מצ’עמם לי

ערב טוב לכולם!

אתמול, בעקבות כך שסוף השבוע לא היה משהו (צרחות באוזן וכל מיני חפצים בבטן זה לא הדבר הכי נעים), ראיתי רק את הסוף של הלקט של אורי גלר ואת הפרסומת למבחן האינטואיציה הגדול (רמז: התשובה היא לא דלת מספר 5). מוזר שברגע שאנחנו צריכים לנחש, זו אינטואיציה (שטויות. זה ניחוש). ברגע שאורי וחבריו “מנחשים” באיזו קופסה נמצאות מדליות אולימפיות ולא מפוצצים אותן זה כוחות על טבעיים. מה לעשות, מגנטים על האצבע זה לא כוחות על טבעיים, וגם לא קסמים שמלמדים באיגוד הקוסמים הישראלי. אלו אמנם קסמים מרשימים מאוד, אבל מכאן ועד לקרוא להם “כוחות על טבעיים” הדרך ארוכה. עצה למתמודדים: נסו לשגר על איראן טיל גרעיני באמצעות כוח המחשבה. אין לי ספק שמי שיצליח יזכה.

ויום אחרי אסון מספר אחד מגיע אסון מספר שתיים: רוקדים עם כוכבים. מישהו מוכן להסביר לי את הפואנטה של התוכנית הזאת? לראות את דניאלה פיק? ולא רק שצריך לראות את גדולי הדור על הבמה, אלא גם צריך לשלוח עוד אס אם אסים. קודם אורי גלר (שרוצה אס אם אס וטלפון על כל מקרה מוזר שקרה בבית – כולל זה שהכלב התחיל לנבוח כי הוא ראה חתול על טבעי), אחר כך נולד לרקוד (שרק מהפרסומות של התוכנית אין לי חשק לראות אותה) ועכשיו רוקדים עם כוכבים (שעדיין מחפשת פואנטה). אחרי זה מתפלאים שיש הרבה עניים בארץ.

ועכשיו למה שקרה במקום הזה שכמעט גרם לי להפוך לאומלטה ולהגיד “אויש, זה מעניין” כל היום, הבצפר.

היום התחיל עם השחרית (ה-15-30 דקות בתחילת כל יום שבהן מדברים על כל מיני נושאים מעניינים כמו מלאכים בכל מיני צבעים) שבה קיבלתי את התעודה. באנגלית קיבלתי תשעים ושתיים (השמונים מהעבודה הוריד קצת, אבל התשעים מההצגה המדהימה העלה המון). בספורט – 80 (מה לעשות, אני לא אתלט גדול). בפיזיקה, כימיה ומתמטיקה (שלושת המקצועות הנורמליים) – 100. בתנ”ך – 92 (ממש מככב המספר הזה). ולבסוף הגיע המקצוע החשוב מכולם, זה שאין סיוט אמיתי בלעדיו, זה שלא לומדים בו כלום, היסטוריה. נחשו כמה קיבלתי בו (רמז: לא 88).

אחרי השחרית היה אמור להיות שיעור אנגלית, אבל במקום זה היה מפגש עם הסופרת לילך משהו, מפגש שהתחיל את מחשבות ה”אויש, זה מעניין”. היא דיברה שם על עצמה, מתי היא התחילה לכתוב ולמה היא המשיכה עם זה. היה מרתק. מסתבר שלמשענות של הכיסאות פלסטיק בבית הספר יש ארבעה חללים ריקים.

אחרי המפגש המרתק הזה היה מבחן בפיזיקה שנזכרתי בו בערך דקה לפני סוף המפגש. המורה חילקה את הטפסים. ראיתי שאני זוכר שהיתה שאלה דומה לשאלה 1 בספר, אבל לא עשיתי אותה, אז עברתי לשאלה 2 שהיתה עם קפיץ. לבסוף עשיתי את שאלה 3 (צריך רק 2 מתוך 3) שהיתה עם מטוטלת. אחרי זה התברר שנשארו עוד ארבעים דקות לשיעור. כדי לא להגיש מוקדם ולהשתעמם, עשיתי את שאלה 1 כדי לראות אם אני מצליח, ואז, כשנשארו 38 דקות לשיעור, החלטתי שכדאי לבדוק את המבחן. אחרי שבדקתי בפעם העשירית ואפילו לא נגעתי במחק, החלטתי להגיש כבר (המורה גם היתה קרובה לאיפה שישבתי). בסוף אמרתי לעצמי “מצ’עמם לי” רק רבע שעה. היה מרתק.

לאחר מכן היו שיעור ספורט ותנ”ך. אחרי תנ”ך היה שיעור ספרות מוצלח בו המורה היתה חולה (נורא נהנתי, כל שיעור ספרות צריך להיות ככה). לבסוף היו שני שיעורי מעבדת כימיה (הנושא היום – פופקורן).

זהו זה להיום. מחר יש מערכת חדשה, אז אני לא ממש יודע מה יש, אבל אני בטוח שיש פיזיקה, היסטוריה (לאאאאאא!) ושיעור אנגלית חופשי (זה כ”כ כיף שזה מדהים). את כל השאר אני לא זוכר.

ולסיום, לכל הסקרנים שבכם שתוהים כמה קיבלתי בהיסטוריה (כי אם זה לא 88 אז נגמרו לכם הניחושים), התשובה היא 90.

יום טוב.

שלכם,

nadavs