ערב טוב לכולם!
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. לאחר מכן ברא את הצמחים, בעלי החיים והאדם, זכר ונקבה ברא אותם. לאחר מכן הפך את הזכר והנקבה להמון זכרים ונקבות, שינה את שפתם ופיזר אותם בעולם. כשהיה לו משעמם, העביר את חלקם (אלה שהוא קרא להם “בני ישראל”) למצרים, הוציא אותם משם (והתלהב), הכניס אותם לארץ ישראל ועזר להם לכבוש את כולה. הוא הקים להם ממלכה, פיצל אותה, העיף את שתי הממלכות משטח ישראל (תוך כדי שליחת מסרים עם אנשים ששונאים את עצמם) והחזיר אחת באמצעות פרסי בשם כורש. אחרי אלפיים ומשהו שנים חזרו שוב בני ישראל לארץ ישראל, ואלוהים, אגואיסט גדול, גרם לכך שתהיה בחינה על הספר שהוא מופיע בו מאות ואולי אלפי פעמים. קוראים לזה הבגרות בתנ”ך.
כן, היום היתה הבגרות בתנ”ך. מאורע בקנה מידה כ”כ מינורי שהאזכור היחיד אליו יהיה מחר בעיתון, בהצעה לפתרון הבחינה. זה אחד המקצועות היחידים שדורשים גם קצת חשיבה, ובניגוד להיסטוריה, אין דרישה לתשובה בת שמונים עמודים. זה כבר טוב.
האמת, לרגע הזה, הרגע שבו אני לא אצטרך יותר ללמוד תנ”ך, חיכיתי כבר הרבה מאוד זמן. חשבתי שהוא מגיע בסוף כיתה ח’, כשעברתי למקום בו בית ספר ציבורי שמלמד תנ”ך יקבל תביעה על סך הכסף של גיידמאק. לצערי, כשחזרתי הייתי צריך שוב ללמוד את המקצוע הזה, זה שתמיד הייתי נגדו. למרות הכל הצלחתי ללמוד משהו השנה, בעיקר דברים שחיזקו את דעתי בקשר לאנשים שבשבילם הספר הזה הוא מקור החיים. כנראה בכל דבר יש משהו טוב.
הבחינה עצמה היתה ברמה לא גבוהה כל כך, והיו שם שאלות ברמה של “הבא ציטוט לכל טענה” (כשהטענות נתונות). היו שאלות שדרשו יותר חשיבה (“איפה זה ספר עזרא?”), אבל באמת לא ברמה של המתכונות. כנראה הם נבהלו מהבגרות במתמטיקה.
זהו זה להיום. מעכשיו ועד יום ראשון הבא (עם היום המרוכז בפיזיקה) יש לי זמן לשכוח איך נראה בית הספר, ואז, ביום שני, ה-11 ביוני, המתכונת בהיסטוריה.
ולסיום, שלשום עברה שנה מאז שקיבלתי את הרשיון האמריקאי שלי. מבחינת משרד הרישוי בארץ הוא עדיין רק פלסטיק צהוב עם תמונה נוראית שלי.
יום טוב.
שלכם,
nadavs