אלוהים תן לי רק טיפת שביתה

ערב טוב לכולם!

והפעם, נתחיל במשהו מעצבן, אבל לצערי לא נראה שהוא ייגמר עוד שנה וחצי: דוסים. האנשים האלה מוציאים אותי מדעתי. אתמול היו בווינט שתי כתבות על היצורים האלה, שתיהן מחמיאות להן כמו מראה לאודטה. הראשונה: הדיון של יולי תמיר עם הסטודנטים נכנס לתוך שבת. השניה: חברת אל-על טסה לארץ בשבת בשם סאן-דור. אתם קולטים את החומרה במעשים האלה? זה פשוט בלתי נסלח.

הרי לא ייתכן שבמדינת היהודים, ארץ הקודש, יעשו דברים כאלה. ברגע שנכנסת השבת העולם צריך לעמוד מלכת. אסור שיקרה מצב שיהודי עושה מלאכה בשבת. צריך מיד להורות על הפסקת פעילות חברת החשמל בשבת, חסימת כבישים המונית בכל הארץ, השבתת שדה התעופה פעם בשבוע ויצירת מפות לבית הכנסת הקרוב לביתך. אי אפשר שבמדינה שמכריזה על עצמה כמדינת היהודים ייעשו מלאכה בשבת.

ובנימה יותר רצינית, יש לי הצעה קצת יותר מעשית. אפשר לקחת את כל הדוסים האלה, לבנות להם מדינה קטנה מחוץ לתחומי מדינת ישראל (אם אפשר – בגוש קטיף), שיקימו שם צבא, חברת חשמל, מים וכבישים משלהם ויעשו תחרויות פוריות עם חתולים. זה יפתור את הבעיה מהר. ואם לא, כדאי שהם יתפסו את עצמם, אחרת הם ימצאו את עצמם תקועים בארץ בלי שום דרך לטוס לשנורר את הקהילות היהודיות בארה”ב. אני בטוח שאם אפשר להשתמש בברזים (המים לא מגיעים מהכינרת לברז ע”י רוח הקודש) ופלטת שבת, אפשר גם להמציא תפילה מיוחדת שצריך להגיד לפני טיסה בשבת, וכל הבעיות נפתרות. אם הם רוצים להפיל ממשלה כל פעם כשמנוע של מטוס עובד בשבת או כשמעבירים שנאי של חברת החשמל בלי ליצור פקקים, כדאי שהם יקימו ממשלה משלהם.

וכעת בנימה קצת יותר אופטימית, משהו שייגמר (מאוחר מדי, אבל כנראה ייגמר), הבצפר.

היום המעולה התחיל עם שיעור פיזיקה. מכיוון שהמורה שייכת לארגון המורים, בכל זאת היתה לי שעה חופשית. נורא כיף. עשיתי המון כושר. הספריה של בית הספר נמצאת בתחתית שיפוע של בערך 50 מעלות שהייתי צריך לעלות ולרדת. מדהים.

אחרי זה היה שיעור ספורט, שם אני ועוד מישהו עשינו הכנות לקראת המתכונת בספורט שתיערך עוד 22 ימים (יום אחרי היום החשוב ביותר במרץ). מכיוון שיהיה רק עוד שיעור ספורט אחד לפני המתכונת (נחשו מתי), המורה המליץ לנו על תרגילים. עשינו כמה מהם ודי התעייפנו פיזית, אבל אחר כך גילינו מה המחנכת שלנו ארגנה לנו, משהו שהרג אותנו סופית.

מכיוון שהמחנכת שלנו לא באה היום (אולי גם היא בארגון?), קיבלנו פרס: שני שיעורי ספרות ברצף! רק מלשמוע על המתנה משמיים הזו קיבלתי חולשה כללית, אבל בכל זאת השלמתי עם הגורל שלי. היום קראנו את הסיפור “העיוורת”, סיפור שיכול להיות מאוד מעניין בכל מסגרת שהיא חוץ מהמסגרת של השעתיים האלה. זה היה עינוי. היו גם שניות שממש ישנתי, וזה שלא נכנסו לי זבובים לפה זה גם הישג. אני לא יודע איך שרדתי את זה, אבל עכשיו כשאני רואה שעומדים להשבית את ההסתדרות, יש לי רק בקשה אחת: יום חמישי!!! (אם אפשר גם רביעי אני לא אתנגד).

לסיום, היה כימיה שם סיימנו את נושא האנרגיה. בשבוע הבא אנחנו מתחילים את הדיאלוג שלנו, עבודה גדולה (וכנראה מעניינת, לא כמו הדיאלוג המצחיק באנגלית) בנושא כלשהו (שעדיין לא קיבלנו). עכשיו נשאר רק ללמוד שיווי משקל כימי, ואנחנו מסודרים לבגרות.

זהו זה להיום. ביום שלישי אני מתחיל סוף סוף שיעורי נהיגה בארץ הקודש כדי שבסופו של דבר, כמו ההורים שלי, אני אצטרך לעבור טסט בעוד ארץ. לפחות אני לא אצטרך לנסוע עם המורה שלא הפנימה שבשטח בנוי, במיוחד כבישים קטנים של מושבים, נוסעים 50 קמ”ש ולא 80 קמ”ש.

יום טוב.

שלכם,

nadavs