הלכה הירושה

ערב טוב לכולם!


אתמול, כמו שכל מי שהיה בקשר עם בני אדם בחודש האחרון יודע, שודרה התוכנית של האחד והיחיד, אורי גלר. הפעם הוא עשה טריק מדהים וגרם לבת שלו לדבר עברית. לאחר שפגה השפעת הקסם וגברת גלר הצעירה שכחה את הכרטיסיה שהיא למדה בעל פה, היא ביקשה מאיתנו לנחש איזה כוכב קולנוע היא פגשה. אחרי שהיא אמרה “Now” במקום לצעוק “עכשיו!” (אולי בגלל זה היתה לה הצלחה כמו לתוכנית של חיים הכט) התחלקו כל ההולכים על שתיים בבית לשלוש קבוצות: הקבוצה שאמרה שזה האמצעי, הקבוצה שאמרה שזה השני מימין והקבוצה שהחבר היחיד בה אמר שגם הוא יכול לקבל את הכוחות של אורי גלר אם הוא ילך לחנות ההיא בתל אביב. בסופו של דבר זה היה עוד ניסוי מסכן בסטטיסטיקה. אף כוכב לא קיבל רוב מוחץ והתוצאה העגומה היא שהגלרית הצעירה לא קיבלה את הכוחות מאבא שלה, אלא קיבלה כוחות הפוכים: כשאורי גלר מצא קופסה עם שרשרת, הקופסה הנכונה קיבלה את המקום השני. אצל הגלרית הכוכב הנכון קיבל מקום שני מהסוף. לא נורא, העיקר שלאבא יש קדילאק עם כפיות שהוא יכול לעמוד עליה ולכופף כפיות מול בית הספר. מצד השני, חצי מהירושה שלה כבר עבר לבן שלו שעשה בשכל ונמנע מלנסות את כוחותיו בשידור חי (“אני לא יכול להגיע”. במקרה הזה המשפט של המורים, “אין לא יכול, יש לא רוצה” תופס בגדול).


ועכשיו למקום ההוא שאף אחד לא עומד בו על מכוניות, הבצפר.


את היום הראשון אחרי חופש חנוכה הקצר מדי התחלנו עם השיעור לפיתוח החשיבה, אנגלית. חמש דקות לאחר תחילת השיעור נשלחו 90% מתלמידי הכיתה לכיתת המחשבים להדפיס את האנסינים שהיו שיעורים לחופש, ואני ועוד כמה נשארנו ושמענו שהיא קיבלה את הבוק ריפורטים שלי והיא מגישה אותי לבגרות (למרות שהפורמטים שלה ושל האמריקאים תואמים כמו שחשיבה תואמת לבגרות). אחרי שחזרנו היא הסבירה לנו בפעם השמונים אלף שמי שיפעיל יותר מדי תאי מוח לא יקבל ציון טוב. בסוף השיעור היא הודיעה לנו שהיא לוקחת רק שלושה ציוני מבחנים לציון המגן (שמגן עלינו מחשיבה בבגרות). שלושת הציונים הגבוהים שלי הם 98, 96 ו-91 (שאם תשאלו כל אדם הגיוני אמורים להיות מאה, אבל אני לא אתווכח על זה עכשיו). הממוצע שלהם הוא 95, ובמקרה שהמוח שלי יתעורר שוב במהלך האנסין, זה יהיה הבסיס לציון המגן שלי. בגלל שהמורה לא ממש יודעת להשתמש במחשבון, הוא יעוגל קצת למעלה, אז היא תחשוב על זה ותיתן לי 88. מסתבר שזה נורא פופולרי בזמן האחרון.


אחרי שהרגנו עוד כמה תאי מוח, עברנו לשיעור שבו צריך להשתמש במה שנשאר, פיזיקה. בגלל שמישהי עשתה שיעורים ולא הבינה אף תרגיל, כל השיעור הלך על שלושה תרגילים שאפשר לפתור בערך בדקה כל אחד.


אחרי שלושת התרגילים הלכנו לספורט ומשם היישר לתנ”ך. והפעם בספר העתיק: חוקי עבד ואמה. חבל רק שצריך שעה שלמה בשביל עשרה פסוקים, שהמורה עושה את זה בקול רם ואני יושב מקדימה. בסוף השיעור קיבלנו חזרה את המבחנים. אתם לא תאמינו כמה קיבלתי. אני חושב ששברתי שיא עולמי בקבלת הציון הזה (ואם אני לא טועה, הפעם הראשונה שקיבלתי אותו היתה באמת בתנ”ך, או “תורה” כפי שזה נקרא בכיתה ג’). המספר הזוכה הוא כמובן ה-88 הידוע. המורים מחפשים בנרות דרכים להוריד מספיק נקודות כדי לכתוב את הציון הזה, שכ”כ נוח לכתוב אותו.


אחרי שיעור תנ”ך אחד בלבד הלכנו להרצאה על סמים. מולינו עמדה אישה בת 26 שסיפרה את הסיפור שלה בסגנון סיפור הבריאה: “זו היתה הפעם הראשונה שעישנתי. אהבתי את זה. זו היתה הפעם הראשונה שעישנתי גראס. אהבתי את זה” וכו’. רק בסוף הסיפור שלה, שבו היא אומרת שהיא מצטערת על הרגע שהיא לקחה סמים אי פעם, היה מסר שלילי כלשהו. כל שאר הסיפור שלה צייר את הסמים כמשהו חיובי, ואני לא בטוח שזה המסר שהיא ניסתה להעביר.


ולבסוף, כדי לסיים את היום עם עוד שיעור שהייתי יכול בקלות לוותר עליו, שעתיים חזרה בכימיה. שלושה תרגילים קלים במיוחד שפתרנו בשעתיים כמו תמיד. לאחר מכן הצלחתי סוף סוף להגיע הביתה.


זהו זה להיום. מחר מצפה לנוצרים יום של פתיחת מתנות ולי יום שבו אני אגלה אם הצלחתי לשבור שיא ולקבל 88 בשלושת מקצועות את”ה (אנגלית, תנ”ך, היסטוריה) אחד אחרי השני.


ולסיום, אם היה משפט אמריקאי, הוא היה ללא ספק “Merry Christmas”.
יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 להלכה הירושה
  • אתי
    24/12/2006 ב22:32

    חחחחחח הציון הזה רודף אותך

    הגב
    • nadavs
      25/12/2006 ב7:34

      כן, יכול להיות שיש לו משהו נגדי. P:nadavs

      הגב
  • *עידית*
    25/12/2006 ב16:26

    הגיעה תקופת הבגרויות, יאללה כבה את התאים במח ולך לישון  שינה טובה!
    כשתתעורר תבין שמצבך הרבה יותר טוב מזה של נגמלת הסמים שאשת שיחה דגולה היא לא תהיה. (יכול להיות שאני סתם מקלקלת את עתידה באיחוליי, פשוט נדמה לי שהיא אותה אחת שהרצתה בתיכון שאני למדתי בו…)
     
    שבוע טוב ומוצלח

    הגב
    • nadavs
      25/12/2006 ב19:54

      בינואר המוח שלי ושלה יהיה מכובה. שלי בגלל שאני חייב, שלה בגלל טעויות שהיא עשתה. מצד שני, תסלחי לי, היא לא נראית אחת שהמוח שלה היה דלוק גם לפני גיל 14…
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.