שנאה

ערב טוב לכולם!

חלקכם ודאי תוהים לאן נעלמתי בשבוע האחרון. ובכן, לא נעלמתי, פשוט לא היה על מה לכתוב. זה היה שבוע מעניין כמו שיעור היסטוריה על הזרמים ביהדות. גם היום התלבטתי אם לכתוב (מכיוון שהיה יום די רגיל ומשעמם), אבל בגלל מקרה אחד מעצבן במיוחד, הנה מה שקרה היום במקום ההוא שאני מתחיל לפתח כלפיו דחיה גדולה יותר ויותר, הבצפר.

בשעה תשע בבוקר, כמו כל יום ראשון, התייצבנו אני ושאר כיתת אנגלית מול החדר של הכיתה. חיכינו חמש דקות. חיכינו עוד חמש דקות. לבסוף, אחרי שעברו עוד חמש דקות, הלכנו, בעקבות החוק (שמעולם לא שמעתי עליו, אבל הוא כנראה אמיתי) שאומר שאם המורה לא מגיעה תוך רבע שעה מתחילת השיעור אנחנו חופשיים לעזוב. אז עזבנו. כל אחד הלך למקום אחר וכולם היו מאושרים (ובמיוחד אני והקבוצה שלי, שהיינו צריכים לעשות את ההצגה). אחרי רבע שעה מגיעה גברת הזעם, כולה רותחת עלינו. “הייתם צריכים לבוא למועדון!”. איך בדיוק היינו אמורים לדעת את זה ולמה היא מאשימה אנשים שלא היה סיכוי שהיא אמרה להם, למורה החביבה הפתרונים. אבל גם אם היא כועסת עלינו ומחר היא תיתן לנו אנסין איום ונורא בקושי שלו (נו, אולי אנסין עם חשיבה), אני לא חושב שזה חכם מצידה להגיד שהיא שונאת אותנו (כן, היא אמרה את זה). אם אנחנו כאלה יצורים דוחים, היא מוזמנת להגיש מכתב התפטרות למנהלת (אנחנו נשמח לעזור לה עם העברית במקרה הזה). היא גם מוזמנת לשכוח ממני באחת הקבוצות שלה. אני לא אוהב לגרום לאנשים סבל, ואם היא כ”כ לא סובלת אותי אני לא אעשה לה דווקא. אבל משהו אחד מהשטויות שהיא דיברה כן עשיתי. הלכתי להגיד תודה לאנשים שהיו אמורים לדווח לנו על מיקום השיעור. בזכותם לא הצגנו היום את ההצגה (ובגללם סתם סחבתי בובה של דג בתיק, אבל אפשר לסלוח להם).

אחרי שכל הכיתה נזכרה פתאום כמה כיף היה עם מורים אחרים לאנגלית (ואני מצידי עוד לא מצאתי מורה לאנגלית אחת שפוייה), עברנו לפיזיקה, שם למדנו על אנרגיה קינטית. כמובן שהקרצייה הראשי התחיל עם השאלות הפילוסופיות שלו ואנחנו בנסיונות ההשתקה שלו, מה שגרם לכך שהוא באמת שתק (נס חנוכה?). לבסוף גם הצלחנו ללמוד משהו.

אחרי פיזיקה ושיעור ספורט (שגם בו המורה איחר. הממ…) נכנסה כל הכיתה לכוננות תנ”ך. הוצאו כל הספרים, הדפים והעטים והתחלנו לחכות. למרבה ההפתעה, למרות שהמורה איחרה בחצי שעה (איחור מכוון בשביל המבחן, אבל איחור) אף אחד לא התנגד להיכנס לכיתה ולעשות את המבחן. המבחן עצמו היה קל מאוד, ושוב הוכח שאפשר ללמוד בערב עם הפסקות ארץ נהדרת.

זהו זה. שיעורי כימיה לא היו היום (שוב), מה שאומר שחזרתי מוקדם הביתה. מחר יהיו שיעורי כימיה אחרים, השיעור המרתק, אנסין נורא ואיום, שיעור על בטריות ונגדים ולבסוף שיעור שבו אנחנו מחשבים את ההסתברות שאף אחד לא יירדם בשיעור. בהחלט יום ששווה להגיע אליו.

יום טוב.

שלכם,

nadavs