בוקר טוב לכולם!
אתמול, אחרי שבע שנים שבבית הנשיא ישב אדם שמעתיק מבחני איי קיו מג’ורג’ בוש, נבחר סוף סוף נשיא נורמלי. חברי הכנסת הפעם הבינו את מי צריך לבחור, וגם שני המתמודדים האחרים היו מספיק אדיבים ומבינים כדי לתת לפרס להיבחר סופית. אולי באמת נגמרו עכשיו שבע שנים רעות ומתחילות שוב שבע שנים טובות.
כל הכבוד ובהצלחה לשמעון פרס.
אתמול היתה אצלי בבית נציגה של אור ירוק, להסביר להורים שלי על הליווי שאחרי הטסט. היא התחילה לדבר על מצבים מסוכנים, לא להפתיע ולא להיות מופתע ואיך לעשות את תקופת הליווי. אחרי שהובהר לה שיש לי כבר רשיון אבל משרד הרישוי בארץ מתעקש לקחת ממני עוד 600 שקלים, זה שינה את התמונה.
אחרי כל דברי ההקדמה האלה ראינו את הסרט שהגיע עם הערכה של אור ירוק. הסרט היה מטומטם ברמה שלא תיאמן, וכרגיל עודד דיעות קדומות (צריך לראות את הסרט כדי להבין). הצלחה גדולה זה לא היה. לאחר מכן העברנו לחלק של מצבי הנהיגה השונים שכבר היה יותר נורמלי, אבל תיאר דבר מאוד קטן שאמורים לעשות באופן אוטומטי.
אחרי כל זה התחיל שלב שבו נראה שכל מה שהעמותה מנסה לעשות זה לצאת מידי חובה. הם באים לנהגים חדשים, מסבירים להם כמה דברים ומצבים מסוכנים, נותנים להם תיק ועט והולכים. הם אמנם מסבירים איך לשמור על “מעטפת הבטיחות” (או בקיצור לשמור מרחק מכל הכיוונים), אבל לא מסבירים שצריכים להיות אדיבים לאחרים, לתת להם להשתלב ולא לקחת בכוח זכות קדימה למרות שמגיע (לדוגמה, כשמישהו מאותת כדי לעבור נתיב, רוב הסיכויים שיעקפו אותו ולא יתנו לו להיכנס, אפילו אם לפני זה הם נסעו במהירות כמו של הרכב המאותת). אמא שלי הציעה גם לשים פרסומות בטלוויזיה שמראות מה כן צריך לעשות. הנציגה אמרה שיש כבר, אבל אז הראתה שוב שאלה לא הפרסומות הנכונות. צריך להראות רק מה כן. להראות מישהו שם חגורה, מישהו נותן למישהו אחר להשתלב, מישהו עוצר באדום או בתמרור עצור, מישהו עוצר להולך רגל ודברים כאלה. לא צריך להראות מה לא לעשות. יותר קל לאנשים לקלוט מה כן.
ובסוף, לפני שהיא הלכה, שאלנו אותה על למה לא מחנכים לכל הסבלנות הזאת, והיא עלתה על הבעיה הגדולה של המדינה הזאת: מערכת החינוך. היא אמרה, בדיוק כמו שאני וההורים שלי חושבים, שצריך לחנך גם להתנהגות בבתי הספר ולא רק איך להצליח בבגרות בהיסטוריה. “נו, אז מה עושים?” שאלנו. “אין מה לעשות”. האנמיות במיטבה. ותודה שנסעתם באור ירוק.
ולסיום, אתמול שמו אצלינו ביישוב תמרורים חדשים. עכשיו בכניסה יש תמרור של שטח בנוי (אולי זה יגרום לאנשים להפסיק לטוס) והרחוב שלי הפך לרחוב חד סיטרי. זה כמובן לא הפריע לאף אחד להיכנס מהצד של התמרור “אין כניסה”. כנראה שהחוקים והתמרורים לא ממש תקפים במדינה הזאת, וחבל.
יום טוב.
שלכם,
nadavs