סוף שנה

ערב טוב לכולם!

סוף סוף, אחרי תשעה וחצי חודשים, נגמרה שנת הלימודים האחת עשרה שלי. היום עוד יש איזו מסיבת סיום קטנה עם הכיתה (שבטח חצי מהכיתה לא תבוא אליה). את הסיום המרגש חגגנו בכיתה עם עוגה ותעודות. בתעודה שלי אין הפתעות – 80 בספורט (כי השבר בעצם הבריח לא ממש עזר בשיעורים), 90 בתנ”ך (כמו ציון ההגשה), 88 בספרות (עם ההערה “אתה יכול יותר אם תשתדל” או משהו דומה) ואתם לא תאמינו, אבל קיבלתי מאה באנגלית, ועד כמה שזכור לי לא הייתי בשום שיעור אנגלית בסימסטר הזה. להזכירכם, זו אותה מורה שנתנה לנו תשעים על הצגה שהתרחשה בדמיון שלה ושלנו. אה, היא גם אמריקאית.

אתמול, אחרי בדיוק תשעה וחצי חודשים מתחילת שנת הלימודים, היתה הבגרות בהיסטוריה, בה נדרשנו להדגים את יכולותינו במריחה, כתיבה מעבר למצופה וזכירה של דברים באמת שוליים בהיסטוריה. אני חושב שבסך הכל הלך לי די טוב.

בחלק הראשון בחרתי את שאלה 6. אני מכיר את רוזוולט והרעיונות שלו בעל פה עוד מכיתה ט’, וזה מאוד עזר לי שהוא צץ שוב במבחן בגרות ארוך ומייגע. כתבתי על הניו דיל, על העקרונות שלו ועל מה שעשה רוזוולט, כולל הביטוח הלאומי שעדיין מציק לכל מי שבא לגור או לעבוד בארצות הברית. גם סעיף ב’ לא היה קשה. כל מה שהיה צריך לכתוב זה את הקטע שהופיע בשאלה ואז בדיוק את ההפך מהקטע שהופיע בשאלה.

לאחר מכן לקחתי את שאלה 10, שמי שלא לקח אותה כנראה לא למד כלום במשך השנה או שהוא עיוור או שהוא למד יותר מדי טוב בשביל האפשרות לקחת שתי שאלות אחרות. זו היתה שאלה שעניתי עליה כל כך הרבה פעמים ככה שאני כבר יכול לענות עליה בעל פה מתוך שינה. לאחר מכן לקחתי את שאלה 11 שהיתה הסבירה יותר מבחינתי בין השתיים שנשארו לי לבחור.

בחלק השלישי לקחתי את המלחמה הקרה, אחד הנושאים שהכי אהבתי (למרות שהיתה עוד שאלה קלה אחת), ובשלוש השאלות האחרונות לקחתי את השאלה על מלחמת ששת הימים שהיו לה כ”כ הרבה תשובות, אבל צריך לבחור רק שתיים. כמובן שהיו כאלה שרשמו עשר תוצאות של המלחמה, אבל אני קראתי טוב את ההוראות ובחרתי רק שתיים.

זהו זה עם בית הספר השנה, בערך. ביום חמישי יש חזרות לכימיה, ביום שישי יש הצגה של הנושא שלנו (תאי דלק מימניים), ביום ראשון מבחן חיצוני על העבודה שלנו, וכל שאר השבוע הבא מוקדש לפיזיקה.

ולסיום, ביום ראשון עשיתי שיעור נהיגה וראיתי מה כתב הטסטר הגאון על הטופס. דבר ראשון, הטופס ריק מכל טעות, אבל כתוב בו נאום מדהים בחלק של ההערות. בין השטויות שהוא כתב נמצאות: “שימוש לא נכון במצמד” (הוא מאוד אוהב טיסות על באמפרים), “יצר סיכונים” (לממוצע הנכשלים שלו) ושיא השיאים: “לא הקשיב להערות שלי” (“אני רוצה אקשן” ו”אלו לא מהמורות גדולות” הן לא הערות שממש עוזרות). הוא בכלל לא צריך להעיר הערות (ובטח שלא כאלה), אלא רק להגיד לי לאן לפנות. המורה לנהיגה אמר שטסטר אחר היה מסתכל על זה ואומר “זה שטויות, הוא עובר”, אבל ככה זה כשנופלים על הטסטר עם הכי הרבה שכל (ד”א: מצאתי מאמר שלו שבו הוא כותב שיש להתאים את המהירות לתנאי הדרך. הוא כנראה כבר שכח מזה). זה שאותו טסט עם טסטר שונה יכול לקבל תוצאות שונות מראה כמה השיטה כאן דפוקה. הטסט צריך להיות אובייקטיבי עד כמה שניתן (כמו שעושים האמריקאים בקישור כאן). לא ייתכן שהחלק הסובייקטיבי בהחלטה על התוצאה יהיה כל כך משמעותי. זה לא מבחן בספרות.

יום טוב.

שלכם, מתקרב לכיוון החופש האמיתי (שמתחיל בעשירי ביולי),

nadavs