צו הרחקה מתחבורה ציבורית

ערב טוב לכולם!


הפוסט הזה, כמו כמה מקודמיו, היה אמור לכלול את המילים “נפלאות” ו”אינטיליגנציה”, אבל אחרי שרשרת אירועים בלתי מוסברים החלטתי שכדאי לשנות לכותרת הנוכחית. זה באמת היה יום מוזר.


אבל לפני זה, המקום שממנו התחילו הדברים, הבצפר.


השיעור הפותח היה פיזיקה, בו המשכנו לדבר על פוטנציאל (וחוסר פוטנציאל) של מטענים חשמליים (ואנשים). היה די מעייף (כנראה בגלל השעה ובגלל שהתרגלנו לא להיות בפיזיקה ביום שני בשעה הראשונה), אבל למדנו כמה דברים חדשים.


לאחר מכן היה שיעור כימיה בו הוחזרו לנו המבחנים (ההערות על המבחן בפוסט הקודם תואמות לציון), והמורה גם אמרה שהיא רואה בבירור מי למד. נו, שיהיה. אני מקווה שהיא לא הכלילה אותי שוב ברשימת הלומדים.


אחרי כימיה היו לי שני שיעורים חופשיים: מתמטיקה ואנגלית. האח של המורה למתמטיקה נפטר, ועכשיו המורה יושב עליו שבעה. בשיעור אנגלית למדתי שאסור ללכת למחשבים בימי שני. יש שם ילדים קטנים ורועשים, מה שמוסיף על הקושי של הקריאה עם המסכים המרצדים (הם חייבים לשנות את קצב הריענון. דחוף).


לבסוף, היו לנו עוד שני שיעורי פיזיקה ולאחר מכן הלכתי הביתה, כי אמנם המורה למתמטיקה הגיע, אבל רק לחזרה.


מאז הכל נהיה מוזר.


יצאתי מכיתת פיזיקה, ראיתי את האוטובוס שאני צריך לעלות עליו ומצאתי לי מקום נחמד. הנהג היה הנהג הגאון שהצליח לדפוק את הדלת של האוטובוס לפני שבועיים. היום הוא יצא, הסתובב ובלי לעצור לרגע כדי לראות אם הוא קרוב מדי נכנס בבוטק’ה של השומר (שהיה פנוי באותה שעה). אחרי דקה בערך הוא החליט לנסוע אחורה ולבסוף הצליח לצאת משטח בית הספר. בנסיעה חזרה הוא לא נהג כרגיל ונצמד הרבה לצד ימין. כשירדתי מהאוטובוס, ראיתי מה קרה. הנהג הגאון הצליח להוריד את המראה הימנית. כל מה שנשאר זה חיבורים.


לאחר מכן נעמדתי בתחנה באחד הצמתים כדי לחכות לאוטובוס שיקח אותי הביתה. בעודי עומד שם נשמעו לפתע חריקות בלמים, ובשניה אחת נשברו שני פנסים של מכוניות והתעקם קצת מכסה המנוע. תאונה. אחרי רבע שעה השכילו שני המתנגשים (שלא נפגעו) להזיז את המכוניות שלהם מהצומת והחליפו פרטים. בינתיים הגיע חבר של אחד מהם, שתי מכוניות עם פרמדיקים וילדוסים ואמבולנס שחנה ממש לידי. בינתיים עברו בצומת כמה משאיות גרירה, על שתיים מהן מכוניות עם פגיעות. כמו כן, עברו שניים באדום בהפרש של רבע שעה (פעם אחת מול עיני שוטר שחיכה למישהי ולא ממש עניין אותו שהתבצעה מולו עבירה חמורה). בהחלט שיא פורענות חדש לצומת הזה. ד”א: בדיוק לפני שבוע הגעתי לצומת שכבר היו בצד השני שלו שני רכבים פגועים ומשטרה, והגיעו במשך ההמתנה שלי שני אמבולנסים. אם עוד פעם לא נישאר ביום שני בערב, אני לא רוצה לדמיין מה יהיה.


לבסוף הגיע האוטובוס המיוחל והחליט שהוא רוצה לאשר לי את צו ההרחקה מהתחבורה בארץ. כששילמתי לו הוא היה כבר באמצע הנסיעה, והוא החליט לנסוע באלכסון, ואז לתקן מהר ולנהוג על הקו שמפריד בין שני הנתיבים. אם היו מכוניות באחד הצדדים שלו, אין לי ספק שלא הייתי מגיע הביתה לפני שש בערב.


זהו זה להיום. מחר לוקחת אותי מבית הספר אחת המורות (מהסוג שנוסע שמונים קמ”ש בתוך מושב קטן) ואני מקווה מאוד שנהג האוטובוס שכבר הספיק לפרק ממנו כמה חלקים יצליח לבצע את הפניה החוצה, או לפחות שהמורה תגיע לפניו.


יום טוב ונסיעות בטוחות.


שלכם,


nadavs

3 מחשבות על “צו הרחקה מתחבורה ציבורית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה