הפסקה זה קדוש

ערב טוב לכולם!


אתמול, למי שחיפש את הפוסט, היה כזה יום נוראי שכל מה שהיה חסר זה גם שיודיעו לי שמוסיפים עוד שני פרקים להיסטוריה א’. בית הספר היה כזה עינוי שהוא גרם לי למצב רוח רע כל היום. אם לא היה באמצע שיעור פיזיקה לאזן קצת, הייתי משתגע לגמרי.


רק שתבינו את גודל הזוועה – בשיעור ספרות היו בכל רגע נתון חמישה אנשים ישנים. אני גם נאבקתי עם העיניים הכואבות וכוח המשיכה, ובחלקים מסויימים של השיעור גם העיניים שלי נעצמו. אני לא עומד בזה כבר. בסוף השיעור, אחרי שאני וחבר שלי התחלנו לצחוק על כל הכיתה והשטויות שהמורה אמרה, הטילה המורה את הפצצה: “יש סיכומים באינטרנט”. באותו רגע רציתי לפרוץ לאתר של הכור בדימונה ולשגר איזה טיל על משרד החינוך, אבל מחשבי בית הספר הציקו לי כל הזמן עם המסך המרצד שלהם.


היום, לצערי הרב, שיעור מתמטיקה היה המשעמם ביותר ונכנס לרשימת “שיעורי שינה עמוקה” (שכעת כוללת את כל המקצועות חוץ מכימיה ופיזיקה). עוד הוכחה ליכולתו המופלאה של המורה שלי ללמד מתמטיקה הגיעה מאחת הבנות החרשניות ביותר בכיתה. היא הוגשה על מאה (מאותה סיבה שאני יכול לזכות מחר בלוטו) אבל בבגרות קיבלה פחות ממה שקיבלתי בהיסטוריה. הציעו לי היום לעשות את הבגרות במתמטיקה במועד חורף, וכך להגיד למורה שלום מוקדם מהצפוי. זה נראה לי רעיון לא רע בהתחשב בזה שאין סיכוי שהוא יוכל להסביר לאנשים בהיגיון מה הגדרת המיקום הגיאומטרי של היפרבולה.


היום בשיעור כימיה התחלנו ללמוד על שיווי משקל כימי. המורה דיברה והסבירה, הראתה לנו איזהשהו ניסוי עם חומרים שהופכים לסגולים ובשעה 12:05 הודיעה לנו שההפסקה קדושה וגם אם היא באמצע משהו חשוב צריך לעצור אותה ולצאת. עוד נקודת אור בכל הסיוט הזה שנקרא בית ספר.


ולסיום האסון המוחי, אתמול בשיעור אזרחות נכנס מורה שנראה כאילו הוא סיים את לימודי ההוראה באוגוסט האחרון והתחיל לעשות את עצמו קשוח ומפחיד (מה שתרם לכיף הגדול של אתמול). לשמחתי התברר לי שהוא בסופו של דבר הבין את הרעיון הכללי של להיות מורה בכיתה י”ב ונרגע קצת. כל מה שחסר עכשיו זה שהוא גם יגרום למקצוע להיות מעניין ולא סיכומים והכתבות, ואז בכלל יהיה נהדר.


ולסיום השבוע הזה, ביום שלישי התקיים הגמר הגדול של “הדבר הגדול הבא” בו חולקו סופית חמש מאות אלף שקלים (זה לא היה מליון בתחילת העונה?). אחרי שקטלו כל דבר שזז התרגשו השופטים ולבסוף הוחלט שאיזה זוג ינצח (אין לי מושג, ראיתי רק את הקטע האחרון). לדעתי, הילד הפסנתרן היה צריך לזכות. אולי הוא לא ניגן יונתן הקטן, שיר שמתאים לרמת האיי קיו הכללית של התוכנית, אבל כשרון כמו שלו חבל שלא לבחור.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה