סאדיזם

לילה טוב לכולם.


כן, היה לי היום טסט. כפי שבוודאי ניחשתם מהסמיילי בצד שמאל, התוצאה לא משהו. אבל מה לעשות, כנראה שיש לזה סיבה.


היום בשעה אחת בצהריים סיימנו אני ועוד מישהי שיעור נהיגה אחרון לפני הטסט. הלכתי לשירותים, חזרתי וחיכיתי לטסטר שיבוא ונתחיל כבר. הטסטר התקרב. במבט ראשון הוא נראה סביר. מאוחר יותר התברר שהוא סדיסט עם כיפה ומשקפי שמש. אני עשיתי את הטסט שני. זאתי שהיתה לפני התחילה ויצאנו לדרך.


זאתי שהיתה לפני היתה כבר מנוסה בטסטים, אבל גם בזה של היום אני לא חושב שהלך לה כ”כ טוב. היא התחילה בנסיעה כ”כ איטית עד שכל שתי שניות הטסטר אמר לה “סעי, הכביש פנוי”. הוא הוציא אותנו מהכביש הצדדי דרך כיכר (נחמד מאוד מצידו, בד”כ מוציאים דרך צומת רגיל שלצאת ממנו זה די סיוט). אבל במקום לפנות ימינה, איפה שבד”כ עושים את השיעורים, הוא ביקש להמשיך ישר. ישר אמרתי לעצמי “נפלנו על אחד סדיסט”. הוא לקח אותה לצומת מאוד גדול, לבסוף החוצה לכביש הראשי ומשם לכביש החוף.


כנראה בגלל הנסיעה האיטית של זאת שהיתה ראשונה הטסטר רצה לראות אם היא מסוגלת לנסוע קצת יותר מהר, ומהר מאוד גילה שלא ממש. הוא היה אפילו צריך להגיד לה להעביר להילוך חמישי. במחלף חבצלת ירדנו, הוא אמר לה לעצור בצד והתחלפנו במקומות. התחיל התור שלי.


בהתחלה הלך די טוב. עשיתי פרסה בכיכר, עצרתי בעצור שהיה שם (והטסטר, שכנראה למד משחק, עף קדימה בצורה מוגזמת עם כל עצירה), והתחלתי לנסוע לכיוון שהוא אמר לי. פתאום הוא מאיט את האוטו ואומר “שים לב אם באות מכוניות!”. חבל שהוא לא ידע שאלוהים נתן לי שתי עיניים ולאוטו נתן שתי מראות בצד. ראיתי שאין מכוניות שאמורות להשתלב בכביש שנכנסתי אליו, ואפילו הסתכלתי במראה אח”כ כדי לוודא. אבל לא, הוא דורש שאני אעשה לו הצגות. אין בעיה, רק שיממן לי לימודים באקדמיה למשחק.


לאחר מכן ירדנו לכביש החוף שוב, שם הסתדרתי בעקבות ההכרה שלי עם הכבישים המהירים האמריקאים. עשיתי מה שצריך (כולל הילוך חמישי) ולבסוף הגענו ליציאה. כשיצאתי, היה תמרור של כניסה לשטח בנוי. מיד הורדתי לחמישים, אבל הטסטר היה בטוח שזה מהר מדי ועוד פעם האיט את האוטו. לבסוף, הגענו לצומת שבו צריך להשתלב שמאלה כדי להמשיך ישר, וכמה מפתיע, הוא ביקש ממני להמשיך ישר. מאחורי בצד שמאל היה אוטו במרחק סביר. אחרי שהפעלתי את האיתות הוא כנראה האיט כדי לתת לי להיכנס, אבל המראות שלו כנראה לא היו מכוונות כי הוא לא נתן לי להיכנס משום מה (וכן, היה מקום להיכנס).


וממש בסוף, הייתי צריך לפנות שמאלה לכיוון הקניון בו נמצא משרד הרישוי. בזמנים רגועים אפשר למצוא שם הזדמנויות לעבור, אבל בעומס שהיה שם היינו יכולים לעשות שמונה שיעורי נהיגה אם הייתי נשאר במקום ומחכה לנס (מה לעשות, בעיריית נתניה לא ממש תכננו טוב את הצומת). כמובן שידידנו לא אהב את הרעיון שאני מנסה לעבור את הצומת הזה בלי לחכות שהוא יתפנה ברדיוס של קילומטר, אבל לשמחתי הוא רק אמר משהו, לא התערב.


ואחרי העצירה ואחרי הכל, הוא עשה משהו שגרם לי לרצות להדליק את האוטו ולרדוף אחריו: הוא אמר “שלום” בנימה של “אלוהים אדירים, איך נותנים לי לבחון מפגעים תחבורתיים כאלה” ויצא.


כמו שכבר אמרתי, לא עברתי את זה. והאמת, לעבור טסט בארץ זו באמת משימה קשה. יש כל כך הרבה אינטרסים בזה, ורק לבן אדם אחד יש אינטרס לעבור – לנבחן. כולם חוץ ממנו מרוויחים. בית הספר לנהיגה מקבל סכום יפה מאוד על כל טסט (ארבע מאות שקלים לפחות) ומשרד הרישוי מקבל את האגרה שלו על סך 116 שקלים על כל טסט שני ומעלה. חבל להם להעביר, עדיף כבר להביא טסטר אנטיפת שיעשה חיקויים של התנגשות בקיר על כל עצירה שמרגישה קצת כמו נחיתה של אל-על ולהרוויח את מאות השקלים האלה. רוצים הוכחה שמנסים בכוח למנוע מאנשים לקבל רשיון? מישהי בכיתה שלי עשתה תיאוריה לפני שבוע והיו לה חמש טעויות. היא ביקשה לראות איפה היא טעתה, אז הראו לה את הטופס מוסתר ואמרו “הנה, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש טעויות”. אם מישהו יודע איך היא אמורה ללמוד מזה נא להודיע לי. עוד הוכחה? הטסטרים בורחים מהאוטו מיד בסיום הטסט (או ששלנו היה אנטיפת במיוחד). כמה קשה כבר יכול להיות לשבת עם כל אחד ולהגיד לו “תשמע, הבעיה שלך היתה כזאת וכזאת”. לא צריך להזכיר את המילים “עובר” ו-“נכשל”, אבל כדאי להגיד מה לשפר.


טוב, אין עוד הרבה מה להגיד, חוץ מזה שאם רוצים שאני אנהג כמו אמריקאי (מה כנראה מצפים כאן), צריכים להביא אותי לאמריקה (הדולר נמוך, זה ממש שווה עכשיו). לא שאיכפת לי לנהוג כמו אמריקאי בתוך נתניה ברחובות הקטנים והריקים, אבל בכבישים הראשיים קצת קשה לעשות את זה בלי ביטוח חיים ועם שאיפה לחיות אחרי הטסט.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לסאדיזם
  • דוברמן
    12/05/2007 ב18:46

    שטויות.
    קח את הבאסה בסבבה. כי היום זה מעצבן מאוד (אני עברתי בטסט חמישי!!!), אבל עוד כמה שנים, תסתכל על זה אחורה ותחייך. וככה יהיה גם כשתספר לילדים שלך על כך שעברת בטסט שלישי…

    הגב
    • nadavs
      13/05/2007 ב10:55

      יש בזה משהו. אני לא מכיר הרבה אנשים שעברו טסט ראשון אבל לא עברו טסט שני. ;-)nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.