טבח חינוכי

ערב טוב לכולם!


כידוע, היום התרחש הטבח המתמטי, סליחה, הבגרות. מישהו פשוט החליט לקחת את השאלות הכי נוראיות שאפשר למצוא בספרים (או לחשוב עליהן) ושם אותן במבחן בגרות אחד נוראי.
שאלון 005 היה קל, אבל ברמה יותר גבוהה ממה שהורגלנו אליו בכיתה ובמתכונות. עשיתי את השאלה בסדרות (כי אין טעם להשתמש בסימן “<” כשאפשר להשתמש בסימן “=”). היא היתה נורא קלה, ואחרי שגיליתי שטות קטנה שעשיתי הכל יצא בסדר גמור.
לאחר מכן עשיתי שאלה בגיאומטריה (הייתי חייב, לצערי). אבל לשמחתי, אחרי שגיליתי את נפלאות הפיכת טרפזים למשולשים, הכל הסתדר בצורת “17”. 17 ס”מ, ולא סמ”ר כמו הפתרון בנענע.
השאלה האחרונה שעשיתי היתה בהסתברות. הסתבר שמדובר רק בעץ הסתברויות פשוט, וכל מי שיכול לחבר שלושה מספרים ולפתור משוואה ריבועית היה יכול לפתור את השאלה הזאת.


כשיצאתי, התברר שאחרים שביררו כבר עם המורה השיגו את אותן תשובות כמוני. עד כאן היה סביר בהחלט.
שאלון 006 התברר כמבחן שנכתב על ידי שונא תלמידים מושבע שכל רצונו בחיים הוא שאנשים ייכשלו. האינדוקציה היתה קלה ונחמדה. בסוף יצא לי את הביטוי 3 = 3, ככה שכנראה יצא לי נכון. גם סעיף ב’ לא היה קשה במיוחד וכלל רק הבנה שכרגיל, כמו בכל סעיף ב’ באינדוקציה, הושמט מספר. וצריך להתחשב בזה.
שאלה מספר 3 היתה ללא ספק תוצר של מחשבה מעוותת של מישהו שצריך אשפוז. שאלה כזאת נוראית לא נראתה מאז השאלה על הטלת פצצת האטום על יפן. אני מקווה שהבוחנים יאהבו את הדף המקושקש עם הריבוע הקטן שבו נמצאת התשובה, “רק פעם אחת”.


שאלה חמש היתה תוצר של אדם דייקן יותר מדי שהחליט שלא טוב לו כל הרעיון הזה שאנשים מעגלים סינוסים וקוסינוסים של זוויות כמו 40 מעלות. לכן הוא קרא לכל הזוויות בשמות: אלפא, בטא וכנראה גמא. השאלה שביקשה את נפח הפירמידה כללה המון פונקציות טריגונומטריות, חלקן בריבוע, וכמובן (אחרת משהו לא היה בסדר) את אורך הצלע בחזקה שלישית.


בקיצור, יום לא קל עבר על כוחותינו. לפי התגובות באינטרנט על מה שקרה היום, נראה לי שבמשרד החינוך כבר מדפיסים את השאלונים למועד ב’ בקצב מהיר במיוחד.


ולסיום, הטסט הבא שלי יתקיים, אם ירצה הלוח מבחנים, בעשירי ביוני בשעה תשע וחצי בבוקר. תמיד יש תקווה שאולי הטסטר הסדיסט לא מגיע באותו יום.


יום טוב ובהצלחה לפגועי ההלם.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 8 לטבח חינוכי
  • החתול של שרדינגר
    29/05/2007 ב19:26

    זה מעין ריטואל שנתי קבוע, להתלונן על רמת הבגרות.

    רק בסוף הממוצע של הבחינה נושק ל 90, ועדיין המון אנשים נגשים למועד ב. (נו, כשאין מה להפסיד אז אי אפשר להאשים אותם. המערכת אשמה.)

    הגב
    • החתול של שרדינגר
      29/05/2007 ב19:33

      ושכחתי לציין שיהיה לך בהצלחה בבגרות (גם אחרי שנבחנת) ובהצלחה גם בטסט.

      הגב
    • nadavs
      29/05/2007 ב19:52

      בוא נגיד את זה ככה: כל מי שלמד את החומר שאני למדתי בכיתה אמור לדעת את כל מה שהוא צריך כדי לקבל מאה. הבעיה היא שהם נתנו תרגילים ארוכים עם המון אותיות, מה שמגביר את הסיכוי לטעות.
      חוץ מזה, לא לכל המבחנים יש מועד ב’, ואנחנו בישראל, אז אם זה חינם ולא מזיק, למה לא לקחת?ותודה לך (על הבהצלחה).nadavs

      הגב
      • החתול של שרדינגר
        29/05/2007 ב19:57

        כמה דברים.
        אני חושב שעצם זה שאתה ניגש למועד ב’ אתה אמור לקחת סיכון מסוים. אבל זה נושא לויכוח ארוך.

        לגבי התרגילים שבמבחן, אני לא מתלהב מתרגילי חישוב ארוכים, ממש לא. כי טעויות חישוב הן דבר נפוץ ולדעתי בכלל לא (או כמעט ולא) צריכות להשפיע על הציון. מה שכן רצוי מאד לנסות להבין אם יש טעות לפי הפתרון.

        תסכים איתי שאם הרבה מקבלים 100 אז אין משמעות אמיתית לציון הזה? לעומת זאת אם הממוצע הוא טוב אבל לא מצויין, אז כל ציון גבוה מאד בהחלט אומר משהו על התלמיד. לא?

        הגב
        • nadavs
          29/05/2007 ב20:09

          תגיד למשרד החינוך שצריך סיכון במועד ב’, ואז כל ישראל תוכל לחזות במחזה המרהיב של מטח קללות וגידופים בלתי פוסק. תענוג.אני מקווה שלמשרד החינוך יש קצת היגיון ושהם יודעים באיזה שאלה להוריד הרבה ובאיזה פחות על טעויות חישוב. מה שכן, בחלק מהתרגילים אי אפשר למצוא טעויות חישוב לפי הפתרון. בייחוד בתרגילים שכוללים הרבה פונקציות טריגונומטריות עם פרמטרים.וברור שאם הרבה מקבלים מאה אז זה לא אומר הרבה, אבל לא צריך להגזים עם הרמה.nadavs

          הגב
          • החתול של שרדינגר
            29/05/2007 ב20:17

            צודק שרק במקרים גבולים ניתן להבין מתשובה פרמטרית אם יש שגיאה. (נניח אם יחס של סינוס גדול מאחד).
            בפעם בעבר הסתדרו מצויין בלי מועד ב’. אני בהחלט חושב שזה הגיוני שיהיה אפשר לשפר תוך זמן קצר (ולא נניח אחרי חצי שנה בלבד). אני לא יודע מה יותר טוב, שהציון הגבוה יחשב או האחרון.
            בטוב אני מתכוון גם לטובת התלמידים. כפי שכנראה הסכמנו, עודף ציונים גבוהים זה לא לעניין וגם לא משרת את המטרות שלך.

  • דודה
    30/05/2007 ב10:20

    אני נוטה להסכים עם החתול. בתקופתי -לבחינת הבגרות היה משקל אמיתי, ולכן לא היה צורך בפסיכומטרי המושחת שיש היום. רוב הבחינות היו בכיתה י"ב, מעט מאוד בי"א, (לא כמו היום. "נפטרים", יענו, מבחינות כבר בי’ בלי להפנים כלום). לא היה מועד ב’ או תלמידים מפונקים עטופים במורים פרטיים כבר מהחטיבה, גם אם הם מצטיינים למדי. לא קיבלו את השאלות על מגש בכיתה. הבחינה היתה בחינה אמיתית ולא מתוך "מאגר" אותו צריך רק לשנן כמו אדיוט. מי שהיה טוב- קיבל את ה100 שלו, שהיתה לו אכן משמעות אמיתית . ומי שלא היה ראלי ולמד במגמה הומניסטית, עשה בחינה קצת פחות מורכבת והיה מאושר לקבל 60 או 70. הנכשלים יכלו לעשות בחינה בשנה הבאה או בלימודים אקסטרניים. תעודת בגרות לא היתה כל כך מובנת מאליה . נראה לי שהיום מישהו איבד את הבלמים. גם התלמידים בשאיפתם המוטרפת להצטיין בציוניהם , (אך להישאר בורים אינטלקטואלים שמנפנפים רק במספרי הציון שיכניסו אותם ישירות לתעשיית הבשר בטכניון. רבים מהם מנותקים מכל מגע עם תרבות , עם ידע עם רחבות אופקים),וגם מרכיבי השאלונים שאיבדו קשר עם המציאות כבר מזמן

    הגב
    • nadavs
      30/05/2007 ב15:58

      כל עוד המטרה העיקרית של מערכת החינוך היא תעודת בגרות ולא ללמוד משהו בדרך לתעודת הבגרות, המצב לא ישתנה.
      חוץ מזה, כשצריך להראות לעולם שתלמידי ישראל מקבלים ציונים גבוהים, אפשר להעלות את רמת התלמידים או להוריד את רמת הבחינות. די ברור במה בחרו.nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.