נייר חומצי

ערב טוב לכולם!

יום מרתק היה היום. במיוחד לילדים הנוצרים שמצאו מתנות מתחת לעץ האשוח שהם שמו בבית. לי לעומת זאת היה הרבה יותר משעמם. הייתי עשר שעות במקום שעוזר לי להיות מטומטם שמתוכן לא למדתי שום דבר חוץ ממה זה נייר חומצי ולמה זו בעיה בקנה מידה בינלאומי וצריך לטפל בה מיד. או עוד עשר שנים.

אז הנה כל מה שקרה (ולא קרה) במקום ההוא שלא עושים בו הרבה, הבצפר.

היום הארוך הזה התחיל עם השחרית, כמו כל יום. השחרית היא עשר דקות (או עם המחנכת שלי – כמעט חצי שעה) לפני תחילת השיעורים הרגילים שבהן מדברים על דברים שקרו לאחרונה. היום המחנכת שלי לא היתה, אבל המורה התורנית הביאה לנו מחקר שמסביר הרבה דברים – 81% מהאמריקאים מאמינים במלאכים. אחרי העובדה המזעזעת הזאת נחשפנו למידע מפורט גם על חייזרים, הצבעים שלהם ויכולת ההתרבות שלהם (רק לחייזרים ירוקים יכולים להיות ילדים) וכמובן קיבלנו את התשובה לשאלה איפה הם נמצאים (בגובה 18 ק”מ, למי שמחפש). אני חושב שיש אנשים שירדו מהפסים סופית. אני חושב שנמצאה הבעיה האמריקאית. עכשיו רק צריך למצוא פתרון.

אחרי השטויות האלה, הלכנו לכימיה. חלק ביקשו מהמלאכים שיעזרו להם, אחרים פשוט התפללו לקבל מעל שישים. פשוט היה מבחן על חומצות ובסיסים. המבחן היה בנוסח התיאוריה במשרד הרישוי: ניסוחים משונים, שגיאות כתיב ותחביר ובאופן כללי משהו מזעזע לגמרי. השאלות היו דווקא מעניינות, ובמיוחד השאלות על ה”מאמר המדעי”. המאמר המרתק הזה היה על נייר חומצי, ובאופן כללי הסביר לנו למה עוד כמה עשרות שנים לא נוכל לגעת בספרים. השאלה הראשונה על המאמר היתה “למה נקרא המאמר ‘נייר חומצי’?”. זו היתה ללא ספק השאלה הכי קשה במבחן, וצריך לראות מי הצליח ולראות מה הוא ענה.

אחרי שיצאתי עם כאבים באצבעות וסימנים כחולים (היא לא נותנת לנו לעשות את המבחן בעיפרון…) הלכנו להיסטוריה, מצפים לראות את הציונים (טוב, חלקינו). המורה לא הגיעה ובמקום זה השאירה לנו דף עבודה בסגנון שלה, כלומר משהו לא ברור לחלוטין. סיימתי את הדף הזה תוך רבע שעה ועברתי לקרוא את הסיפור המרתק באנגלית. בסוף הגיבורים כנראה מתים.

לאחר מכן, באנגלית, שוב היה אנסין, אבל הפעם עם שינוי קטן: לא חשבתי בכלל. העתקתי כ”כ טוב הפעם, שאם היא תוריד לי נקודות על זה שלא העתקתי את הטקסט מילה במילה אני לא יודע מה אני אעשה. אם אני אקבל 88 אני חושב שמישהו יעוף מהחלון.

אחרי שסיימתי לא לחשוב הלכנו לפיזיקה כדי ללמוד למבחן ביום רביעי (מעניין כמה אנשים יחטפו שפעת מבחנים – מחלה מסתורית שתוקפת בימי מבחן והסימפטומים שלה הם אי-הגעה לבית הספר). המורה כנראה גם קיבלה את המחלה הזאת ולא הגיעה היום. לכן הלכתי עם עוד שניים לחדר האוכל של הקיבוץ (תזכורת לעצמי – לקחת מחר 15 שקלים לבית הספר). האוכל היה ממש טוב ומשביע ומאוד עזר לי להתמודד עם השעתיים הקשות שהגיעו לאחר מכן. אחרי שסיימנו לאכול הלכנו לשחק קצת במחשבים ולבסוף הלכנו לישון במתמטיקה.

הפעם אני חושב שנרדמתי מנטלית בשיעור. המורה דיבר על איזו שאלה בעוד אני עסוק בלבהות בדפי המשבצות ולשאול את עצמי למה אני לומד שוב הסתברות. פתאום מישהי שאלה “נדב, יש לך תשובה?”. ישר קפצתי מהמקום ואמרתי שאין לי. האמת, לא היה לי גם מושג באיזה עמוד היתה השאלה או מה השאלה בכלל. את העמוד הנכון והשאלה גיליתי רק בהפסקה, ואז התברר שהיא קלה במיוחד, מה שלא מנע מהמורה להתעכב עליה במשך רבע שעה.

זהו זה להיום. מחר מתחילים עם ריצה קלה (רק שלא תעבור את האלף מטר…), עוברים לכימיה בתקווה שהמורות כבר בדקו את המבחנים ומסיימים בבהייה בדפי משבצות. כמו שאומר מכופף הכפיות – מהמם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs