ערב טוב לכולם!
היום נפתח כמובן בתוכנית האהובה על כולם, כוכב נולד. אחרי ששיגעו אותנו בפרסומות, תוכניות מקדימות וזיופים עוד לפני תחילת התוכנית, התחילה עונת האודישנים, עונה בת שלושה שבועות ארוכים הכוללת את האודישנים הראשוניים בהם באים אנשים עם כשרון שירה דומה לשלי, מזייפים עד כדי חשד פלילי וחושבים שהם מינימום בגמר. לגיבוי הטענות שלהם (שמופרכות די מהר), הם אומרים שההורים, החברים והמראה שאיכשהו נשברה כשהם פתחו את הפה אמרו להם שאם הם לא עוברים, לשופטים יש בעיות שמיעה. הכי נחמד לראות את גישת “הם לא רוצים אותי? אני לא רוצה אותם”. במיוחד הפתיע אחד מהם שטען ש”הפנקס פתוח והיד חותמת”. אכן, תמונות קשות. וזה עוד לפני שהגענו לפניני החוכמה של השופטת מרגול.
מלבד מרגול ואלפי זייפנים, עוד אדם שכדאי לו להיות קצת בשקט הוא ארקדי גידמאק. בזמן האחרון הוא מדבר יותר מדי וממשיך לקנות קולות כמו שאחרים קונים לחם. ולא רק זה, הוא גם ממשיך לפעול מאחורי גבה של הממשלה ועוד לדבר נגדה בגלוי. נכון, זו לא הממשלה הטובה ביותר שהיתה לישראל בזמן האחרון. לפי איך שהמצב נראה, זו גם לא הממשלה הגרועה ביותר שתהיה בזמן הקרוב. אבל לבנות מעיין ממשלה חלופית (ממשלת גיידמאק הראשונה?) ולעשות את מה שהממשלה צריכה לעשות זה קניית קולות חד וחלק. אולי כדאי שמישהו יתעורר איפהשהו, לפני שההימנון יגמר ב”ארץ ציון וירושלים של גיידמאק”.
ועכשיו למקום שכולו שעמום, בית הספר.
(אזהרה: הביטויים “מתמטיקה”, “לא קשה” ו-“אינדוקציה” עלולים להופיע באותו משפט בהמשך הפוסט. מי שחושב שמתמטיקה היא מקור הרוע בעולם מוזמן לצאת עכשיו).
אז כמו שבוודאי ידעתם (אם קראתם פה או במקרה ראיתם את לוח המבחנים שלי), היום היתה המתכונת השניה במתמטיקה. כולם היו בטוחים שיהיה די קשה, אבל לא ידעו כמה חזק הם יחטפו. וכן, הם חטפו חזק. השאלון הראשון היה, כמו פעם קודמת, שאלון 005. השאלה הראשונה היתה מערכת של שתי משוואות עם פרמטרים שצריך למצוא מתי יש להן פתרון אחד, אינסוף או אפס פתרונות. אח”כ היתה שאלה על מתי x > 4y. אני ראיתי את זה ונהיה לי חושך בעיניים. לא שזה קשה, זה סתם כאב ראש. השאלה השניה שאפשר לבחור, בסדרות, היתה הרבה יותר נחמדה. אמנם לא קלה כמו רוב השאלות בסדרות, אבל בהחלט פתירה (בהפסקה התברר שאנשים עשו בה טבח והמציאו דברים שלא קיימים). לאחר מכן היתה שאלה בגיאומטריה ושתי שאלות בהסתברות. אני כמובן קפצתי על המציאה וויתרתי על הגיאומטריה לטובת שתי שאלות הסתברות קלות במיוחד (הזהרתי אתכם). כשסיימתי את המבחן התחלתי לבדוק אותו, וכשסיימתי לבדוק אמרתי לעצמי “טוב, נראה עוד כמה זמן נשאר”. המבחן התחיל בתשע. כשהתסכלתי על השעון, הוא הראה 9:25. התחלתי לבדוק שוב, לנסות את שני התרגילים האחרים, להציץ במבחן של הכיתה השניה שעשתה איתנו (לא לדאוג, הם עשו מבחן שונה משלנו) ולבהות בדף נוסחאות. לבסוף מישהי הגישה את המבחן ואני “במקרה” הגשתי אותו דקה אחריה.
אחרי ההפסקה חזרנו לעשות את שאלון 006. שם המורה אכן לא הפתיע ונתן מבחן מאתגר ביותר, וגם שכח לצלם את העמוד הראשון בכמות הנדרשת. היתה שאלה אחת באינדוקציה (שוב, הזהרתי אתכם) שהיה בה טריק מסויים שבלי ליישם אותו הפותר נידון לכאב ראש גדול, שאלה אחת עם גרפים שמסתבר שהיא לא היתה קשה כמו שהיא נראית בהתחלה (אממ…) ושאלה על פירמידה שלא היתה קשה (זהו, אני לא מזכיר יותר), אבל היתה מציקה. הוא נתן פירמידה מחומשת. אחרי שיצאתי מהכיתה גם יצאתי מיד מבית הספר, ככה שלא היה לי זמן לשאול אחרים על מה יצא להם. יש לי תחושה טובה, אבל אי אפשר לסמוך על פירמידות מחומשות.
ולסיום, מחר בגרות באנגלית וביום שלישי הבא בגרות במתמטיקה, מה שאומר שעד יום ראשון הבא אני לא מתקרב אפילו לבית הספר, וגם בשבוע הבא תחילת השבוע קצרה מאוד, כי מיד לאחריה, ביום שני, אני שוב בבית, כדי ללמוד למתמטיקה (או במילים אחרות, לא לעשות כלום).
בהצלחה לכולם באנגלית!
יום טוב.
שלכם,
nadavs