החופש המתקרב

ערב טוב לכולם!

כמו שכל אחד שענייניו עכשיו הם לסיים בגרות כמה שיותר מהר ובד”כ כמה שיותר טוב יודע, הבגרות באנגלית מתקרבת בצעדי ענק ותנחת עלינו ביום שלישי. אמנם בשכבה שלי היא תנחת רק עלי ואולי על עוד מישהו, אבל לאחרים מהשכבה שלי היא לא תפריע במיוחד. כמו תמיד, המבחנים יובלו במשאיות ברינקס עם אבטחה שאפילו זאב רוזנשטיין לא זוכה לה. לבסוף הם יגיעו לשולחן מולי, ואז תתחיל פרוצדורה כלשהי שאין לי מושג מה היא (צריך להביא ת”ז?). אחרי יותר מדי זמן אני אצא משם חופשי ומאושר בלי דאגות באנגלית. עד מרץ.

ועכשיו לכל שאר הדברים שקרו במקום המרתק הזה, הבצפר.

היום התחיל עם מתמטיקה, מה שנתן לי להשלים קצת שעות שינה. לא ישנתי כ”כ טוב הלילה בגלל תכונה מוזרה שגורמת לכך שבהפסקות חשמל אני לא נרדם עד שהחשמל חוזר. לא יודע למה זה, אבל ככה זה היה. מלבד שעות השינה החסרות, עשינו גם כמה תרגילים בחקירת פונקציות (בכל תרגיל מוקמת ועדת חקירה שמורכבת מהמורה ומעוד כמה בנות. הבנים עסוקים בלשחק שש-בש בסלולרי או לישון). העיקר שישנתי מספיק.

אחרי מתמטיקה הגיע שיעור היסטוריה, סימן לכך שאפשר להשלים עוד כמה דקות חסרות מאתמול. המורה דיברה על כל מיני ועידות כמו ועידת קזבלנקה וועידת טהרן שערכו האדום, הכחול והקטר ודנו שם בנושאים כמו עתידן של פולין ואיטליה. המורה גם אמרה על כמה קרבות “אתם לא צריכים לדעת את פירוט הקרבות האלה”, מה שאומר שאם אני אזכיר אותם אני לבטח אזכה להורדת נקודות במבחן בטענה “חסר פירוט”.

לבסוף, אחרי היסטוריה, נשברתי סופית ופיהקתי בלי הפסקה. הנביא עמוס הזה ממש משעמם. אחרי השיעור המרדים הזה היה שיעור “חינוך” (שיעור שבו המורה מתווכחת עם כולם ומספרת סיפורים חסרי פואנטה). היה מרתק.

לסיום היום הזה נשארנו ארבעה תלמידים בפיזיקה כדי ללמוד כל מיני דברים כמו חיבור בטריות בטור ובמקביל. המורה גם אמרה שיהיה בוחן ביום שני ובכך הלחיצה את כל מי שהיה בכיתה (ובטח שילחצו גם אלה שישמעו על זה ביום ראשון). כמו כן, היא גילתה לי ולעוד מישהו את הציונים שלנו בתעודה. הציון שלי הוא כמו הציון בכימיה. שהוא כמו… אממ… נחשו לבד. אין לי כוח.

ולסיום, השבוע התפרסם באינטרנט סרטון שמציג איך אורי גלר הזיז מצפן ששוקל כמו האגו שלו. רמז, על פי העיקרון שלפיו עובד המצפן: מגנט. בסרטון רואים אותו שם משהו שמכיל מגנט על האצבע וכך הוא הזיז את המצפן בדרך פלא. עכשיו אני מבין למה המצפן אצלינו בבית לא זז. כנראה שמגנטים לא עוברים דרך מסכי טלוויזיה.

אחח… רק חמישה ימים עד החופש הכמעט מוחלט מאנגלית. אני לא יכול לחכות (סוף סוף אני אקח מילון בשביל אנסין. גם הישג).

יום טוב.

שלכם,

nadavs