכר שהם התלוננו על השכר שלהם או נראו עייפים. כל יום שהם באו היה שיעור שממש למדו ממנו.
בארץ כמובן הצליחו להפוך את המצב הזה. המחנכת שלי מזכירה כמעט מדי שבוע כמה קשה לה, השכר לא מתאים והיא בחיים לא תהיה יותר מחנכת. אחרים באים עם רצון גדול לסיים כבר. העלאת שכר לא תשפר את המצב הזה. מה שישפר אותו זה שינוי שיטת הלימוד הנוראית והבאת מורים חדשים. עם השיטה הקיימת כיום, אפילו אני יכול להעביר שיעור. מורידים את תוכנית הלימודים מהאינטרנט, יוצרים איזו תוכנית שיעורים (או משיגים ממשרד החינוך) ומקריאים כמעט מילה במילה את מה שכתוב בתוכניות. מדי פעם מדברים, מדי פעם מכתיבים. הדרך הזו גורמת לשיעורים משעממים נורא. במדבר סהרה יש אחוזי לחות אסטרונומיים יחסית ליובש של המורה לאזרחות.
מי שמרגיז במיוחד הוא יו”ר מועצת התלמידים הארצית. הוא צריך לייצג את התלמידים. במקום זה הוא מייצג את משרד החינוך. כל שביתת מורים הוא ישר מתחיל בהצהרות “למה זה טוב?” שלו. במקום לתמוך במורים בידיעה שזה יועיל לו, הוא הולך נגדם. גם הם לא אוהבים את שיטת הלימוד הנוראית שקיימת (עד כמה שהבנתי משיחות עם מורים שלא צריכים לחייך אלי ולהגיד לי “ככה זה”). במקום ללכת לשביתת תלמידים רצינית ולהראות שאנחנו לא נהנים לבזבז את הזמן, הוא מעדיף לדאוג לתעודת הבגרות שלו, ושיקפצו לו כולם.
ולמרות כל זאת, שביתת המורים צריכה להיות ארוכה וכואבת. הם צריכים להראות למשרד החינוך שלא איכפת להם מתעודות הבגרות, אלא קודם כל מההתייחסות שלו. אם תלמידי י”ב הנוכחיים יצאו בלי תעודת בגרות, זה יראה למשרד החינוך שיש עוד אנשים במערכת מלבד הפקידים שמחלקים סיסמאות לצפייה בציונים ו”מומחים” שמעלים רעיונות גאוניים כמו שיטת הבדידים. הם יכולים ככה להגיד שאם המצב ישאר כל כך חמור, אף אחד לא יקבל תעודת בגרות. הרי לממשלה איכפת כל כך מהחינוך והם טורחים להזכיר ללא הרף שהילדים הם העתיד. עם חינוך זול, שלא יתפלאו שההישגים הבינלאומיים של ישראל הם בדיחה זולה.
יום טוב.
שלכם, לא שובת (לצערי),
nadavs
זה כל כך נכון.
אין לי בגרויות, אני רק בכיתה ח’, אבל אני מודעת למצב העלוב של המורים בארץ. בית-הספר שלי, לדוגמא, שורץ מורים גרועים. עד עכשיו הגנתי על המורים, כי חשבתי שפשוט הכיתה שלי מופרעת, אבל אחרי שקראתי את הפוסט הזה (שהוא גאוני, אגב) אני חוזרת בי. המורים פשוט לא מוצלחים.
אולי צריך להכין עצומה או משהו? לא שזה יעזור…
לא משנה.
יום טוב, ושתזכה למצוות!
ציפורה
להכין עצומה? הם יעשו בה בדיוק מה שעשו במערכון על גלגל"צ בארץ נהדרת: יגרסו אותה ויקשיבו למכונה פועלת. צריך לארגן שביתת תלמידים נורמלית, אבל התלמידים בארץ מפחדים מדי מזה שלא תהיה להם בגרות.
ותודה רבה. 🙂
nadavs
אצלנו אין מורה בצוות מעל גיל 40 לדעתי.
וטוב שכך.כולן בתחילת תקופת האימהות שלהן.
גם לנו יש מורים צעירים. זה עדיין לא אומר שיוצא מזה איזה משהו מועיל בשיעור.
nadavs
אצלינו זה כל הצוות, מלבד מורה לשל"ח בן 50 ומשו, והמנהל "הראשי" שלנו יוסי. אפילו המנהלת בפועל בת 26-27..
ובוא נגיד ככה, נכשלים או לא הכי מצליחים להבין ולחשוב על החומר ולעבור בבגרויות בציונים גבוהים, רק במקרים שלא באמת רוצים להשקיע.
חוץ מכל מיני טיעונים שיש לי מהצד ולדעתי צריך לתקן גם אצלנו, אני חושבת שאנחנו יכולים להיחשב למערכת חינוך רצינית למדי. הכל מוגש לך בכפית של כסף, האחריות שלך היא לקחת את אותה לעבד ולהשקיע, משם והלאה התוצאה יכולה בקלות להגיע ל100 + הבנה נכונה של החומר.
תשמע,
הייתה ועדיין אצלנו אחת שהגיעה מתיכון רגיל במצב שאני אישית לא הייתי רוצה לדבר איתה בכלל, לא חרשנית, ובכלל לא בראש של להשקיע ברצינות בבגרויות. שנה שעברה היא לקחה את עצמה ברצינות והפכה לבנאדם שאפילו לי מתחשק לדבר איתו (ואני עושה סלקציות כבדות בעניין החברים שלי), התחילה להשקיע בלימודים והוציאה 99 בבגרות בספורט, 100 ביחידה ראשונה במתמטיקה ומעל 70 בשאר שהיא ניגשה עד עכשיו.. (וכן, אני יודעת שיחידה ראשונה במתמטיקה וספורט לא נחשב לקשה וכו’.. אבל מדובר פה במישהי שפאקינג לא השקיעה בזה בכל
בכלל!
ובינינו, גם בבתי ספר שלך בארה"ב היה צריך להשקיע בצורה מינימלית שמראה בגרות ורצינותצ כדי לעבור ולהצליח במבחנים הקלים ביותר.
ברור שצריך להשקיע ורוב האנשים שבוהים בתקרה לא יוציאו תשעים או מאה בבגרויות או בכל מבחן אחר. ככה זה בכל העולם.
כאן פשוט המורים אומרים "בבגרות תכתוב את זה", "אל תעשו את זה בבגרות, זה מוריד נקודות" וכמובן יש את הקלאסיקה "בבגרות תכתבו ככה, הבוחנים אוהבים את זה".
במקום זה עדיף להתרכז בללמד את המקצוע עצמו – ללמד במתמטיקה את כל החומר ולא לחכות עד שירד משהו במיקוד, באזרחות להסביר ולדון מהן הגישות לצביונה של מדינת ישראל ולא רק להכתיב עליהן ולהסביר מה עושים במקרה שיש על זה שאלת בגרות, בספרות לנתח שירים לפי מה שהתלמידים אומרים ולא לפי מה שבסופו של דבר צריך לכתוב בבגרויות.
nadavs
ברור וברור.
אצלינו, אם כבר הזכרת אזרחות/היסטוריה, לומדים בצורה כזאת: המורה מכתיבה ומקריאה את כל החומר, עוברת איתנו עליו (לפעמים אפילו עם דוגמאות חיצוניות כדי להעמיק ושרש בראש את מה שלמדנו). רק במקרים של סוף שנה ולחץ של חומר לפי מיקוד, לפני בגרות, חגים עם ימים מרוכזים.. רק במקרים האלו לומדים לפי "הבגרות"… וגם יותר "נקודות מומלצות" ולא הטפה לזה.
ולגביי החינוך הרגיל- כמו שאני טוענת.. זה בזבוז זמן להגיע לשם, הרי לרוב ישנים בכיתות/מתעסקים בשטויות מסביב כדוגמת בנים, תסרוקות, קשקושים במחברת/קלסר/חוברות.. ובמילא מי שבאמת רוצה להצליח לא ממש מצליח, כמוך, ללמוד בבצפר והמורים עצמם מתייחסים אליו בזלזול למרות שהוא שונה מהכלל..
התוצאה- לומדים שעות בבית,חוסר חיים.
אצלי אני מכינה שיעורים בבית, חוזרת חצי שעה-שעה וזהו.
תוספת קטנה: מוזר היה לי לכתוב "המורה" כשבעצם ביוםיום אני קוראת לאותה מורה ספציפית, דיקי, דקליק או דקלונת..
אנחנו בקשר כלכך טוב איתן, שאני יודעת שהיא נשואה כבר כמעט שנתיים לסער כלשהו, בת 31 (ב18/2 יומולדת 32), היא בהריון ראשון עם בן (חודש שביעי), גרה בכל חור אפשרי בארץ, עשתה תאונה אחת, הייתה טניסאית (אלופת הארץ בגיל 28), תואר ראשוןם בחינוך מיוחד וצריכה להשלים, תואר שני בסוציולוגיה וקרימינולוגיה.. ואם זה לא מספיק, אני גם יודעת עליה שהיא הפסיקה לעשן בגלל ההריון וניסתה לשכנע תלמידים בבצפר להפסיק לעשן כי היא הפסיק עוד בשלבים שלא ראו לה בטן והיא לא גילתה לנו שהיא בהריון. אהה.. כן, והיא מתעלמת מברכות שאני כותבת לה ולא יצא לנו לדבר יותר מדי כי אני מרגישה דחייה ממנה באיזשהו מקום..(מהכיוון שלה, דווקא). דאטס איט, וזה עוד כלום לעומת מאגר המידע שיש לי על שאר הצוות.
עכשיו, תראה לי תלמיד חינוך רגיל שמתנהג כך או יודע כל כך הרבה על הצוות שכביכול מלמד אותו? יש תלמידים שמתעניינים בכפופים למשרד החינוך האלו?
בטח שיש אנשים ביחסים כאלה טובים. קוראים להם חנפנים ומטרתם בבית הספר היא להוציא מהמורה ציון מגן גבוה ככל הניתן.
זה נורא נחמד לשמוע שיש מקומות שבהם גם אפשר ללמוד, אבל להכניס את כל תלמידי ישראל למסגרת הזאת זה כבר מוגזם.
nadavs
תתפלא לגלות שיש כאלה בכלל לא חנפנים. אפשר להתעניין בבנאדם שהוא מורה שלך בלי קשר לציונים ולימודים.
[וסתם לסדר כללי- לי ולרוב הכיתה שלי (הכיתה הבוגרת בבצפר שלי) כבר אין מגן, אנחנו אחרי י"ב]
אני אישית בקשר מצויין עם הצוות אצלי ואין בזה קשר לציונים שלי! חוץ מזה, שהן מאוד אובייקטיביות!
להכניס את כולם למסגרות כאלה? אני דווקא בעד לעשות מצדי 20 מסגרות כאלה בחצר אחת משותפת.. מצידי שיהיו הרבה כאלה ולא יהיו תיכונים רגילים בכלל!
תבין, זה נראה לך ולהרבה אחרים מוזר כי אתם לא רגילים לזה, אבל עם שתי עובדות אתה לא יכול להתווכח: או שאתה מאוד טכני בתיכון רגיל או שאתה לא לומד בכלל, ואתה בעצמך מתלונן על זה בלי סוף בבלוג שלך.
אה, ואי אפשר להכניס את כולם למסגרת כזאת, לא בגלל תקציב לא מנוצל או כל שאר התירוצים שאני לא רואה בהם משהו מעבר לפחד מלהיראות שונה או חוסר רצון להתעסק בזה, המסגרת שלי לא מקבלת סוגים מאוד מסויימים של אנשים שמייצגים רוב בתיכונים הרגילים. [האמת? טוב שכך, הם גמככה לא היו יודעים לנצל מסגרת כזאת]
ברוב הפעמים כשמישהו בתיכון רגיל מתיידד יותר מדי עם המורים, זה אומר שהם חברים של המשפחה או שהתלמיד סתם מנסה להשיג מאה. אצלך לא הייתי, אז אני לא יכול לדעת.
אני באמת לא יודע איך זה אצלך ולכן אין טעם לטחון את זה עד אין קץ, אבל צריך לשנות את השיטה לכולם, אחרת יהיה פה יותר גרוע.
nadavs
נכון, כי מראש רוב האנשים בתיכונים רגילים נמצאים שם ספק רק בשביל בגרות ספק רק בשביל לחמם כיסא ולהתעסק באיך שאני נראה/נראית היום.
[הספק השני אלה הטיפוסים שלא מתאימים למסגרת שלי, הם רק יהרסו את כל ההווי ויקפצו מהחלון לתפוס איזה טרמפ כי לאף אחד לא באמת עניין איך הם נראו הבוקר]
ואיך בדיוק אפשר לשנות את השיטה גם למי שעסוק בשטויות במקום בעתיד שלו ובסוף גומר במשכורת מינמום באיזו משאית או מונית (בלי להגיד שמונית ומשאית זאת לא עבודה, אני מדברת ספציפית על אנשים שרוצים ומסוגלים ליותר מזה)?
בכייף שלי לשכפל כמה מורים איכותיים שאני מכירה, להקטין כיתות ובתי ספר.. רק חבל שזה לא מציאותי.
מאוד פשוט לשנות את השיטה – לדאוג לזה שהמורים ילמדו את החומר במקום להתעסק בבגרויות. מי שמתכנן על בגרות עם ממוצע אפס יוציא אפס בכל מקרה.
חוץ מזה, תעודת בגרות לא מבטיחה משכורת מעל המינימום (או בכלל), בניגוד למה שיותר מדי אנשים חושבים.
nadavs
צודק, אבל כנראה שזה לא כלכך פשוט ומורים גם לא רוצים ללמד בצורה רצינית כשחצי מהפרצופים שמולם עסוקים בדברים שבטח גם לא קשורים לבגרויות.
ברור שלא, ואפשר גם ללמוד מקצוע בלי תעודת בגרות בכלל. אבל זה רק פותח יותר דלתות.
לפי דעתי לא לומדים בגלל שהמטרה היא מבחן הבגרות. הרי משהו צריך להניע את התלמיד אם לא הסקרנות וזה אמור להיות מבחן הבגרות. אבל מבחן הבגרות הוכח כלא אפקטיבי…
אני חושב, לכן, שצריך להחליף את מבחני הבגרות בעבודות גמר. זה יחסוך את הכסף של לשמור במבחנים, זה ימנע העתקות כי כל אחד עושה את העבודה על נושא אחר ואם כל סטודנט גם מרצה על העבודה שהוא עשה בפני כל השאר אז החברים שלו מקשיבים לו וככה כן החומר מועבר בצורה שכולם מקשיבים.
זה ברור, אבל אז עולה שאלה אחרת – איך משרד החינוך יאכיל את התלמידים בכפית וידאג שיהיו להם הציונים הגבוהים ביותר האפשריים?
אבל אם נתעלם לרגע ממשרד החינוך, הרעיון שלך מצויין.
nadavs