ערב טוב לכולם!
גבירותי ורבותי, מהפך. המורים להיסטוריה בבית הספר שלנו, עם שקט ורגוע ברוב ימות השנה (“אל תדאגו, זה רק מבחן”) הפכו לפרנואידים לא פחות מעשרות התלמידים היושבים מולם ומתפצלים בזאת לשתי קבוצות: אלו שמנסים לא להירדם ואלו שנרדמים מראש. המבחן של אתמול היה מפגן ענק של פראנויה, ולפי המקצוע, שבו מסופר על המצאת המוני חגים שונים ומשונים, צריך לייסד את יום הפרנואידים העולמי. מה שהלך אתמול בשכבת י”א בבית הספר שלי היה ספק מפגן ראווה של המורים ספק דאגה עצומה לרמאות במבחן, מה שבטוח קרה איפהשהו.
אבל לפני כל הטקס הרשמי לקבלת המבחן, היה שיעור מתמטיקה. אמנם תכננתי לקחת ממישהו את הסיכומים בהיסטוריה ולקרוא אותם, אבל אז החלטתי שלעזאזל עם הסיכומים האלה והלכתי לישון. כשהתעוררתי בשעה חמישה לעשר הלכתי לכיתה, לקחתי אוכל, יצאתי החוצה וקיבלתי כאב ראש. מכל כיוון תקפו אותי שמות בגרמנית והגדרות פלצניות למושגים שונים (“מערכת כלכלית בינלאומית מעורערת”). גם ההסכם בין רוסיה לגרמניה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב המפורסם, כיכב בשיחות חצר בית הספר. לבסוף בשעה עשר ועשרה נכנסנו כולנו לכיתה, חלק תוך כדי תפילה.
מעט אחרי כניסתינו לכיתה נכנסה מורה כלשהי והודיעה לנו שעל השולחן יכולים להיות כלי כתיבה בלבד, ואת התיקים שמים בקדמת הכיתה (ממה הם מפחדים? שהתיק שלנו ילחש לנו תשובות?). המורה התורנית חילקה לנו חוברות של ארבעה דפים כדי לכתוב עליהם ולבסוף גם את טופס המבחן. הסתכלתי עליו והתמלאתי הקלה. “זה קל, זה קל, זה קל וגם זה קל”. ככה בחרתי את ארבעת השאלות (יותר נכון הדרישות – “הצג שתי מטרות של מדיניות החוץ של גרמניה והסבר את פעולותיה של גרמניה להשגת מטרות אלה”. מה יש לענות על הדרישה הזו חוץ מ”כן המפקד!”?) שבסופו של דבר עניתי עליהן. הסיבה היחידה לבחירת שתי השאלות הראשונות היתה אחת ויחידה – דת. בארבע השאלות הראשונות היו שאלות על היהודים, אבל ידעתי לענות רק על שתיים מהן. על כל השאלות בקשר לגרמניה וארה”ב ידעתי לענות, אבל מה לעשות, היהודים הם העם הנבחר שעזר לי לבחור.
בשעה אחת עשרה וארבעים, עם יד כואבת, אצבע כחולה מדיו וראש שעומד להתפוצץ, הגשתי את המבחן הארור ויצאתי החוצה. אחרי חצי שעה בערך נדדנו לכיוון המועדון בו ראינו סרט, ובדרך פגשתי את המורה לספורט שסחב מבחנים לכיוון חדר המורים (אני לא אתפלא אם המורים גם ניסו להשיג את ברינקס בשביל הובלת המבחנים). לאחר שנכנסנו למועדון אכלנו סופגניות, הודלקו נרות חנוכה וראינו את הסרט “אירופה אירופה” שעזר לנו להכנס לאווירת החג עם קטעים מאוד משמחים כמו מוות החבר והאמא של הגיבור. לבסוף, כשכולנו רוצים לקבור את עצמינו מרוב עצב, המורה החביבה להיסטוריה הודיעה “חג שמח”. היא כמעט נכנסה להיסטוריה, אבל היינו כ”כ מדוכאים שלא נעשה לה כלום.
ולסיום היום הזה, למדנו בפיזיקה איך אורי גלר עושה את הטריק המדהים שבו מדליקים את כל מכשירי החשמל בבית ואז יש הפסקת חשמל. ההסבר של אורי גלר טוען שהוא משדר מחשבות ללוח החשמל הראשי ואומר לו “תקפיץ ת’פקק!”. ההסבר של המורה לפיזיקה הוא שבגלל שמחברים הרבה מכשירים במקביל ההתנגדות הכללית יורדת, הזרם עולה ומפסק החירום מפסיק את הזרם. יש כמובן עוד הסבר, של אותם גאונים שחתמו על הסכם עם אל-על, והוא כמובן שהיושב במרומים כיבה להם את החשמל. אני הולך לשדר לכם עכשיו את ההסבר ההגיוני ביותר להפסקת החשמל הזאת. מוכנים? אני משדר לכם עכשיו את ההסבר של המורה לפיזיקה, או כל הסבר אחר, ואתם תקלטו אותו. אחת, שתיים, שלוש! עוד פעם. אחת, שתיים… שלוש! אתם מוזמנים להודיע לי בכל דרך שתרצו איזה הסבר קיבלתם ואז להעביר אותו להפקה של התוכנית “היורש”.
יום טוב וחג שמח.
שלכם,
nadavs
חחח השאלה הזאת בהיסטוריה (זאת עם המטרות..) ניראית מה זה מוכרת אני חושבת שהיא הייתה במגן שלי או אפילו בבגרות וואלה לא זוכרת אני רק יודעת שהיא הופיע לי במבחן.
זה מאוד סביר. הרי המצאת שאלות חדשות דורשת חשיבה, מיומנות שאסורה לפי משרד החינוך.nadavs