37.5 מליון הלוואי יפלו עלי

ערב טוב לכולם!

גבירותי ורבותי, קוראים יקרים, אתם מוזמנים ללכת למכשיר הוידאו הקרוב, להכניס קלטת וברגע שמופיעה הפרסומת של החמישים מליון ללחוץ על “הקלט”. ממחר לא תהיה לכם יותר האפשרות לראות את הפרסומת המדהימה הזאת בטלוויזיה, אז כדאי שתמהרו. מצד שני, אם אתם שפויים בדעתכם וגם לכם הפרסומת הזאת גורמת בחילה קלה ותחושה שהזכייה בלוטו תלוייה בתליית חמסות בבית, אתם מוזמנים לצאת לחגיגות ההיפטרות מהפרסומת. החגיגות ייערכו מיד לאחר הגרלת הלוטו מול דוכן הפיס הקרוב למקום מגורכם.

אבל זה באמת כיף. סוף סוף לא נצטרך לשמוע “חמישים מליון הלוואי יפלו עלי” (אני בטוח שכל אחד היה מוכן להפיל חמישים מליון שקלים על מפעל הפיס, במטבעות של עשר אגורות). מצד שני, יש גוף שמרוויח לא מעט מההגרלה הזאת, ולא קוראים לו מפעל הפיס. קוראים לו מס הכנסה. האנשים שם יושבים ופשוט מחכים לראות את התדהמה על פניו של הזוכה המאושר שיגלה פתאום שלוקחים לו 12.5 מליון שקלים מהזכיה. אחרי שהוא ייגלה את התגלית המרעישה הזאת הוא יכריז שהזכייה לא תשנה לו את החיים ושהוא ימשיך לעבוד כרגיל. ביום רביעי אף אחד כבר לא יזכור אותו.

וסתם בשביל לראות אם היה לי סיכוי, המספרים שלי הם: 18, 3, 41, 33 ו-14.

ועכשיו לקטעים נבחרים מתוך המקום שהייתי בו רוב היום (בצורה די מוגזמת), הבצפר.

בכימיה השיעור התחיל עם התקפה חסרת פשרות מצד המורה. היא אמרה שכולם נכשלו בבוחן שהיה שבוע שעבר חוץ ממני (אבוי). היא אמרה שאנחנו לא לומדים, שהיא סתם באה אלינו ושהיא לא מלמדת יותר חומצות ובסיסים. התברר שהציונים לא היו עד כדי כך גרועים (מישהו עם 75 ו-85 במבחנים אחרים, כמו פיזיקה או מתמטיקה, נחשב גאון במבחנים האחרונים), אבל הרף היה גבוה מאוד (“נכשל זה פחות מתשעים בבוחן הזה”). לאחר מכן היא גרמה לי להסמיק שוב כשהיא אמרה שלפחות יש מישהו אחד בכיתה שמביא לה נחת (אוי ואבוי). לי לפחות יש מורה אחת שלא רוצה להרוג אותי.

על היסטוריה, המבחן המתקרב בהיסטוריה וההיסטריה אין ממש מה לפרט, אז נדלג ישר למקצוע שהמורה שלו כמעט איימה עלינו בנשק חם, אנגלית. המורה אמרה אתמול שהיא תיתן לנו את האמא של האנסינים הקשים היום (בתרגום חופשי מאמריקאית). התברר שהתרגום היה לקוי והכוונה היתה אנסין כל כך קל ומטומטם שאפילו היא יכלה לענות עליו. אחרי שסיימתי לענות על הבדיחה הזאת דיברתי עם המורה שאמרה לי שהבוק ריפורטים שהגשתי לה לא מתאימים לפורמט שהיא רצתה, וחלקם היו על ספרים לא בדיוניים, מה שכמובן נוגד את החוקים הנוקשים של משרד החינוך (היא מוזמנת לעשות תקן כלל עולמי לבוק ריפורטים, אבל היא לא יכולה לדחות את מה שהגשתי לה. אני לא מכין עוד בוק ריפורטים. בחיים). לבסוף היא גם אמרה שאני צריך להתאמן על האנסינים האלה לקראת הבגרויות, והיא צריכה למצוא שעות בשבוע. אני כבר מצאתי שעתיים מצויינות שאני אציע לה ביום רביעי.

בפיזיקה היה מעניין אבל לא היה שום דבר חשוב, ולבסוף הגיע שיעור ביולוגיה, או לפחות משהו שנראה כמו ביולוגיה. המורה דיבר על עצים וטבלאות של עצים חולים ביער. יכול מאוד להיות שזה היה שיעור מתמטיקה, העצים היו עצי הסתברות והטבלאות היו חלק מתרגיל בספר, אבל אני לא יודע. הייתי עסוק בלהיות מנותק מהמציאות במשך שעתיים. אני לא חושב שראיתי את המורה למתמטיקה במהלך שני השיעורים האלה.

זהו זה להיום. מחר מתחילים את היום עם שיעור ספורט (אלוהים, עשה שלא נרוץ), עוברים לכימיה ותרכובות הפחמן ומסיימים בשני שיעורי אינדוקציה. כיף גדול.

יום טוב ובהצלחה לכל מי שמקווה שיפלו עליו חמישים מליון.

שלכם,

nadavs