המלחמה האיומה על הבחינה

ערב טוב לכולם!


אתמול יצאנו לחופש פסח סוף סוף. אמנם זה לא ממש חופש, אלא יותר מרתון אוטובוסים, אבל העיקרון דומה. כל עוד נמצאים בבית לא עושים דברים שקשורים לבית הספר (חוץ מכימיה שהמורה מכריחה אותנו…). אתמול גם היה הקורס שלי, שכדי להגיע אליו אני צריך לנסוע ברכבת. תוך כדי הנסיעה התגלה לי משהו חמור: אנשים לא מבינים את משמעויות ההכרזות בתחנה וברכבת. לכן, לכל נוסעי הרכבת (במיוחד בקו נתניה-הרצליה), הנה המילון עברי-רכבת ישראל הלא שלם:
“נוסעים נכבדים, נא התרחקו משפת הרציף. רכבת מהירה מיד תחלוף ברציף מספר 2” – נוסעים נכבדים, מיד תחלוף ברציף מספר 2 רכבת שעליה אנשים שחושבים שנתניה זה מקום איום ונורא, ולכן היא לא תעצור כאן. נא להתרחק משפת הרציף כדי שלא תהיה תאונה, הרכבת תתעכב ביותר מחצי שעה ונצטרך לשלם לכם.


לוח הרכבות: הרכבת הבאה בחמש ורבע. השעה: חמש – תוציא את האוהל שבתיק ותתחיל להרכיב אותו. יש לך את כל הזמן שבעולם.
“נוסעים נכבדים, מיד תיכנס לרציף מספר 2 רכבת לאשקלון. הרכבת תעצור בתחנות בית יהושוע, הרצליה, תל אביב, אשדוד ואשקלון” – כל האנשים באוהלים מתבקשים לקום, לשתות משהו ולפרק את האוהלים, הרכבת תגיע מתישהו בשעה הקרובה.
“הרכבת תיכנס מיד לתחנת הרצליה. אתם מתבקשים לא לשכוח חפצים אישיים ברכבת” – תנו לכולם לקום לדלתות וקחו להם את המקום עם כיוון הנסיעה. יש עוד זמן עד תחנת הרצליה.


כן, יש לנו בהחלט מערכת רכבות מדהימה. היא בנויה כך שלוח הזמנים מראה את כל הזמנים שבהם הרכבת לא מגיעה. אני לא מדבר על דקה או שתיים, אלא שבע, שמונה ויותר. אני לא רוצה שיספרו פה שניות והרכבת תעצור בדיוק באפס, אלא שהרכבת תגיע בזמן שמופיע בלוח הזמנים. אני בטוח שזה לא קשה, ואם כן, אפשר תמיד להחליף אותם.


ועוד בעניין רכבות, היום הופיעה בעיתון ידיעה על תביעה עתידית נגד מנהלי הרכבת על התאונה בבית יהושוע. ההאשמה: נהג הקטר לא ענה למירס, במעבר לא היה משגיח ועוד דברים כאלה ואחרים. זה טמטום שלא ייאמן. אולי לא מדגישים את זה מספיק בלימודי הנהיגה, אבל במעבר רכבת לרכבת יש זכות קדימה בלתי מעורערת, ומי שמערער עליה עושה את זה פעם אחת בלבד בחיים. משגיח לא אמור להיות שם בכלל, בשביל זה יש מחסום. בכל העולם החליפו את התצפיתנים במחסומים, ורק כאן שמים מחסומים, וכשזה לא עובד בגלל הנהגים הגאונים הופכים כל מעבר רכבת לאיזור ברמת אבטחה של ראש ממשלה: מחסום, תצפיתן, מצלמה, שמונים שלטי אזהרה (לפחות אין “אסור לצלם”) ומספר חירום של הרכבת שהוקם במיוחד בשביל זה. מנכ”ל הרכבת לא צריך להיתבע, אלא לתבוע. לתבוע את הנהגים שחוצים באדום ואת אלה שנתקעים על המסילה על כך שהם מאיימים על הרכבות ובטיחות הנוסעים ומעכבים את לוח הזמנים. בתאונה של רכבת ומכונית יש בדרך כלל אשם אחד, וזו לא הרכבת.


ולסיום, בנימה אופטימית יותר מזו (בעיקר כי היא מבשרת שיוני מתקרב), אתמול פורסם לוח הבגרויות והמתכונות. כל המורים והמזכירות נכנסו לכוננות שיא. מתלמידים שלא מרוצים שיש הפרש של יום אחד בלבד בין מתכונות או בגרויות ועד מורים שביקשו יום מרוכז במיוחד וקיבלו יום אחר (יום מרוכז? רק זה חסר לי…). בכל השכבה רמת הפאניקה עלתה לרמה מטורפת ואני בטוח שאחרי פסח כל ניצוץ קטן יכול ליצור פיצוץ גדול. גם כן משרד החינוך הזה. המיקוד הזה הוא הוכחה חותכת לכך שבמשרד החינוך לא רוצים שנלמד אלא שנעבור את הבגרויות. עכשיו הורידו מהמבחנים כל מיני דברים כמו משפט חוצה הזווית במתמטיקה (אחד המשפטים החשובים), תרכובות הפחמן בכימיה (הפרק הכי גדול, ובאמת אחד החשובים), את אנטיגונה בספרות (אז למה לחצו עלינו להחזיר?) ואת החיכוך בפיזיקה (שעל זה באמת צריך לעשות ניסוי בטיל גרעיני על משרד החינוך ולבדוק אם הטיל מתחכך בבניין או לא). שלא יבכו אחר כך שהרמה פה נמוכה. זה לא התלמידים, זה המשרד.


יום טוב, חופש נעים וחג שמח.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.