סיכום שנה

צהריים טובים!

אחרי שכל אמצעי תקשורת בעולם סיכם את שנת 2006 כמעט מכל זווית אפשרית, הגיע הזמן לעוד סיכום. הסיכום שלי.

4/1 – למדתי איך להפעיל את בלם היד בלי שיכאב לי (ככה זה כשמגלים לי דברים אחרי שאני צריך אותם) והפאניקה לקראת הפיינאלס התחילה.

6/1 – אריאל שרון חטף שבץ מוחי. הביטוי “ראש הממשלה בפועל” מושמע יותר מדי פעמים ומתחיל לעצבן. יום אחרי זה פספסתי ארץ נהדרת.

11/1 – התברר שאני באמת בכיתת AP במחשבים. זה כמובן מאוד עזר לי – עם הגעתי לארץ שכחתי מזה לגמרי.

17/1 – תאונה קטנה עם האוטו של אמא שלי, הדגמה חיה לחוסר החשיבה של האמריקאים והוכחה לכך שבאמת אין קומה 13 בבניינים בארה”ב.

22/1 – הייתי במשחק כדורסל בפעם הראשונה בחיי. לוס אנג’לס הפסידו.

26/1 – תחילת הפיינאלס של הסימסטר הראשון. הפאניקה משתלטת על בית הספר.

28/1 – סוף הפיינאלס של הסימסטר הראשון. דיבורים על פרסים על התעודה משתלטים (עשרה דולר על כל A בתעודה? כנראה שמישהו ממש צריך תמריצים…).

1/2 – השכנים החדשים מלמטה מגיעים ומתחילים לעצבן.

5/2 – נסיעה ראשונה על פריוואי בלי מורה, אבל בשבע בבוקר.

9/2 – הגיעה התעודה של הסימסטר הראשון. אצל חלק מהמשפחות הייתי מקבל עליה $60.

16/2 – תחרות ה-AMC. טעות אחת עלתה לי בשש נקודות ואי עלייה לשלב הבא. הטעות הזאת גם גרמה לכך שאני לא אצטרך להשלים ריצה ביום חמישי בבוקר בסוף הרבע.

21/2 – הבלוג חוגג שנה עוד חודשיים ושלושה שבועות הוא יחגוג שנתיים.

25/2 – הבלוג התגלה ע”י בני משפחה, ומאז הם לא מפספסים אף פוסט.

1/3 – נודע לי שנבחרתי להיות תלמיד החודש של פברואר. מאוחר יותר יתברר שהמורה למתמטיקה בחר אותי, אבל לא טרח לספר לי על זה.

14/3 – קיר של חניה נכנס באוטו של אמא שלי ושרט אותו. התגובות מהארץ לא איחרו להגיע.

18/3 – אני בן 16. יום אחרי זה הגיעו גם מתנות.

22/3 – מבחני היציאה של התיכונים בקליפורניה. מסתבר שיצאתי משם גם ככה.

15/4 – אני יכול לגשת לטסט. הלחץ על ההורים מתגבר.

8-18/4 – טיול הקניונים הגדול. נבדה, אריזונה ויוטה בעשרה ימים.

21/4 – אני מתגלה ככשרון בייסבול גדול כאשר אני חובט את הכדור ישירות על מי שזרק אותו אלי.

3/5 – מבחן AP במדעי המחשב. התוצאה, אגב, התגלתה כ-5.

9/5 – התגלתי ככשרון בייסבול עוד יותר גדול כאשר הצלחתי לעשות הקפה שלמה סביב המגרש.

17/5 – יום הקריירה בבית הספר שבו מבריזים לי שני מרצים.

20/5 – חוויתי פקקים בלוס אנג’לס. חוויה שמיימית.

25/5 – ישראלי, קוריאנים ורוסים זוכים בפרס על הצטיינות בספרדית.

29-31/5 – ביקור בלאס וגאס שהסתכם בהפסד של $6 בקזינו.

1/6 – ברייס, החבר שלי ממשרד הרישוי, נותן לי רשיון.

3/6 – נשבר לי הגב במבחן ה-SAT שחזר עם התוצאה 1940.

13-15/6 – הפיינאלס וסוף כיתה י’.

19/6 – הפכתי לשליח אישי של ההורים שלי.

23-25/6 – ביקור בסאן דייגו בו כמעט נדרסנו ע”י רכבת.

4/7 – המכולה הגיעה לאסוף את חפצינו מהבית.

5/7 – עברנו לבית של החברים שלנו והסיוט הגדול התחיל.

11-21/7 – דודים שלי מבקרים אותנו בארה”ב ומשגעים את כל הבית.

5/8 – אני ואבא שלי הוכחנו את עצמינו כנווטים מצטיינים והלכנו לאיבוד בוואלי תוך כדי זה שאני לומד טכניקות נהיגה מתקדמות.

6-8/8 – ביקור בסאן פרנסיסקו שהסתיים מוקדם מהצפוי.

9/8 – ביקור בחלקת האלוהים – מג’יק מאונטיין.

17/8 – נסענו בלימוזינה (שעשתה לי בחילה) לשדה התעופה. משם טסנו לקנדה.

20/8 – נחתנו בארץ הקודש וחטפנו קריזה על השוכרים שגרו פה.

31/8 – נרשמתי בבית הספר הישן שלי ליתר ביטחון וכמעט הקאתי.

3/9 – תחילת כיתה י”א.

4/9 – פגשתי את המורה לאנגלית וקיבלתי כאב ראש.

18/9 – חגיגות גיל 16 וחצי.

25/9 – קיבלתי חזרה את המבחן הראשון בהיסטוריה והתחלתי את מסורת ה-88.

28/9 – מבחן ראשון בתנ”ך, מקצוע שהצטרף לשורת מקצועות ה-88 היוקרתית.

25/10 – ברק פגע בעץ במושב והציג מראה בלתי נשכח.

8/11 – עזרא מנשה חותם לי “עבר” על טופס התיאוריה.

20/11 – התברר שאני לא צריך לעשות 28 שיעורי נהיגה. עכשיו אני רק מחכה לשמונה עשרה במרץ.

24/11 – הילד הבוכה משדרות גורם לי לכתוב “איך להשיג כל דבר“. היום הוא לא בוכה, אבל חברים שלו מציקים לו.

26-30/11 – התנסות ראשונה בצבא במסגרת הגדנ”ע. התברר שאפשר לחיות על סלט ירקות.

1/12 – הרשיון שלי חוגג חצי שנה.

12/12 – אני לא זוכה ב-37.5 מליון שקלים בלוטו.

13/12 – שביתת התלמידים מוכיחה את עצמה כיעילה כאשר כל הכיתה נכנסת לשיעור היסטוריה.

31/12 – המורה לאנגלית חוטפת שבץ מהפורטפוליו שאני מביא לה. אחרי הכל, היא ביקשה את כל העבודות מכיתה ט’.

יום טוב ושנה אזרחית טובה.

שלכם,

nadavs